על אף הפסקת האש: פיקוד העורף לא מקל בהנחיות - אחרי שרשויות כבר הודיעו על חזרה ללימודים.
ראש הישיבה על אלו שלא נזהרים: עלולים להיות רוצחים בשוגג
ראש ישיבת 'היכל יצחק' הליטאית, מפרסם מכתב מפורט יוצא דופן לבני הישיבה בעקבות התפשטות מגיפת הקורונה, בכדי לעוררם ולהביא לידיעתם את הסכנה שבדבר | כמה עלולים להידבק ולמות ל"ע? האם מערכת הבריאות חזקה? המשבר הכלכלי ובמה יש להתחזק • מסמך חובה
הגאון רבי ישראל לנדא ר"י היכל יצחק צילום: ארכיון בחדרי חרדים
הגאון רבי ישראל לנדא ראש ישיבת 'היכל יצחק' בירושלים, כתב מכתב ארוך מדם ליבו על מגיפת הקורונה המתפשטת בארץ הקודש ומבקש לשמור על הכללים.
מדובר באחד מגדולי ראשי הישיבות הליטאים אמנם מהצעירים אך ישיבתו נמצאת בכותל המזרח של עולם התורה ובמכתב מפורט וראשון מסוגו של גדול בתורה הוא מתריע מפני הבאות.
המכתב נשלח לתלמידי הישיבה והוא מתפרסם לראשונה כאן ב'בחדרי חרדים'.
תחת הכותרת "קול זעקה גדולה ומרה" מקדים ראש הישיבה ופותח: "המצב כעת הוא שישנם רבים המקפידים ב"ה על ההוראות שנתנו על ידי השלטונות אך רבים אינם מקפידים על כך כלל, בתי כנסת מלאים מפה לפה, אטובוסים צפופים, חוסר הקפדה על כללי הלימוד בישיבות בכוללים, וחנויות הומות אדם ומלאות קונים".
"והנה הדבר הזה הוא חמור מאוד, כאשר אלו שאינם נזהרים עלולים להיות גרם רציחה בשוגג רח"ל, ואפשר שבידיהם הם מפיצים את המגיפה ומדביקים את הוריהם ושכניהם המבוגרים שנמצאים בסכנה גדולה, נעו כעוורים בחוצות, בלי דעת ובלי הבנה מה הם מחוללים במו ידיהם, ואין ספק בדבר שאילו היו האנשים מבינים את חומרת הדברים היו נזהרים ולא נכשלים באיסורים החמורים ביותר בתורה, ולכן חשבתי שמן הראוי להסביר את המצב בו אנו מצויים ואת הדברים הנדרשים מאתנו לעת הזו".
ישיבת 'היכל יצחק' - לנדא בירושלים. צילום: באדיבות המצלם
א. הסכנה במגיפת הקורונה
ידוע ומפורסם שאחוז התמותה מהמחלה הוא בין שנים לשלשה וחצי אחוז, אבל זה חלק קטן מהאמת, האמת היא שבמקומות שבהם מערכת הבריאות קרסה [כמו איטליה] התמותה היא בבין ששה לשמונה אחוז!, ואילו במקומות שבהם מערכת הבריאות איתנה ומתפקדת [כמו דרום קוריאה] שיעור התמותה הוא פחות מאחוז אחד, גם בסין עצמה בזמן המגיפה היו אחוזים גבוהים מאוד של תמותה במחוז חוביי, ונמוכים מאוד בשאר אזורי המדינה הענקית.
יש לכך כמה סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא מאוד פשוטה: החולים הנמצאים במצב קשה זקוקים לטיפול נמרץ עם מכונת הנשמה, כאשר אין מספיק מכונות הם פשוט גוססים למוות נורא בלי שמישהו יכול להועיל להם, וכבר הגיעו תיאורים מאיטליה על אחיות היושבות וממררות בבכי בבתי חולים ואין בידם להושיע.
ומה המצב בארץ? בכל הארץ יש 300 [כן, שלוש מאות!] מיטות טיפול נמרץ נשימתי בלבד, והעומס עליהם הוא עצום במשך כל השנה, גם במיטות אשפוז בכלל יש מחסור גדול, וכן ברופאים ואחיות. מספר המיטות לנפש וכן מספר הרופאים והאחיות הם מהנמוכים ביותר בעולם המערבי.! וכל מי שביקר בבתי חולים בארץ בשנים האחרונות יודע את המצב עוד לפני המגיפה, וכ"ש כעת ומה גם שחלק גדל והולך מהרופאים והאחיות נמצאים בבידוד!
