אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
מחקר קורונה: הפחד אצל החרדים חלחל מאוחר
מחקר אורך המנטר את רמת החרדה של הישראלים שנערך על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הכולל מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים גילה כי במשך חודש היתה עלייה הדרגתית במפלס החרדה, ואחריו - במשך חודש נוסף - רמות החרדה נשארו כפי שהן ולא עלו
חרדים עם מסכות צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90
מגיפת הקורונה הכניסה רבים מאיתנו לחרדות, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית הפחד מהלא נודע ולאן המגיפה תוביל עוררה חרדה גדולה, אבל לפי בדיקה שערכו באוניברסיטת בן גוריון, ביחס למציאות הכאוטית שחווינו בזמן האחרון - הגבנו ממש בסדר.
מחקר אורך המנטר את רמת החרדה של הישראלים שנערך על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הכולל מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים גילה כי במשך חודש היתה עלייה הדרגתית במפלס החרדה, ואחריו - במשך חודש נוסף - רמות החרדה נשארו כפי שהן ולא עלו.המחקר נעשה על פני כל תקופת המשבר מאז שפרץ, עכשיו, עם ההקלות והחזרה לשגרה, רמות החרדה צונחות חזרה מטה. "בשום שלב של המשבר הציבור הישראלי לא נכנס לפאניקה", קובעים החוקרים.
ממצא מענין שעולה מהמחקר הוא שדווקא אצל הצעירים יותר (18-30) רמת החרדה הייתה גבוהה יותר בחודש הראשון למדידה ביחס למבוגרים, והעליה ברמת החרדה בקבוצה זו הייתה החדה ביותר בהשוואה לגילאים אחרים. המחקר עוד מעלה כי בקרב הנשים נמדדו רמות חרדה גבוהות יותר בהשוואה לגברים.
על פי החוקרים, אצל החברה החרדית הפחד חלחל באיחור ביחס לקהילות אחרות, מה שעשוי להעיד על הבנה מאוחרת של חומרת המצב.
הצוות שערך את המחקר בדק את רמת החרדה בארץ עוד לפני שהנגיף הגיע ארצה אלא עוד כשרק החלו להגיע הידיעות על המגיפה בארצות אחרות בעולם, הם בחנו את מפלס החרדה והתגובות הרגשיות נוכח המשבר בקרב מדגם של 1,000 בוגרים מהאוכלוסייה היהודית בישראל. אז עמדה רמת החרדה בממוצע על 2.17 (מתוך 5). הסקר הראשון נערך ב- 19 בפברואר 2020 מאז נערכו שבעה סקרי מעקב שבועיים. הנבדקים נשאלו על חרדה כללית שהם חווים, חרדה ספציפית לווירוס הקורונה, ועל העמדות שלהם כלפי משרד הבריאות.
מהמחקר נראה הבדל ברור בין החודש הראשון של המגיפה בארץ לבין השבועות שלאחר מכן, בארבעת השבועות הראשונים חלה עליה הדרגתית אך מתונה ברמות החרדה, עד לרמה של 3.2 - עדיין בתחום החרדה ורחוק מתחום ההיסטריה. לאחר מכן במשך השבועות 4-6 (ה-25-11 במרץ) רמות החרדה נותרו ללא שינוי. במדידה מאוחרת יותר, ב-20 לאפריל, נרשמה ירידה ברמת החרדה, שעומדת עכשיו בממוצע על 2.7.
החוקרים הסבירו "ראינו עלייה מתונה והדרגתית ברמות החרדה בישראל, גם באופן כללי וגם ספציפית מהנגיף בארבעת השבועות הראשונים. זה היה צפוי, מכיוון שהייתה גם עלייה באיום", עוד אמרו, "עם זאת, בשבועות 4-6, החרדה לא צברה גבהים וגרף החרדה אף התיישר. אנו מאמינים כי המגמה עולה בקנה אחד עם תהליך ההסתגלות של אנשים למצב החדש".
בראש צוות המחקר עומד פרופ' גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שאר חברי הצוות הם: פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור ופרופ' לימור אהרנסון-דניאל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון, שניהם מאוני' בן-גוריון; פרופ' איתמר גרוטו, סגן מנכ"ל משרד הבריאות; ד"ר הדר שלו ופרופ' דוד גרינברג, מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.
