אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
מומחים מזהירים: ההתפרצות הבאה עלולה לחמוק מתחת לרדראר
למרות התמונה האופטימית שהציג אתמול רה"מ: מומחים טוענים כי ההתפרצות הבאה עלולה לחמוק מתחת לרדאר. "החשש הוא מהתפרצות גדולה של הנגיף שתנבע מהתפרצויות מקומיות קטנות"
בנימין נתניהו צילום: פלאש 90
ראש הממשלה ערך אמש (שני) מסיבת עיתונאים ובו הציג את אסטרטגיית היציאה של ישראל מהמשבר הקורונה הוא גם הציג הקלות ותאריכים ברורים לחזרה לשגרה אך הסתייג והודיע שאם תהיה החמרה במצב - ההקלות יבוטלו. כמו כן, ראש הממשלה הציג את "תמרורי האזהרה" לפיהם אם יהיו 100 חולים חדשים ביום, הכפלת קצב ההדבקה תוך עשרה ימים ו-250 חולים קשים ההקלות יבוטלו.
אלא שגורמי מקצוע רבים מותחים ביקורת ומעריכים כי יש לבצע צעדים נוספים כדי שלהקלות תהיה משמעות, כך בדיווח בערוץ 12. החוקרים טוענים כי הצעדים וה"תמרורים" הם כלליים ולא מספיקים כדי לשמור על המצב הנוכחי. ד"ר אורן כספי, חוקר בטכניון וברמב"ם שלקח חלק במיזם למיפוי נגיף קורונה בישראל אמר: "העובדה שהוגדרה אסטרטגיית יציאה היא חיובית, אבל זו אסטרטגיה בינארית: מתייחסים לכל המדינה כיחידה גאוגרפית אחת".
כספי מסביר כי ההתייחסות צריכה להיות על פי כל אזור : "אני חושב שבשלב הזה היה כדאי לשקול התייחסות לכל אזור בפני עצמו, כדי לנקוט בזהירות. אין דינה של עיר שבה שיעור התחלואה וקצב ההתפשטות גבוה, לעיר בה התחלואה נמוכה. כדאי לבצע יציאה הדרגתית ולשם כך לאפשר מעורבות של רשויות מקומיות".
לדברי כספי החשש הגדול מהתפרצות שתחמוק מתחת לרדאר מהתפרצויות מקומיות: "החשש הוא מהתפרצות גדולה של הנגיף שתנבע מהתפרצויות מקומיות קטנות שעלולות לחמוק מהרדאר לפי אסטרטגיית היציאה שנקבעה. לצד זאת, מומלץ להגדיל את מספר בדיקות הקורונה ולא להקטין אותו כמעט במחצית כפי שבוצע בימים האחרונים".
במסיבת העיתונאים אתמול נטען על-ידי ראש הממשלה שקצב ההכפלה של המחלה בישראל כעת עומד על 31 ימים, בעוד שהסף שנקבע כ'קו אדום' הוא עשרה ימים. אלא שעל פי המומחים, קצב ההכפלה נכון לאתמול הוא מעל 80 ימים והסף שמלמד על התפרצות חוזרת צריך להיות בהתאם גבוה מעשרה ימים.
לדברי פרופ' חיים ביטרמן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, נתון אחד הוא הרלוונטי ביותר מבחינתו: "מכל המספרים שנזרקים באוויר המספר שאותי מדאיג ביותר הוא החולים הקשים. זה מה שיכול להפיל את המערכת על הברכיים ואנו לא רוצים להגיע למצב שיש חולה שנבצר מאיתנו לטפל בו".
"קרה פה פלא מוזר שאינני מבין אותו, שהמחלה איננה גבוהה בישראל ודורות של חוקרים עוד צפויים לעסוק בשאלה הזו. הפעימות של החמרת ההגבלות נבחנות בטווח של שבועיים קדימה, אז נוכל לראות על פי הנתונים אם הצעד שננקט נכשל. כמי שחשוף למערכות המידע והנתונים אני מוטרד שכמות הלחצים שהופעלו לפתיחת המשק היא גדולה והזהירות מחייבת אותנו".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית אמר: "התנאים שנקבעו תלויים במדיניות הבדיקות – השאלה היא כמה בודקים ואת מי בודקים. במסיבת העיתונאים לא הוצגה אסטרטגיה אלא רק תמרורי אזהרה. לא ברור מה התכנית?".
פרופ' לוין תיאר: "ההתמודדות עם הקורונה איננה רק עם הנגיף עצמו, לכן ההתמקדות רק בנתוני התפשטות הנגיף אינה נכונה. מה לגבי מדדים נוספים כמו מספר המובטלים במשק, היקף הפעילות הכלכלית, תמותה ממחלות אחרות? ייקח עוד זמן רב להבין את ההשלכות לעומקן ויש להסתכל על המצב בראייה רחבה".
עוד לוין אומר כי מוכרחים להקים מערך ניטור "דבר נוסף שחייב להתבצע באופן שוטף הוא ניטור המחלה: מערכת שיטתית שמטרתה לזהות מוקדם התפרצויות או תחלואה, בדיקה מדגמית בקהילה, בבתי ספר או במקומות עבודה כדי לגלות מה קורה בקהילה ולזהות התפרצויות מבעוד מועד".
