האם יהיה לביטוח הלאומי משאבים לממן את הקלות הקורונה?

לא הייתם רוצים לפגוש את מאיר שפיגלר – מנכ”ל הביטוח הלאומי – בימים טרופים אלה. כמות האנשים הצובאים על קופת הביטוח הלאומי ומנסים לדלות ממנה כסף ללחם וחלב, עצומה. אלפי מפוטרים מסתובבים כיום בארץ, אלפים נוספים נשלחו לחל”ת ואלו גם אלו פושטים ידיים כנגד הביטוח הלאומי ומבקשים רק דבר אחד. כסף.

במסגרת ההקלות שמפרסם שר האוצר, הוא הוריד את זמן העבודה המינימלי הנדרש לקבלת קצבת אבטלה, מ-12 חודשי עבודה מתוך ה-18 החודשים האחרונים, ל-6 חודשי עבודה בלבד. הקלה זו הכניסה אל מעגל מקבלי הקצבאות, אלפים נוספים. קחו בחשבון, שגם מי שלא יימצא עומד בקריטריון, עדיין יוכל לבקש אבטחת הכנסה.

נשאלת השאלה, מדוע שלא יקבלו כולם כספים מהביטוח הלאומי? הרי בדיוק לשם כך אנחנו משלמים כל חיינו הבוגרים את תשלומי החובה הללו, בתוספת מס בריאות. כדי לענות על כך ולהבין כיצד עלולה להיראות קופת הביטוח הלאומי בעוד כמה שנים, (רמז: ריקה), נחזור אחורה אל חודש יוני 2018.

פשיטת רגל מוקדמת

דו”ח אקטוארי (אקטואריה – מדע המשתמש בטכניקות מתמטיות, סטטיסטיות וכלכליות, לפתרון בעיות כלכליות שבהן משולבים מצבים של אי ודאות. ויקיפדיה) חדש של הביטוח הלאומי, אותו פירסם שר הרווחה דאז, חיים כץ, הציג תחזית קודרת, כי כבר החל משנת 2022 (במקום 2026 לפי הדו”ח האקטוארי האחרון), התשלומים לציבור צפויים להיות גבוהים מהכנסות הביטוח הלאומי, כולל השתתפות האוצר מתקציב המדינה השוטף.

כלומר, בשנת 2022, בעוד פחות משנתיים עלול הביטוח הלאומי, להיכנס לגירעון שוטף. כתוצאה מכך הוא עלול “לפשוט את הרגל” בשנת 2037 – שמונה שנים לפני התחזית בדו”ח האקטוארי הקודם. ולמה? כי ברגע שישבר המאזן, יאלץ הביטוח הלאומי להשתמש בקרן הרזרבה שלו, המורכב מאגרות חוב השמורות באוצר, למימון התשלומים. זאת, בהנחה שהאוצר אכן ישחרר את הכסף. מאגר זה איננו מוגבל ועל פי הדו”ח הוא עלול להתרוקן לחלוטין בשנת 2037, או אז הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

השר כץ התכוון להציע אז לממשלה שורה של צעדים מידיים שיש לקדם בדחיפות ע”מ למנוע קריסה של הביטוח הלאומי, אך הדיון נדחה לחודש ספטמבר 2018.

חשוב לציין בהקשר זה, כי הביטוח הלאומי, אינו באמת יכול ‘לפשוט רגל’, מאחר שאינו מוסד פיננסי עצמאי כמו חברות הביטוח או הבנקים. הוא בסך הכל מוסד ממשלתי המהווה חברת ניהול ממשלתית לגביה ולתשלום כספי ההעברה ממשלתיים להבטחת הביטחון התזונתי של האזרחים, בהתאם לחוקי הרווחה הקבועים. במצב הקיים, הגביה רבה על ההוצאה, תוך ידיעה שככל שתתבגר האוכלוסייה, ההוצאה תגדל. זו כמובן תהיה אחריות המדינה לשלם את ההפרש, על פי מדיניות הרווחה שנקבעה בחוק. במידה ולמדינה לא יהיה מנין לשלם, המדינה היא זו שתפשוט רגל, ולא המוסד לביטוח לאומי.

אמנם, למרות זאת, תפקיד החברה הממשלתית, לנהל כספים אלו באחריות, ואם הם רואים את המצוקה מתקרבת לאור המדיניות, עליה להתריע על כך.

