׳כאן 11׳: בישראל סבורים כי הופעל לחץ על הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט לפני כהונת טראמפ. גורם ישראלי רשמי: הצווים הם אירוע פוליטי.
בקרוב: עמדות טעינה לרכב חשמלי בכל הבניינים החדשים בארץ
כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שתצורף להצעת חוק תקציב המדינה 2020 • בנוסף יוכל כל בעל דירה בבית משותף להציב על דעת עצמו מערכת סולרית ביתית לייצור חשמל על גג הבניין ודי יהיה בהסכמת שני שליש מבעלי הדירות כדי לכסות את כל שטח הגג במערכות סולריות
צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
המדינה תחייב את הקבלנים לבצע הכנה לעמדות טעינה לרכב חשמלי בכל הבניינים החדשים בארץ, כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שתצורף להצעת חוק תקציב המדינה 2020. בבניינים משותפים קיימים יוכל בעל דירה לבנות עמדת טעינה לרכבו - ללא צורך בהשגת הסכמתם של בעלי הדירות האחרים. בנוסף יוכל כל בעל דירה בבית משותף להציב על דעת עצמו מערכת סולרית ביתית לייצור חשמל על גג הבניין ודי יהיה בהסכמת שני שליש מבעלי הדירות כדי לכסות את כל שטח הגג במערכות סולריות. כל הפעולות האלה מחייבות כיום קבלת הסכמתם של כל בעלי הדירות בבניין מראש.
האוצר ומשרד האנרגיה ינסו להעביר במסגרת חוק ההסדרים חבילת צעדי חקיקה לקידום התכנית להגדלת שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% עד שנת 2030, בהתאם לתכנית שהציג בחודש שעבר שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ.
כדי להגיע ליעד שקבע שטייניץ, נדרשת הקמת מערכות ייצור חשמל סולרי (מאנרגיית השמש) בהספק כולל של 15 אלף מגה-ואט בנוסף נדרשת הקמת יכולת אגירה בהספק של 3,000 מגה-ואט. מדובר במצברי ליתיום יון או פתרונות אגירה אחרים, שיאפשרו למתקנים הסולריים לספק חשמל גם בשעות החשיכה או במצבי עננות ממושכים. עד היום הותקנו בישראל מתקנים סולריים בהיקף של 2,500 מגה-ואט, ללא יכולת אגירה משמעותית. החסמים העיקריים בפני מימוש התכנית, מעבר לבעיית האגירה, הם ההשקעה הכספית, הנאמדת בכ-80 מיליארד שקל והצורך בשטחי קרקע נרחבים עבור המתקנים. במשרד האנרגיה ובאוצר טוענים כי ניתן יהיה לממש את התכנית מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים ומבלי לייקר את תעריף החשמל.
כדי לעמוד בכך מתמקדת המדיניות הממשלתית ביצירת תמריצים להקמת מערכות סולריות קטנות על גגות בתים ומבנים ומערכות קרקעיות גדולות באזורי קרקע מופרים, כלומר על שטחים שכבר משמשים לשימוש אחר, מאגרי מים, חניונים, מטמנות, מגרשי משחקים ושטחים שכלואים בתוך מחלפים.
חבילת צעדי התמרוץ להתקנת מערכות על גגות בתים כוללת הארכת הפטור מהיטל השבחה למתקני PV (שאמור להסתיים השנה) עד לסוף 2025. הפטור יורחב גם למערכות סולריות משולבות מצברים. בנוסף תוטל חובת התקנת מערכות סולריות על כל המבנים הממשלתיים וייתכן שגם על מבנים שבבעלות גופים נתמכים.
שינוי מהפכני יותר שנכלל בחוק, יחייב את הקבלנים לבצע הכנות לעמדות טעינה לכלי רכב חשמליים בכל בניין חדש שיבנה בארץ. מדובר בעבודות הכוללות הכנסת שרוולים לקירות החניון, התקנת לוח מונים נפרד ושקעים. בבניינים קיימים יוכלו בעלי הדירות לבצע את ההכנה בעצמם ועל חשבונם - אך מבלי שיידרשו לקבל לכך את הסכמת בעלי הדירות האחרים. הצעת החוק גם מקנה לכל בעל דירה בבית משותף את הזכות להתקין מערכת סולרית קטנה על שטח גג הבית המשותף בגודל של 4 מ"ר - ללא צורך בקבלת הסכמה של בעלי הדירות האחרים. הרעיון לקוח מההסדר הקיים לגבי דוודי השמש - שגם אותם ניתן להתקין ללא צורך בהסכמה.
באשר לשטחי קרקע מופרים מציעים האוצר ומשרד האנרגיה שורת הקלות בתהליך האישור והרישוי של של הקמת מערכות סולריות, מעל מאגרי מים, חניונים ומגרשי משחקים, ובשטחים הכלואים במחלפים. מדובר בין היתר בפטור מתכנית ופטור מהיתר בנייה. בנוסף יקוצרו הליכי התכנון הנדרשים להקמת תחנות משנה וקווי מתח עליון - כדי להקל על ההרחבה הנדרשת בתשתית ההולכה והחלוקה לצורך קליטת החשמל הסולרי.
סעיף מהפכני יותר בהצעת החוק קובע כי דמי ההסכמה שתדרוש רשות מקרקעי ישראל על קרקעות המיועדות לשדות סולריים ייקבעו מראש לפי תעריף לדונם. בהיבט של מקרקעין - רמ"י לא מצליחה להחליט כמה כסף לקחת על הקרקע תהיה שומה באזורי הפריפריה ייקבע תעריף מופחת. בכך מקווים באוצר ובמשרד האנרגיה להפסיק את הנוהג של רמ"י לפרסם תעריפים לכל פרויקט ברגע האחרון לפני הסגירה הפיננסית, באופן שכבר הביא לתקיעת פרויקטים בהיקף של 5 מיליארד שקל לטענת גורמים בשני המשרדים.
