׳כאן 11׳: בישראל סבורים כי הופעל לחץ על הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט לפני כהונת טראמפ. גורם ישראלי רשמי: הצווים הם אירוע פוליטי.
רכישות בכרטיסי אשראי: ירידה 30%
למרות צמיחת האונליין מתברר שסגירת עסקים רבים, היעדר המגוון והמבחר מול עיני הקונים גורם להם לקנות פחות • הענפים שנפגע מאפקט הקורונהו: מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט (כ-50%), ענפי הדלק והתחבורה (כ-60%) ובענפי הפנאי, חינוך, מסעדות ותיירות (כ-70%)
ארכיון צילום: ויקיפדיה
בתקופת ההסגר למניעת התפשטות נגיף הקורונה, נרשמה ירידה ממוצעת של כ-30 אחוזים מהפעילות הכוללת בכרטיסי אשראי. כך עולה מתוך ניתוח מיוחד של בנק ישראל על השינויים ברכישות בכרטיסי אשראי כתוצאה ממשבר הקורונה.
מהנתונים עולה כי בחודש אפריל, הרכישות ברמה היומית בכרטיסי חיוב בענפי מוצרי חשמל ביגוד וריהוט הראו ירידה של כ-50% ביחס לתחילת השנה. בענף הדלק והתחבורה נראתה ירידה של כ-60% ובענפי הפנאי, חינוך, מסעדות ותיירות נראתה ירידה של יותר מ-70% מרכישות בכרטיסי חיוב ביחס לתחילת השנה.
מהגרף המתפרסם על ידי בנק ישראל ניתן לראות בבירור, כי הירידה המשמעותית בהיקפי העסקאות החלה אמנם בתאריך הכרזת ההגבלות על הפעילות במשק, אך החריפה עם כל גל הגבלות נוסף. לעומת זאת, החל מההכרזה הראשונה על המגבלות (16/03) נרשמה עלייה של כ-25% ברכישות בכרטיסי חיוב ברשתות המזון.
כאשר משווים בין שתי תקופות: תחילת השנה ועד ההכרזה על המגבלות (החל מה-16.03) ומההכרזה על המגבלות ואילך, ניתן להבחין בירידה ממוצעת של כ-30 אחוזים מהפעילות הכוללת בכרטיסי חיוב בתקופת ההסגר מדובר על ירידה בהיקף עסקאות מכ-1.1 מיליארדי שקל ליום ל-786 מיליוני שקלים בממוצע בתקופת ההסגר.
חיזוי והערכת סיכונים
כחלק מהתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, בנק ישראל מגבש באופן שוטף בתקופת משבר נגיף הקורונה תמונת מצב של הכלכלה הישראלית, הן בצד הריאלי, והן בצד הפיננסי. לצורך כך הוקמה תשתית מידע ייעודית בבנק ישראל שמנטרת אחר אינדיקטורים מעולמות תוכן שונים.
תמונת המצב הדינמית מוצגת באופן שוטף במסגרת החמ”ל שהקים נגיד בנק ישראל עם פרוץ המשבר, וכוללת, בין היתר, אינדיקטורים משוק העבודה אינדיקטורים משוק העבודה, שוק האשראי, שוק ההון ושוק המט”ח.
בנוסף, לאור אופי המשבר, גיבש בנק ישראל אינדיקטורים מהירים ייחודיים שעשויים להעיד על שינויי מגמה כלכליים המעודכנים באופן שוטף. עולם מערכות ואמצעי התשלום רלוונטי במיוחד – עולם זה מהווה למעשה את התשתית שדרכה מבוצעות התנועות הכלכליות של הציבור – הצרכנים והעסקים. אינדיקטורים מעולם זה כוללים לדוגמה משיכות מזומן של הציבור בכספומטים, פעילות בשיקים, ופעילות בכרטיסי חיוב.
אינדיקטור מעניין במיוחד הינו פעילות בכרטיסי אשראי לפי ענפים. אינדיקטור זה מאפשר לקבל תמונת מצב מאוד ברורה של עוצמת הפגיעה של המשבר בענפי משק שונים, ומסייע לגיבוש צעדי מדיניות של הבנק.
בבנק ישראל מסבירים כי מדובר בנתונים שמתקבלים ברמה היומית משב”א (שירותי בנק אוטומטיים) שהיא מערכת התשלומים לעסקאות בכרטיסי חיוב בישראל, המעובדים ומנותחים בבנק ישראל. נתונים אלו משמשים את הבנק לזהות סיכונים במערכת הפיננסית, לרבות סיכוני אשראי, אבל גם כדי לתקף את תחזיות הצמיחה למשק וגיבוש צעדי מדיניות שיעודדו את הענפים שנפגעו. זאת ועוד, מגמה של חזרה לפעילות של המשק צפויה להשתקף גם כן בנתונים אלו. בכוונתו של בנק ישראל לעדכן ולפרסם נתונים אלו לטובת הציבור בהמשך.
