׳כאן 11׳: בישראל סבורים כי הופעל לחץ על הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט לפני כהונת טראמפ. גורם ישראלי רשמי: הצווים הם אירוע פוליטי.
100 אלף מובטלים לא קיבלו תשלום או תשובה לפנייתם
40 יום מתחילת משבר הקורונה, מתרבות הטענות שהביטוח הלאומי כושל בהתמודדות עם גל המובטלים הכבד. יותר מ־10% ממי שהגישו בקשה לקבלת דמי אבטלה לא קיבלו מקדמה על חשבון התשלום
אילוסטרציה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לפחות 100 אלף איש שפנו בבקשת דמי אבטלה לגבי חודש מרץ לא קיבלו עד היום כל תשלום מהביטוח הלאומי וכן לא קיבלו תשובה אם הם זכאים - 40 יום לאחר פרוץ המשבר. מדובר ב־20 אלף איש שחשבון הבנק שלהם שגוי או לא קיים, כ־50 אלף אלף שהטיפול בעניינים לא הסתיים ו־30 אלף שנרשמו בשירות התעסוקה אבל לא בביטוח הלאומי.
לכאורה מדובר רק ב־10.5% מתובעי האבטלה מתוך 954 אלף תביעות שהביטוח הלאומי מטפל בהן. זה אומר שהוא הצליח לשלם או לפחות לענות בשלילה לכל היתר. מצד שני מדובר במספר ענק של אנשים שתלויים באוויר ולא קיבלו כל תשלום. לא ברור איזה אמצעי חירום הביטוח הלאומי יכול לנקוט, למשל החזרת עובדים מגמלאות, ברור שהמצב הנוכחי חייב להשתנות.
את המצוקה הגדולה מבטא פוסט הבירורים שהעלה הביטוח הלאומי ביום חמישי בפייסבוק ומאז צבר 1,300 תגובות שחלקן הגדול תלונות של אנשים שלא קיבלו תשלום, וחלקם גם לא תשובה. עינב רחמים כתבה ש"לא קיבלתי כלום, לא מקדמה ולא שקל אחד וכל הזמן שמתקשרים אליכם אחרי שעה המתנה את מקבלת תשובה קבועה 'בטיפול'. חודש וחצי בטיפול? מוגזם. הביטוח הלאומי לא ישלם לנו את הריביות על הפיגורים בבנק ואת ההוצאות".
לכאורה כל מי שתביעתו אושרה היה אמור לקבל לפני פסח מקדמה של 2,000 שקל. אבל רותם ענבר סיפרה ש"כתוב שתביעתי התקבלה לפני חודש. מאז לא כסף ולא מקדמה ולא עדכון. בקיצור כלום". יש אנשים שהודיעו להם שלא יקבלו מקדמה אבל היא לא הגיעה. דני רוב למשל כתב ש"לא קיבלתי גרוש. אני במצב שאני הולך לישון רעב ומדלג על ארוחת ערב. אם ימשיך ככה נצטרך לדלג על ארוחת בוקר לא רואים את האור בקצה המנהרה".
בעיה מיוחדת היא של 20 אלף איש שחשבון הבנק שלהם התגלה כשגוי. היום אמורים לצאת להם מסרונים למערכת חדשה שתקלוט מספר נכון. חלק גדול מהביקורת עוסק בחוסר היכולת של הביטוח הלאומי לעמוד בעומס הבירורים ולתת תשובות.
המצב הרווח ביותר בביטוח הלאומי הוא 520 אלף איש שקיבלו מקדמה של 2,000 שקל לפני ליל הסדר ורבים מהם מתוסכלים מאוד כי אין להם מושג מה יהיה בהמשך. הרשתות החברתיות מלאות ובצדק גם בתלונות שלהם, למרות שמצבם טוב יחסית משל אלה שלא קיבלו תשובה. בפועל גם הם אינם יודעים מה הסכום החודשי שישולם להם.
מנכ"ל מרכז "נקודת מפנה" לרווחה כלכלית רן מלמד אומר ש"מדובר בתוצאה ישירה של כשל פרויקט המחשוב של הביטוח הלאומי במסגרתו בוזבזו מאות מיליוני שקלים במטרה לאחד את מערכות המחשוב של המוסד". מלמד קורא לממשלה "לקבל החלטות מיידיות לשלם מקדמות לכל מי שהגיש בקשה לדמי אבטלה".
יו"ר המטה למען עובדי הקבלן אלכס טנצר אומר ש"אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים שנמצאים באי וודאות וזה אסון". לדבריו "אי אפשר לשלם שכירות, משכנתה ולפרנס משפחה על חשבון הבטחות. זה יגרום למרי אזרחי, הרס של משפחות, פניה לשוק האפור ועלייה בפשיעה".
בשבוע באחרון התפתח עימות בנושא הנתונים בין הביטוח הלאומי לשירות התעסוקה. ביום רביעי שעבר פרסם "כלכליסט" את נתוני הביטוח הלאומי שמהם עלה שרבע מהמובטלים לא יקבלו דמי אבטלה, אם משום שאינם עומדים בתנאים ואם משום שהם זכאים רק להבטחת הכנסה. בכתבה טען הביטוח הלאומי שכ־60 אלף מהם נפסלו על הסף ע"י שירות התעסוקה. שירות התעסוקה הגיב בטענה שזהו נתון שקרי והוא העביר לביטוח הלאומי את כל הרשומות ואינו פוסל כלל בעצמו. העימות נגמר מהר יחסית כשמנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הודה שמדובר בטעות.
שפיגלר אמר ל"כלכליסט" אתמול ש"כדאי להציב את האמת לציבור ולשים דברים בפרופורציה את הדברים: מתוך 100% תביעות, לא שולמו כ־13%. כל אדם הוא עולם ומלואו ואנו עובדים לילות כימים וסופי שבוע כדי לתת מענה נכון לכל האזרחים בהקדם האפשרי".
עם זאת אומר שפיגלר ש"אנו בתקופה שלא הייתה כדוגמתה בישראל. כ־900 אלף תביעות טופלו בחודש בעוד שלפני משבר הקורונה טופלו כ־17 אלף בלבד - בלי קשר לטיפול השוטף בשאר נושאי הביטוח לאומי. כל מי שעיניו בראשו, מבין שמדובר פה בהישג משמעותי של טיפול ועבודה מסביב לשעון שלא תפסיק עד שאחרון האזרחים יקבל את כל זכויותיו".