לפיכך במידה והיל"ת הדבקה המונית הרי שבמצב בו אלפי חולים זקוקים להנשמה עלולים להראות כאן מחזות מחרידי לב שאף אחד לא רוצה להעלות על דעתו. איך ירגישו המלזלים החכמולגים והמתבדחים למינהם אם יראו את אביהם או דודם שוכב ומתייסר ואין דרך להצילו כי מערכת הרפואה קורסת?! מה יחשבו אותם מחותנים שעקפו את ההוראות והערימו על המשטרה כשיבינו שידיהם שפכו דם?
ב. סכנת ההדבקה
להערכת המומחים כל חולה מדביק בממוצע 2.2 חולים, כל אחד מאלו מדביק 2.2 אחרים וכך בזמן קצר המספרים מזנקים ממה או מאתיים חולים לעשרות אלפים כפי שקרה בכמה מדינות בעולם, אבל וכאן צריך להדגיש דבר גדול ונורא, כל זה הוא ממוצע סטטיסטי, אבל מה המצב בציבור החרדי? האיטלקי או הסיני הממוצע נמצא בבית עם המשפחה בת 4 או 5 נפשות, נוסע לעבודה [חלק גדול ברכב פרטי] עובד עם עמיתים בחדר, חמשה, עשרה אנשים, או אפילו מאות אבל במפעלים ענקיים עם אולמות ייצור של אלפי מטרים ורווח בין אדם לאדם. יש לו שני ילדים שלומדים בכתה עם עשרים וחמשה תלמידים בבתי ספר גדולים ומרווחים. אפשר להעריך שבממוצע הוא מגיע למגע קרוב ביום בין עשר למאה איש. ואז אחוז ההדבקה המשוער הוא אכן 2.2
ובציבור החרדי? ניקח לדוגמא אברך עם עם משפחה ילדים כ"י הגר ברמות, מתפלל ב'אהל יוסף' לומד במיר, ובלילה בכולל ערב, עם כמה אנשים הוא מתחכך ביום? ששים שבעים איש בשחרית, מאות! בכולל בבוקר, מאות או עשרות אחרים בכולל אחה"צ! עוד שלושים איש במעריב, ועוד כולל ערב, והילדים בבית? והצפיפות העצומה במסודות הלימוד שלנו? והרי ברור לכל בר דעת שכשאחד מבני הבית נדבק אז כל בני הבית בסכנה קרובה מאוד להידבק [כפי שהיה בטלז סטון שאב המשפחה הדביק את כולם!] ובמשפחות גדולות זה מכפיל את הסכנה פי כמה וכמה, ובעיקר שכל אחד מהם נמצא במקומות צפופים ועמוסי אדם. ואלה נתונים חמורים מאוד שככל הידוע לא נלקחו בחשבון על ידי המומחים שקבעו את ההוראות לציבור הכללי!
אם כל חולה מדביק 2.2 אז בגל הראשון יש 3.2 [הראשון ו2.2 נדבקיו] וכל אחד מהנדבקים מדביק עוד 2.2 ולכן בגל השני יש 8 חולים [4.8 חדשים והקודמים] נמצא שלאחר 12 מחזורי הדבקה בלבד יהיו 4867 חולים, וזה הרבה. אבל אם כל אחד מדביק בגלל הצפיפות 'קצת' יותר = 3.5 אנשים למשל, הרי שלאחר 12 מחזורי הדבקה יהיו 430000 ארבע מאות ושלושים אלף חולים! כמעט פי מאה!! ושוב: זה חשש גדול שכנראה לא נלקח בחשבון ע"י המומחים המסתכלים על כלל הציבור.
זה אומר שהמצב אצלנו גרוע ומסוכן במיוחד, פיקוח נפש דרבים כפשוטו, זה אומר שבלי אמצעי הזהירות הנדרשים המגיפה עלולה להתפרץ בציבור שלנו במספרים גדולים בהרבה ממה שראינו בחו"ל, קשה לתאר במילים את גודל הסכנה העומדת לפתחנו, קשה לתאר במילים את החומרה הנוראה של זלזול בהנחיות.
גדולי ישראל ובראשם מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א הורו על המשך הלימודים במוסדות התורה, למרות הסכנה, כי הסכנה בהעדר לימוד התורה חמורה יותר, ודבריהם דברות אש, כיוצאים מפי הגבורה, כלל ישראל מסר נפשו תמיד על התורה ויעשה את זה גם בעתיד בע"ה, אבל הם גם הורו על הנחיות זהירות נדרשות, ברורות ומפורשות, והזלזול בהנחיות האלו הוא חמור ומסוכן מאוד מאוד.
