שני אמבולנסים וזוג טנדרים מלאים באנשי שירות חשאי עזבו את אחוזת טראמפ במאר-א-לאגו. לא ברור מי היה בשיירה, או מה קרה (עמיחי שטיין).
המעשנים הגדילו את כמות הסיגריות במהלך משבר הקורונה
הדיווחים על כך שמעשנים נמצאים בקבוצות סיכון לסיבוכים מהדבקה בנגיף קורונה, גרמו לכך שאנשים רבים בעולם הפסיקו לעשן, או לכל הפחות עישנו פחות. סקר ישראלי לרגל היום הבינלאומי למאבק בעישון חושף כי תקופת הסגר ומגבלות התנועה במשבר הקורונה הובילו מעשנים ישראלים לבצע ניסיון גמילה מעישון, אך לא נעשה מספיק לתמוך במעשנים בגמילה – שעישנו יותר וחלקם פגעו בסביבתם
עישון סיגריה צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
לאחרונה דווח בתקשורת העולמית והישראלית שמעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים ולתמותה במידה ונדבקו בנגיף הקורונה. בעקבות כך, החליטו יותר ויותר אירופאים לזנוח את הרגלי העישון שלהם. לדוגמה, יותר מ-300 אלף בריטים הפסיקו לעשן מאז החל משבר הקורונה, בעיקר בעקבות הפחד להידבק בנגיף ה-COVID-19. בנוסף, בסקר הבריטי שבוצע על ידי חברת הסקרים YOUGOV בשיתוף העמותה למניעת עישון בבריטניה (Ash), נמצא כי כ-550,000 מעשנים ניסו להפסיק לעשן מאז החל משבר הקורונה, ו-2.4 מיליון הפחיתו את מספר הסיגריות שהם מעשנים ביום – מספרים מדהימים ומרשימים. ומה קורה אצל הישראלים?
מניתוח ראשוני של נתוני סקר חדש שבוצע על ידי ד"ר יעל בר-זאב בשיתוף פרופ' יהודה ניומרק - שניהם מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, עולה כי במהלך תקופת מגבלות התנועה והסגר שיושמו עקב מגפת הקורונה - 7% מהמעשנים דיווחו על גמילה מעישון, ו-16% נוספים דיווחו על ביצוע ניסיון גמילה מעישון. זו עלייה קטנה אך משמעותית בהשוואה לשיעור הבסיס של כ-20% מהמעשנים שדיווחו על ביצוע ניסיון גמילה מעישון בתקופות שגרה (על פי נתוני סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2017).
המחקר בוצע באמצעות שאלון שהופץ במדיה החברתית, כלל 660 משתתפים, מתוכם 437 (66.2%) מעשנים כיום, 46 (7%) משתתפים שהפסיקו לעשן בזמן הסגר ומגבלות התנועה, ו- 177 מעשנים לשעבר שהפסיקו לפני תקופת הסגר ומגבלות התנועה. עוד נמצא כי אלו שהפסיקו לעשן היו בעלי השכלה גבוהה יותר (43% מתוכם היו בעלי השכלה אוניברסיטאית, בהשוואה ל-26% מבין אלו שלא הפסיקו לעשן); שיעור נמוך מהם (28%) ציין כי הם מתגוררים עם מעשן נוסף בבית בהשוואה לאלו שלא הפסיקו לעשן (47%); ושיעור גבוה יותר מבניהם סובל ממחלת רקע שעלולה לשים אותם בסיכון לתחלואה קשה מנגיף הקורונה (37% בהשוואה ל- 21% בקרב אלו שלא הפסיקו לעשן).
בנוסף, 91% מבין אלו שהפסיקו לעשן דיווחו כי לדעתם מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה קשה מנגיף הקורונה אם ידבקו, בהשוואה ל-77% מבין אלו שלא הפסיקו לעשן.
הממצאים היו מדאיגים במיוחד בנוגע לנבדקים המעשנים שלא נגמלו במהלך תקופת הסגר. 44% ציינו בסקר כי הם מעשנים יותר במהלך תקופת הסגר ומגבלות התנועה, כאשר בממוצע הייתה עלייה של כ-3 סיגריות ליום (מממוצע 15 סיגריות ליום לפני תקופת הסגר, לממוצע של 18 סיגריות ליום במהלך תקופת הסגר). יתרה מכך, 8.8% מתוך המעשנים דיווחו על שינוי בכללים לגבי עישון בתוך הבית במהלך תקופה זו, עם מעבר ממצב שבו אסור לעשן בתוך הבית בכלל, למצב שבו מותר לעשן במרפסת או בחדרים מסוימים.
המשמעות הינה עלייה במספר הלא מעשנים, כולל ילדים, שנחשפים לעשן כפוי ומזיק. לטענת דר' יעל בר-זאב, רופאה מומחית בבריאות הציבור ומרצה בכירה בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל, הסיבה לכך קשורה גם להיעדר מענה מקוון זמין למתן תמיכה מרחוק לאוכלוסיית המעשנים.
לטענת דר' בר-זאב, "סקר זה ממחיש את החשיבות של מתן תמיכה לגמילה מעישון ולהפחתת הנזק מחשיפה לעישון כפוי גם בעתות חירום. למרות קיום קו טלפון לאומי לתמיכה בגמילה מעישון שנפתח רק בינואר האחרון, משרד הבריאות והקופות לא השכילו לפרסם את קיום השירות שהינו חינם, על מנת לנצל את ההזדמנות הזו ולעזור ליותר מעשנים להיגמל מעישון. פעולה שיש לה את הפוטנציאל להוריד את העומס ממערכת הבריאות בצורה משמעותית, ולמנוע תמותה של 8000 מעשנים בשנה בישראל. נדרש גם להעלות את המודעות לחשיבות בית ורכב 'נקיים מעישון' על מנת להגן על הלא מעשנים ובראש ובראשונה ילדים שנחשפים לעישון כפוי".
