אוריך הטיח באולפן 12 וחשף על העריקים

השעה: 04:30 לפנות בוקר. המיקום: אולפן חדשות 12. בשעה שבני אדם כבר שקלו להתעורר, יונתן אוריך, דובר הליכוד ואיש סודו של ראש הממשלה, ומי שגם עמד מאחורי הקמפיינים המבריקים של הליכוד במערכות הבחירות האחרונות, עדיין לא הלך לישון. בצעדים עליזים הוא נכנס לאולפן, והחגיגה מתחילה.

יונית לוי: "בבחירות באפריל, אנחנו שוחחנו בערך בשעה הזאת בטלפון. התוצאות היו די דומות – ואתה אמרת שגנץ יהיה ציפי ש (קומיקאית ישראלית) ושתית בערך, אם אני זוכרת נכון, שני-שליש בקבוק עראק? אני לא רואה את זה עכשיו".

אוריך: "שתיתי יותר הערב, אבל גנץ, הסתבר שהוא אפילו פחות מציפי ש. תראי, הסיפור עם כחול-לבן זה לא רק שלא היה להם קמפיין, אני גם לא רואה שם מפלגה. אין שם בעצם שום מוצר – בטח לא מוצר שיכול להתמודד מול הליכוד, מפלגה שיש לה דרך, אידאולוגיה, מטרות, ערכים. אין שם כלום".

לוי: "אבל עשינו סיבוב של שנה ובסוף הגענו לאותה תוצאה, אולי טיפה פחות – 59 לגוש".

אוריך: "מבחינת הליכוד, עברנו טלטלות. אני חושב שרוב הסיבות לשינויים הללו זה דווקא ליברמן, יותר מאשר גורמים אחרים במערכת הפוליטית. אבל אין ספק שהניצחון הלילה של ראש הממשלה נתניהו הוא ניצחון ענק בעיניי ושוחחתי אתו ואני חושב שגם בעיניו זה הניצחון הגדול ביותר שלו. ניצחון ענק בעצם, כנגד כל הסיכויים, כנגד קמפיין מאד מלוכלך של כחול-לבן, קמפיין שהשווה את בנימין נתניהו לארדואן, למוסוליני, לרודנים. שהעלה גירה בכל פרשת הצוללות עם כל הפייק ניוז שיש סביב הדבר הזה. להאשים את בנימין נתניהו שהקדיש את חייו למען ביטחון ישראל, להאשים אותו להאשמות שווא שכבר נבדקו למעשה ואין שם שום דבר".

כאן לוי שאלה אותו על הטענות שהליכוד עומד מאחורי פרסום הקלטת של ישראל בכר יועצו של גנץ, ואוריך כהרגלו הנחית נוק אאוט.

אוריך: "הייתה פה חשיפה של הכתב הפוליטי הבכיר שלכם, עמית סגל, אתם למעשה מערכת החדשות היחידה, למיטב ידיעתי בעולם, שמצליחה לתקוף פרסום של הכתב הבכיר של המערכת שלכם".

לוי: יונתן, רק שנייה, בוא נעצור רגע. הפרסום היה מצוין, רק שנייה, ואם הייתה פה קלטת של בני גנץ יושב עם רונן צור ומבשל קלטת של נתן אשל אז היינו משדרים אותה באותה מידה פה".

אוריך: "רק שנייה יונית, יש לנו הרבה זמן והלילה ארוך".

לוי: "זה בוקר".

אוריך ממשיך: "לא ראיתי מערכת חדשות בעולם – ואני צופה כל לילה בסי אן אן, בי בי סי, פוקס – לא הייתה מערכת חדשות בעולם שלוקחת חשיפה מטלטלת של הכתב הבכיר שלה ותוקפת אותו יומיים לאחר מכן. אני חושב שהמערכת שלכם צריכה לעשות חשבון נפש…"

לוי: "יונתן, לא, לא, אתה אומר דברים שהם לא אמת, אנחנו לא לקחנו שום סיפור ותקפנו אותו, זה פשוט דברים לא נכונים".

אוריך: "הפרסום הזה של אילנה דיין ערב בחירות עולה כדי חשד לפלילים, מפני שהדברים כפי שהם נשמעו לי כצופה מן הצד נשמעים לי כמו האזנת סתר".

אלדד יניב: "יש יועץ משפטי, יונתן".

לוי: "אתה חושב שהדבר הזה הוא לא ראוי לשידור עיתונאית, מה ששודר?"

אוריך: "הוא ראוי לשידור עיתונאי, חד משמעית. הוא עולה כדי חשד לפלילים משום שההקלטה שפורסמה כאן באולפן הזה היא הקלטה פלילית שהיא האזנת סתר".

יאיר שרקי: "יונתן, אבל מה אתה חושב על התוכן של ראש הממשלה מתאם עם הרב הזה פרסום של הקלטת (של ישראל בכר)?".