הגר"י לנדא מימין יחד עם משגיח הישיבה הגר"י אבר אצל שר התורה הגר"ח קנייבסקי. צילום: באדיבות המצלם
ג. המשבר הכלכלי
מגיפת הקורונה גרמה למשבר כלכלי בכל העולם וגם בארץ, ענפים שלמים של פרנסה נסגרו לחדשים ארוכים וכל העולם כולו נכנס לתקופה שאין איש יודע מתי היא תסתיים, ברחמי ה' הדבר קרה בתקופה בה המצב הכלכלי בארץ טוב, והשלטונות ערוכים למשבר, יש דמי אבטלה לכל השכירים שעזבו את עבודתם, ומן הסתם בימים הקרובים יהיו גם פתרונות לעצמאים.
אבל אף אחד לא מתכוון לתת דמי אבטלה לאברכים שלא יקבלו מלגות! וגם לא לנשים שלא דיווחו על הכנסותיהם, מוסדות התורה עומדים כולם בחשש גדול מהעתיד, כאשר לא נראה באופק מקור שיחזיק את עשרות אלפי האברכים, הנתמכים על ידי הנדיבים הגדולים בחו"ל שכעת חלק גדול מהם במצב כלכלי קשה ואינם יכולים יותר לתמוך [מלבד העדר האפשרות של ראשי המוסדות לנסוע לחו"ל] וזה מצטרף לקיצוץ הגדול בתקציבי הממשלה לישיבות, שקשה לראות מתי יתוקן וזה מצטרף למשבר הכללי במשק ולהפסקה של מקורות פרנסה רבים. שכ"א מהם פוגע לבסוף במעגלים אחרים המתפרנסים ממנו, וחוזר חלילה.
וזה מחייב כל אדם אחראי לכלכל את מעשיו בתבונה, זה לא הזמן לרכישת סטים מפוארים של שמלות לילדות לפסח! זה לא הזמן לשפץ את הבית, וגם לא להכנס לשום התחייבויות, צריך לצמצם ולרכוש את המינימום הנדרש, ולהיערך בזהירות לתקופה שלפנינו שאין איש בעולם שיודע להאריך את משכה, ואת הזמן שיקח עד תהיה התאוששות כלכלית בע"ה.
ד. התעוררות רוחנית
המשבר הזה מתגלגל אל פיתחנו לאט לאט, יש זמן להתכונן ויש זמן לחשוב, ובעיקר יש זמן להתפלל, לשפוך שיח וזעקה פני שוכן מרום עבור בני ישראל החולים במחלה, ועבור הבריאים שלא יחלו ח"ו, עבור עולם התורה הנמצא בסכנה עצומה שלא היתה כמוה עשרות שנים, ועבור כל אלו מבני ישראל שמטה לחמם נשבר, קומו קיראו אל האלוקים בחזקה אולי ישוב וניחם מחרון אפו בנו. ויגאלנו בגאולה שלימה במהרה.
וזה המקום להעתיק את הוראותיו של מרנא הגרעק"א בעת מגיפת הכולירה שהיתה בזמנו באירופה: גם הזהרתי פעמים הרבה באזהרה אחר אזהרה שיהיו הנהגתם באכילה ושתיה כפי אשר סדרו ואשר שפטו הרופאים להזהר מזה, וירחקו כמטחוי קשת כאילו הם מאכלות אסורות, ולא יעברו על דבריהם אף כמלוא נימא, והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לה' במאוד, כי גדול סכנתא מאיסורא, ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר וגדול עוונו מנשוא. ליחד לבבם לד' עד אשר לא יבואו ימי הרעה ומורא מפני פחד ד' והדר גאונו לפשפש במעשים לתקן המעוות, לדפוק על פתחי ד' בתפלות ותחנונים ולומר בקיבוץ יום יום ערב ובוקר וצהרים מזמורי תהילים כנדפס בסידורים וכו' ולומר בצבור יום יום ערב ובקר אחר פרשיות התמיד פטום הקטורת וכל הסדר ולהרבות בצדקה המצלת ממיתה [אגרות סופרים סי' ל] ובורא עולם יסיר מאתנו את הצרה הזו ויחון עמו ישראל לחיים חן וחסד ולרחמים ויגאלנו ברחמיו שנית לעיני כל חי.