אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
אלו ההנחיות לחולי לב בתקופת הקורונה
בצל מגיפת הקורונה המשתוללת ברחבי העולם, פורס הקרדיולוג הבכיר פרופ' דוד רוט לקוראי 'בחדרי חרדים' שורה של הנחיות מצילות חיים לחולי לב - שממוקמים גבוה בטבלת קבוצת הסיכון להינזק מהנגיף • "אנחנו עדים למקרים של הפרעות בקצב לב, אי ספיקת לב ואף התקפי לב בקרב חולי קורונה"
חולה קורונה מפונה לביה"ח צילום: גילי יערי, פלאש 90
מגפת הקורונה העולמית מהלכת אימה על אוכלוסיית העולם, בעוד שרבים מהנדבקים מעידים על תסמינים קלים בלבד, או שאינם חווים תסמינים כלל, החולים במחלות קרדיווסקולריות נמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה קשה מאוד כתוצאה מהדבקות בנגיף, על אחת כמה וכמה אלו שכבר חוו אירוע לבבי.
שכיחותם של אירועי לב, ובפרט התקפי לב (אוטם שריר הלב) הולכים ועולים מדי שנה. אחד הגורמים להתקפי לב היא מחלת טרשת העורקים, מחלה כרונית שמתפתחת לאורך שנים ומתאפיינת בתהליך התעבות והתקשחות של דופן העורק עד לכדי חסימת עורקים. גורמי הסיכון להתפתחות הטרשת קשורים בהרבה לאורח החיים המודרני.
במדינות שאינן מתועשות נצפים הרבה פחות מקרים של התקפי לב. כך למשל בסין ישנם הבדלים גדולים בין הערים הגדולות לכפרים. תושבי הכפר כמעט שאינם סובלים מהתקפי לב בזכות אורח חייהם הכולל עבודת אדמה, תזונה שאינה מעובדת והליכה רגלית מרובה. ייתכן שאנשים אלו היו מבין הראשונים להיחשף לקורונה אך סביר להניח שהלב שלהם חזק ובריא.
מחלות לב מלוות את האנושות מאז ומתמיד ולכן נתמודד איתן גם לאחר שתעבור בהלת הקורונה. הריאות - האיבר שנמצא בסיכון בהקשר לקורונה והלב, קשורים זה בזה בצורה מדהימה. לכן לנגיף, התוקף את דרכי הנשימה, השפעה מוגברת על החולים במחלות לב, אשר ליבם מתאמץ יותר כדי להפיץ דם וחמצן בגוף. זאת ועוד, ליבם המוחלש של החולים מתקשה להתמודד עם מצבי "סטרס". נכון לעכשיו אנחנו עדים למקרים של הפרעות בקצב לב, אי ספיקת לב ואף התקפי לב בקרב חולי קורונה.
סיכון גבוה יותר להתקף לב קיים אצל מי שכבר חווה התקף לב ראשון, כשהסיכון הוא להתפתחות אירוע שניוני. אדם שכבר חווה אירוע קרדיווסקולרי יהיה בסיכון גבוה יותר לחוות אירוע פעם נוספת. אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות אירוע קרדיווסקולרי הוא כולסטרול גבוה. לצד שמירה על אורח חיים בריא הכולל הימנעות מעישון, אכילת אוכל שאינו מעובד והקפדה על פעילות גופנית, ישנו גם טיפול תרופתי. הטיפול הראשון לאיזון הכולסטרול הם הסטטינים, תרופות המעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד. כשהסטטינים לבדם אינם מביאים תועלת אפשר לשלבם עם תרופה בשם איזטרול. במקרה שבו גם השילוב לא עובד, או שהחולה לא מגיב היטב לסטטינים, אפשר לטפל בו בתרופות חדשות המכילות נוגדנים לחלבון PCSK9 (רפאטה ופרלואנט)שהוכחו מחקרית כיעילות במיוחד בהורדת הכולסטרול הרע בכ-60%.
היום, יותר מתמיד, החולים במחלות לב מוכרחים להקפיד על הטיפול, שכן מחלתם מגדילה את הסיכויים שיחוו תסמינים חמורים יותר של מחלת הקורונה אם ידבקו בנגיף. לאחרונה פורסמו דיווחים של רופאים סינים מהעיר ווהאן, מוקד התפרצות הקורונה, שלחץ דם גבוה מהווה גם הוא את אחד מגורמי הסיכון למוות מהמחלה.
לחולי לב מומלץ להישמע להנחיות משרד הבריאות בכל הקשור להתגוננות מפני וירוס הקורונה הכוללים בין השאר הימנעות משהות במקומות הומי אדם ושמירה על היגיינה. מעבר לכך, עליהם להקפיד כאמור על אורח חיים בריא, היצמדות לטיפול התרופתי לשמירה על איזון רמות הכולסטרול הרע בדם והקפדה על ההנחיות הקבועות לשמירה על רמת LDL של מתחת ל 55 מיליגרם לדציליטר. זאת ועוד, מומלץ ללבוש מסיכת פנים שיכולה לצמצם במידה מסוימת את הסיכוי להידבק ואף להתחסן מדלקת ריאות חיידקית שיכולה להביא להחמרה במחלת הקורונה. החיסון פועל נגד חיידק הפנאומוקו ,(Pneumococc),גורם עיקרי לדלקת ריאות חריפה שעשויה להעלות סיכון לתמותה אצל חולי קורונה.
מגפת הקורונה בסופו של דבר כנראה תחלוף מהעולם, בתקווה שזה יקרה בהקדם, אך מחלות הלב מלוות את האנושות כבר עשרות שנים וימשיכו להיות כאן גם אחרי הקורונה. שמירה על בריאות הלב דרך אורח חיים בריא ומעקב רפואי יכולים להביא לבריאות טובה יותר לשנים קדימה.
הכותב הוא פרופ' דוד רוט קרדיולוג, רופא בכיר במכון לשיקום הלב במרכז הלב שיבא תל השומר