אוריך: "אני חושב שהתוכן המרכזי כאן הוא העובדה שהיועץ האסטרטגי הבכיר של בני גנץ – זה ישראל בכר, שלמעשה הקים ופיתח את המוצר הזה שנקרא כחול-לבן, שהוא מוצר שהוא יכול להיות מוצר מסחרי לא רע, מפלגה הוא לא. אפילו אלדד מסכים איתי בעניין הזה, כחול-לבן היא לא מפלגה אמיתית – והדברים שהוא אמר, שבני גנץ הוא סכנה לישראל והוא לא מסוגל לתקוף באיראן והוא מסוגל לקבל החלטות, הם דברים שראויים לשידור וראוי לעסוק בתוכן הדברים ולא במי הקליט ומי עשה ומי אמר".

לוי: "למה זה סותר? זה פתח את המהדורה ביום חמישי בערב".

אוריך: "זה לא סותר".

לוי: "גם פרשת הממד החמישי פתחה מהדורה".

אוריך: "ראש הממשלה לא ארגן את ההקלטה הזו, גם השיחה שאילנה דיין שידרה נעשתה הרבה אחרי ההקלטה הזו".

לוי: "היא בוצעה יום לפני פרסום ההקלטה".

אוריך: "אבל ההקלטה שהביאה אילנה דיין היא הקלטה שהיא האזנת סתר פלילית וזה שאילנה דיין שידרה אותה היא סוגיה משפטית שתגיע לבית משפט".

לוי: "אילנה דיין היא פרופסור למשפטים, היא דוקטור למשפטים, נדמה לי שהיא יודעת…"

אוריך: "אז אני אשמח שאילנה דיין תסביר איך היא שידרה הקלטה שמדברים בה שני אנשים ואף אחד מהם הוא לא צד לשיחה (שמקליט)".

לוי: "כן, היו יותר אנשים בחדר אבל בוא נתקדם".

אוריך: "לא היו יותר אנשים בחדר".

לוי משנה את הנושא ושואלת: "מה עשה את הנזק הכי גדול לדעתך לקמפיין של כחול-לבן?"

אוריך: "של כחול-לבן? אין להם מפלגה ואין להם קמפיין. מה עשה להם יותר את הנזק? שאין להם מפלגה".

לוי: "לא. הגמגומים, הסיפור של בכר, הסיפורים האישיים של גנץ – מה מכל הדברים האלה שאתם עשיתם גרם הכי הרבה נזק?"

אוריך: "בוא אני אספר לכם סוד מקצועי. אנחנו עשינו סקרי עומק, קבוצות מיקוד, ואנחנו עשינו את הדברים האלה – אנחנו יודעים לעשות קמפיין בניגוד לאחרים. וכשאנחנו בדקנו מה הציבור חושב על בני גנץ – מה התכונה הבולטת של בני גנץ? התשובה מספר אחת שהייתה בפער גדול מכולם הייתה…"

דווקא כשאוריך התעורר וניכר שהוא נהנה לספר את סודותיו המקצועיים, אלדד יניב קוטע אותו ומתעקש שיענה על השאלה שלוי שאלה. אוריך מתחנן שייתן לו לסיים את התשובה, כמו מי שהורסים לו בדיחה נהדרת. הם מדברים במקביל, עד שיניב מוותר ואוריך ממשיך: "עשינו סקרי עומק. התכונה שאנשים אומרים על בני גנץ מספר אחת שהם אוהבים בו היא…" הוא מרים את הקול. "NONE!! כלום!!!"

יניב: "ועדיין, הפסדתם לו פעמיים".

אוריך: "לא הפסדנו! אנחנו ניצחנו ניצחון ענק ואנחנו נקים ממשלה בקרוב מאד".

יניב: "בפעם השנייה (בבחירות ספטמבר), כשנתניהו אמר, 'עשיתי טעות בקמפיין, אני לוקח על עצמי את כל האחריות', הוא בעצם התכוון אליך ואל טופז לוק – על זה שהוא נשען עליכם יותר מדי"

אוריך: "מתי הוא אמר את זה?"

אלדד יניב: "על זה שהוא הפך את עצמו לחיית פייסבוק וחיית רשתות במקום להסתובב בשטח. הוא תיקן את זה בסיבוב הנוכחי. זאת אומרת שחלק מהתובנות – כל מה שאתה אומר, עשיתם מחקר, לא עשיתם מחקר – אתם התמודדתם שלוש פעמים ופעמיים לא הצלחתם. עכשיו הצלחתם".

אוריך: "לא. הצלחנו גם בפעם הראשונה, אני מזכיר לך. לא הרכבנו (אז ממשלה) – הפעם אנחנו הולכים להרכיב. יש פה מגעים כבר ממש ברגעים אלו".

יניב: "להקים ממשלה?"

אוריך: "כן".

יניב: "עם מי?"

אוריך: "אנחנו ניקח עריקים מהצד השני".

אלדד: "את מי?"

יאיר שרקי: "כמה עריקים הזמנתם?"

אוריך: "יהיו עריקים".

יאיר שרקי: "כמה?"

אוריך מהנהן בסיפוק ולא עונה.

