מוטי קסטל: ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם 2 ממשפחות החטופים בלשכתו בירושלים ושוחח עם אמו של החטוף אלכסנדר טרופנוב.
מחקר: 40% ממאושפזי הקורונה נפגעו בליבם
בצל ההתפרצות החוזרת של נגיף הקורונה, מתפרסם מחקר שמעלה כי אצל 40% מהחולים המאושפזים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות. המחקר נערך על 100 חולי קורונה והתוצאות הדהימו גם את הרופאים
אילוסטרציה | צילום: פלאש 90
במחקר שמתפרסם על ידי בית החולים איכילוב, על בסיס תוצאות הבדיקות של 100 חולים מאושפזים, לו היו שותפים רופאים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת הטיפול הנמרץ, התגלו ממצאים מרתקים.
על פי תוצאות המחקר, בכ- 40% מהחולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות- זוהי הפגיעה הלבבית הנפוצה ביותר בחולי קורונה.
בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, הפגיעה בחדר ימין הייתה חמורה אף יותר. בחולים בהם נצפתה עליית טרופונין בבדיקת דם (אנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב) נתגלתה, שוב, בעיקר פגיעה בחדר ימין.
גם בחולים שמצבם הדרדר במהלך האשפוז היה ניתן לראות הידרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו לב עוקבת. במיעוט החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי.
בפתחה של מגיפת הקורונה, החלו להגיע דיווחים מסין אודות פגיעה בשריר הלב כחלק מהשפעותיה של המחלה. ד״ר ישי סקלי, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי, יזם ביצוע של בדיקת אקו לב וסונאר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים, בכל דרגות חומרת המחלה, במטרה לאתר פגיעה לבבית ראשונית ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הדרדרות במצב במהלך האשפוז.
המסקנה העיקרית אליה הגיעו הרופאים הייתה שפגיעה בחדר ימין היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית בקורונה.
את הסיבה לכך מסביר פרופ׳ יאן טופליסקי, המשנה למנהל המערך הקרדיולוגי:"הנזק הלבבי הוא ככל הנראה תוצאה של הפגיעה הריאתית- החדר הימני של הלב ״רואה״ מולו לחץ ריאתי גבוה ותפקודו נפגע עקב כך".
אם כך, מדוע עולה הלחץ הריאתי? ד״ר יעל ליכטר, רופאה בכירה במחלקת טיפול נמרץ כללי, מסבירה שישנן מספר השערות לכך: "התפתחות קרישי דם גדולים וקטנים בכלי הדם הריאתיים כחלק מתופעת קרישיות היתר אשר תוארה בקורונה, החמרה בהיפוקסיה (חסר חמצן) ברקמת הריאה, אובדן של רקמת ריאה תקינה ואף שימוש בלחצי הנשמה גבוהים".
מדובר במחקר בעל חשיבות רבה, שכן הוא הראשון בעולם לתאר את הפגיעה הלבבית בחולי קורונה באופן שיטתי בעזרת אמצעי הדמיה של הלב, ולא בבדיקות מעבדה בלבד. ביצוע הבדיקות בחולים במצב קשה ובחולים שמצבם הדרדר לאורך האשפוז תרם להבנת הסיבות להידרדרות ולהכוונת הטיפול בחולים אלו.
באשר לתפקוד הלב לאחר החלמה מהמחלה החריפה, יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחר המטופלים שהבריאו.