עודפים לשימוש שוטף

כדי להבין זאת טוב יותר, נבהיר כי בביטוח הלאומי יש בכל שנה ‘עודפי גבייה’, כלומר עודפים המתהווים בכל שנה, כאשר הסכומים שגובה הביטוח הלאומי מהציבור, גדולים מהדרוש לתשלום השוטף של קצבאות. סכומים אלה מועברים למשרד האוצר, על פי הסכם שנחתם ב–1980, וכנגדם הוא מנפיק לביטוח הלאומי אג”ח נושאות תשואה. במקביל, מעביר האוצר לביטוח הלאומי ריבית וכספי פירעון של אג”ח ותיקות, וכן משתתף בשיעור מסוים ומשתנה בהוצאות הביטוח הלאומי.

נציין, כי העודפים עוברים לאוצר, גם אם בפועל אינם מספיקים ליצירת ‘מאגרים’, שיהיו דרושים לתשלום כל הקצבאות בעתיד, בייחוד נוכח ההזדקנות העתידית של האוכלוסייה. הבעיה: משרד האוצר אינו שומר את הכספים בקרן מיוחדת, אלא משתמש בהם כאחד המקורות למימון הוצאות הממשלה.

במכתב שכתב בחודש דצמבר 2018 מנכ”ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הוא מתלונן כי “הכספים של הביטוח הלאומי, היו אמורים להישמר בקרן אמתית, להבטחת הביטחון הסוציאלי ארוך הטווח של כלל המבוטחים, הנוכחיים והעתידיים — ובמקום זה הם שימשו במשך כל השנים לצרכים שוטפים”.

מכתבו של שפיגלר כתשובה לאוצר, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי איים להפסיק – עם תחילת 2019 – את ההעברה השוטפת של מיליארדי שקלים בשנה לקופת משרד האוצר, המשמשים אחד המקורות למימון הוצאות הממשלה. האיום הביא למכתב חריף ששיגרו החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, והממונה על התקציבים במשרד, שאול מרידור, נגד הביטוח הלאומי.

לא נלאה אתכם בהתכתשות הרבתית שנערכה ועדיין נערכת, בין משרד האוצר לביטוח הלאומי בנושא עודפי הגבייה. מאידך יש לדעת שכל הוויכוח הנ”ל היה נכון בימי שגרה. ההתנפלות ההמונית על הביטוח הלאומי שסיפרנו עליה בפתח הידיעה, תצית ככל הנראה את הוויכוח מחדש, מסיבה פשוטה: העודפים ייגמרו מהר יותר.

מנת פלאפל ללא חריף

ד”ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי, טוען בטור ב’ביזפורטל’, כי העסק מסובך עוד יותר. להערכתו ביטוח לאומי יפשוט את הרגל מוקדם מהצפוי, זאת מפני שיותר מ-100 אלף בקשות לדמי אבטלה, הוגשו בימים האחרונים וזה יהיה הרבה יותר גבוה בהמשך.

לדבריו, כאשר הביטוח הלאומי יפשוט רגל, “מי שיצטרך לשלם את הקצבאות זה משרד האוצר. מה שאומר, שכבר לא יהיה ויכוח בין משרד האוצר לביטוח הלאומי, כי אם משרד האוצר משלם, משרד האוצר גם קובע. והנדיבות שמגלים משרדי הממשלה כיום, כשהם נותנים לביטוח הלאומי לשלם קצבאות לכל מי שיוצא לחל”ת, מקצרת את הזמן עד לפשיטת הרגל של הביטוח הלאומי. אם המשבר יימשך עוד מספר חודשים, ביטוח לאומי לא יפשוט רגל בעוד 20 או 30 שנים, אלא בעוד הרבה פחות”.

את דבריו הוא מסיים בציניות אופטימית או פסימית, תלוי מהיכן בוחנים את הבעיה. “אז כדאי לכל מי שמקבל היום כסף מביטוח לאומי ליהנות ממנו. כי בעוד כמה שנים, מי שירצה לקבל קצבאות זקנה, ילדים, או אבטלה, עלול לגלות שמה שנשאר מהקצבאות אחרי שמשרד האוצר יעשה קיצוצים, יספיק לו למנת פלאפל אחת בחודש, וגם זה, בלי החריף”.

ישיבה לשם ישיבה

אולי ראוי להוסיף, כי הבוקר (ד’) התקיימה ישיבת עבודה, בין יו”ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ומנכ”ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר. בישיבה בוצעה הערכת מצב לגבי המצוקות הנוכחיות ותחזית לגבי תרחישים אפשריים, בעניין המשך משבר הקורונה, והפתרונות הקיימים והנדרשים לבעיות השעה. כמו כן, סוכם לשמר את ערוץ התקשורת בין הארגונים ולקדם במשותף פתרונות מוסכמים לסוגיות שטרם קיבלו מענה. לו יהי.

ביזנעס