עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
הצעת החוק של יו"ר ועדת קורונה: רשות לאומית לשעת משבר
חבר הכנסת עופר שלח, יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, הגיש אתמול הצעת חוק להקמת רשות לאומית לשעת משבר שתדע להתמודד עם מגוון מקרי קיצון כדוגמת משבר הקורונה • "אנו חייבים להקים את המטה עוד לפני שובה האפשרי של הקורונה בסתיו הקרוב, ולכן אני מעלה את הצעת החוק עכשיו"
פלאש 90
בהפקת לקחים אולי מוקדמת מדי הגיש אתמול (ראשון) יו"ר ועדת הקורונה בכנסת ח"כ עפר שלח (יש עתיד) הצעת החוק להקמת רשות לאומית לשעת משבר. ח"כ שלח יציג את הצעת החוק בדיון שיתקיים היום בוועדה, בנושא השלכות אי-הפעלת רשויות החירום לטיפול במשבר הקורונה, וכן הזנחת גופי החירום השונים בשנים האחרונות.
שלח הסביר כי "משבר נגיף הקורונה המחיש את הצורך בקיומו של מטה אופרטיבי לניהול משברים לאומיים". הרשות ששלח מציע להקים נועדה לרכז ולהוביל את הפעולות הנדרשות לטיפול במשבר לאומי, לבצע החלטות ממשלה ולהעלות נושאים בעת משבר.
לדברי שלח, רשות זו היא חיונית במידה ותתפרץ גל נוסף של נגיף הקורונה וכן למשברים אחרים אם חלילה יקרו. "המאפיין של משבר כדוגמת הקורונה הוא שהוא נוגע באספקטים רבים של החיים בישראל. ההחלטות המתקבלות חייבות לקחת בחשבון איזון בין כל המרכיבים והגוף המוצע יפעל לפתרון בעיות מתוך ראייה רחבה", הסביר שלח.
"גם במקרה של רעידת אדמה, אסון טבע או התקפת סייבר נרחבת, נזדקק לגוף אופרטיבי שיפעל כמטה כללי בעל סמכויות ביצוע. אנו חייבים להקים את המטה עוד לפני שובה האפשרי של הקורונה בסתיו הקרוב, ולכן אני מעלה את הצעת החוק עכשיו" הוסיף.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי בניגוד למשברים בעלי אופי צבאי, משברים כמו מגיפה, אסון טבע או מתקפת סייבר אינם מעוגנים בחוק. "המענה להתקפות צבא או טרור על ישראל, המטופל על ידי צה"ל וגופי הביטחון האחרים, מעוגן היטב בחוק. לא כך הוא הדבר במשברים בעלי אופי לא-צבאי, המצריכים טיפול רב-מערכתי".
ההצעה מגדירה "שעת משבר לאומי" כתקופה שבה מתרחש משבר לאומי הנובע מסיבה שאינה התקפה צבאית על ישראל, והיא כוללת מגיפה; אסון טבע, ובכלל זה רעידת אדמה, הצפות, סופות ושריפות; מתקפת סייבר המאיימת על מערכות חיוניות של המדינה והמשק; וכן מפגע סביבתי, דליפת חומרים מסוכנים, זיהום כימי או ביולוגי, או אירוע קרינה רדיולוגי.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "המאפיין של כל המשברים האלה הוא שהם נוגעים באספקטים רבים של החיים בישראל: כלכלה, בריאות, חברה, רווחה ועוד. ההחלטות המתקבלות חייבות לקחת בחשבון איזון בין כל מרכיבים אלה. והן מחייבות את קיומו של גוף תפעולי בעל סמכות, שיפעל לפתרון בעיות מתוך ראייה רחבה ושקלול כל הגורמים".
עוד נכתב כי המטה לביטחון לאומי (המל"ל), שמונה לרכז את הטיפול במשבר הקורונה, "מטבע הגדרתו על פי חוק, אינו מטה אופרטיבי. חסרים בו הן הידע והן יכולת הפעולה ברמה שמתחת לקובעי המדיניות. ואילו ראש הממשלה והשרים אינם אמורים לעסוק בניהול היומיומי של מאות הנושאים המצריכים פתרון במשבר רב-ממדי שכזה; בדומה לתפקידם במלחמה, הם צריכים לקבל החלטות מדיניות המבוצעות על ידי גופי הביצוע, ולעצב מדיניות בנושאים המועלים להחלטתם על ידי המטה הכללי".
בהצעה הוסברו סמכויותיה של הרשות המוצעת: "הגוף המוצע, הרשות הלאומית לשעת משבר, יופעל על פי החלטת ממשלה עם פרוץ משבר שכזה, ויתפקד באופן דומה לזה של המטה הכללי בשעת מלחמה: תהיה לו סמכות לקבל החלטות שיבוצעו על ידי גופי הביצוע השונים, ולקיים את מדיניות הממשלה או ועדת שרים שתוסמך על ידי הממשלה".
עוד הודגש כי "בה בעת, תישמר לממשלה הזכות להחליט בכל עת כי החלטה של הרשות הלאומית טעונה אישור על ידי הממשלה או ועדת שרים שתוסמך לכך על ידה. ואולם כל החלטה שכזו, או החלטה שראש הרשות ביקש את אישור הממשלה או ועדת השרים לביצועה, תתקבל בתוך 24 שעות מרגע החלטת הממשלה על צורך באישור או הגשת הבקשה על ידי ראש הרשות. כך יישמר האיזון הראוי בין יכולתה של הרשות לתפקד כגוף אופרטיבי לבין סמכותה של הממשלה".
