יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן בסרטון: ״ביקרתי היום את אלי פלדשטיין בכלא. אחרי מה שראינו בדיון כל עם ישראל ראה שמדובר ברדיפה פוליטית. אין שום הצדקה להחזיק אותו, בטח לא בתנאים האלו. היה לי חשוב לבוא ולהשמיע לו את הקול שלכם. הוא התרגש עד דמעות לדעת שהפגנתם עבורו, שדואגים לו ושאכפת לכם ממנו״.
בהלת הקניות: בשר ועוף קפוא 82% יותר; איזה מוצר קנינו פחות?
בהלת הקניות של אזרחי ישראל ניכרה היטב במדפי רשתות השיווק. כלכלני היחידה למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בדקו את הנתונים וניתחו את המספרים, של רשתות השיווק בהן אזרחי ישראל קנו הכי הרבה בשלושת השבועות האחרונים
חרדים בקניות צילום: נתי שוחט, פלאש 90
בתחילת שנת 2020 התפרצה מגפת ה"קורונה" בעיר ווהאן בסין ומשם התפשטה לרחבי העולם. לאחר קרוב ל־122 אלף נדבקים ב־121 מדינות, ארגון הבריאות הכריז על "הקורונה" מגיפה עולמית .
ב-11 למרץ, בישראל התגלה מקרה הקורונה הראשון 27 לפברואר, מאז רצף האירועים מבטא החמרה הולכת וגוברת בהגבלות על הציבור על מנת למנוע את התפשטות המחלה.
במהלך חודש מרץ, הושבתה מערכת החינוך, והוטלו מגבלות נוספות, כדוגמת: איסור התקהלות, בידוד של כל השבים מחו"ל, בתקופה זו ניכר כי הלחץ גבר בקרב הציבור הרחב, והוא צרך יותר מזון ברשתות השיווק ואגר בביתו. בשבוע הראשון למשבר (21/3-15/3) שבו הוטלו מגבלות פתיחת מסעדות ומקומות בילוי, והוטלה מגבלות חמורות על התכנסות, חלה עלייה של 35% בסך המכר הכספי של מזון שמקורו בחקלאות ביחס לשלושת השבועות שקדמו למשבר. בשבוע האחרון (28/3-22/3) חלה התמתנות במגמה זו ונצפתה עלייה של 24% בלבד ביחס לאותה התקופה, המהווה ירידה ביחס לקודמו.
כמו כן, לנוכח תוספת המגבלות לפני כשבוע והשהייה הממושכת בבית, ניכר כי הקניות של הצרכנים הרבים התחלקו על פני כל השבוע ולאו דווקא לקראת סופו, כאשר השיא היה ביום רביעי, 25.4, ולא ביום חמישי, כפי שקורה במרבית השבועות במהלך השנה.
מהנתונים עולה כי מבין כלל המוצרים חל גידול משמעותי בצריכת מוצרים הניתנים לאגירה, כאשר הצריכה המוגברת ביותר הייתה של בשר ועופות קפואים, שעמדה על כ-82% יותר ביחס לשלושת השבועות שקדמו למשבר; דבש, שצריכתו המוגברת עמדה על כ-80% בהשוואה לצריכתו בשלושת השבועות שקדמו למשבר; ושמן שצריכתו המוגברת עמדה על כ-58% בהשוואה לצריכתו בשלושת השבועות שקדמו למשבר. בניגוד לאלו, ניתן לראות כי חלה ירידה של כ-6% בסך צריכת גבינות במעדנייה החלבית, יתכן שהדבר נובע מהעדפת הציבור לקניית מוצרים ארוזים לנוכח הסיכון בהדבקה הכרוך בעמידה בתור.
גם בשאר המוצרים ניתן לראות כי חלה עלייה משמעותית בצריכה. כך לדוגמה בענף הביצים חלה עלייה של כ-23% ביחס לשלושת השבועות שקדמו למשבר, וכן עלייה של כ-30% בהשוואה לצריכה בשבועות אלו אשתקד (2019), עלייה זו במכר אינה מבטאת את כל הביקוש לביצים, בהם ניכר מחסור באספקה לאור הביקוש המוגבר, וזאת למרות המאמצים להגברת היצע הביצים מייבוא. גם בענף הירקות ניתן לראות כי בשלושת השבועות חלה עלייה של כ-20% בהשוואה לצריכה של הירקות בשלושת השבועות שקדמו למשבר. כאשר מבין הירקות, הצריכה המוגברת ביותר הייתה של תפוחי אדמה, כ-32% יותר מאשר הצריכה בשלושת השבועות שקדמו למשבר.
לעומת זאת ניתן לראות כי חלה עלייה קטנה יותר בענף הפירות אשר עומדת על כ-7% בלבד. יש לציין כי בכל מוצר חקלאי, חוץ מהפטם, שנוצר בו מחסור מהגידול המקומי או עליית מחירים, משרד החקלאות פתח מכסות פטורות ממכס, ליבוא של אותו המוצר מחו"ל.
בעוד שחלה עלייה גדולה בצריכה של דגי האמנון הקפואים, לא חלה עלייה משמעותית במחירם. כך לדוגמה בכמות הצריכה של פילה אמנון קפוא חלה עלייה של קרוב ל-50% צריכה בהשוואה לשלושת השבועות שקדמו למשבר. בענף החלב ומוצריו, חלה עלייה של כ-16% בצריכת החלב לשתייה בהשוואה לשלושת השבועות שקדמו למשבר. מבין מוצרי החלב, העלייה בצריכת החמאה הייתה הגדולה ביותר ועמדה על כ-44% יותר בהשוואה לשלושת השבועות שקדמו למשבר. אחריה, נמצאת הגבינה הצהובה שעל המדף, שצריכתה עלתה ב-34%, ולאחר מכן גבינת השמנת עם עלייה של 14% בצריכה. חשוב להדגיש כי עלייה זו בצריכת המזון המתרחשת ברשתות השיווק באה במקביל להפחתה משמעותית של צריכה במסעדות, אולמות אירועים וכו'. העלייה בביקוש ברשתות השיווק אינה מפצה על הירידה בביקוש בערוצי שיווק אחרים, וישנם חקלאים שנפגעו כתוצאה מהצמצום באפיקי השיווק.
אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "מהנתונים עולה כי חלה עלייה משמעותית בצריכת מוצרי המזון, אשר פוזרה בהתאם למדד הלחץ בקרב הציבור הרחב וההודעות השונות שפורסמו באמצעי התקשורת. ככל הנראה, צריכה זו מוסברת בחששות הציבור למחסור במזון, כמו גם הצטיידות במוצרי מזון נוספים לנוכח הפחתת צריכת המזון מחוץ לבית".