מיקי זוהר מתערב, כדי לעצור את סחף המידע. "עזוב, נו, הכל בסדר".

אלדד יניב: "מפלגת העבודה? אורלי לוי? מי הראשונים? מי המפלגה הראשונה?"

אוריך: "אנחנו לא מדברים ברמת המפלגה. אגב, דיברנו על בני גנץ ועל יכולת קבלת ההחלטות שלו – זה לא בא לידי ביטוי רק בעניינים ביטחוניים. כשהוא ישב מול בנימין נתניהו במשא ומתן הקואליציוני, ואני הייתי שם, וכשבנימין נתניהו הסכים לכהן רק שלושה חודשים – בעצם לעזוב את משרד ראש הממשלה עכשיו – ובני גנץ מסתכל לו בעיניים ואומר, 'אני אחשוב על זה', 'אולי', 'אולי כן', 'אולי לא' ולא מסוגל לקבל החלטה".

יניב: "נתניהו היה מסוגל לקיים את זה?"

אוריך: "בוודאי".

יניב: "היה עוזב את ראשות הממשלה בעוד חודש ימים?"

אוריך: "אם הדבר הזה היה מתקבל ונחתם? כן. אבל גנץ לא הסכים, הוא לא היה מסוגל לקבל החלטות, הוא לא מסוגל לנהל קמפיין, הוא לא מסוגל לנהל מפלגה – ואני אומר לך שימיו כפוליטיקאי, בעיניי, ספורים".

יניב: "אתה אומר שנתניהו היה מוכן לכהן חודשיים ולהעביר את ראשות הממשלה לגנץ? זה לא היה תרגיל?"

אוריך: "זה לא היה תרגיל. הסכמנו לכך כדי למנוע בחירות שלישיות. מי שלא הסכים לכך היה בני גנץ, כי הוא לא מסוגל לקבל החלטות. אז הוא חזר לקוקפיט ושאל את גבי וגבי שאל את בוגי, ובוגי שאל את יאיר, ויאיר אמר לבני, ובני אמר לגבי, ובני שאל את רונן… אף אחד לא קיבל שם שום החלטה. הוא לא מנהיג ולא מסוגל לקבל החלטות, לא בטלפון האדום ולא באייפון שלו ולא בשום מקום אחר. והאיש הזה צריך כנראה, לדעתי, לעזוב את החיים הפוליטיים".

יאיר שרקי: אפשר שאלה בנושא קצת אחר? ישב פה רונן צור בתחילת הערב ורמז לחבלה מכוונת בקמפיין כחול-לבן – רמז לישראל בכר".

אוריך: "הוא (צור) עשה קמפיין דפוק אז הוא מעדיף לפרוק את זה על בכר".

שרקי: "חיבלתם בקמפיין של כחול-לבן? היית מתואם עם ישראל בכר?"

אוריך: "לא חיבלנו בשום דבר, הם עשו עבודה מצוינת גם בלעדינו".

שרקי: "היה לך קשר עם ישראל בכר במהלך הקמפיין?"

אוריך: "לא, בחיים לא דיברתי אתו, אין לי את הטלפון שלו אפילו".

יניב: "איך נודע לכם, בין הפגישה הראשונה לשנייה, שהרב נפגש עם בכר? בעצם נודע לכם, כי אז נכנסתם לתמונה – הפגישה הראשונה (בין הרב לבכר) לא הוקלטה".

אוריך: "לא, לא נודע לנו, אבל אתה לא הסברת לי האם אתה יודע או ידעת על ענייניו של בני גנץ?"

יניב: "בוודאי, כי אתם הפצתם את זה מהקמפיין הראשון".

אוריך: "לא, לא, בלי קשר למה שהפצנו או לא הפצנו"

יניב: "מהקמפיין הראשון, שאתם הפצתם את הסיפור…"

אוריך, משועשע, קורא בקול רם: "אלדד יניב הגדול! מאושיות היוטיוב שחושף את מה שקורה מאחורי הקלעים, לא הכרת את הדברים?"

יניב: "מהקמפיין הראשון, שאתם הפצתם את סיפור הפלאפון שנפרץ, אתם הפצתם גם מה נפרץ מהפלאפון הזה"

אוריך: "לא, לא, אל תיכנס לזה".

יניב: "מה לא?"

אוריך: "לא אמרנו דברים כאלה, סליחה, לא אמרנו דברים כאלה".

יניב: "בוודאי שזה נודע לי – כמו לאחרים".

ירון אברהם קוטע: "אם גנץ לא כשיר, דמנטי וסכנה ביטחונית משמעותית לישראל, למה הצעתם לו להיות ראש ממשלה?" אברהם שואל.

אוריך: "לצערנו לא קיבלנו מספיק מנדטים להקים ממשלה בלעדיו, הפעם נקים ממשלה בלעדיו".

אברהם: "סכנה לישראל! איך הצעתם לו להיות ראש ממשלה? לא עדיף בחירות שלישיות, יהא מחירן אשר יהיה, מאשר להציע לאדם שמסוכן לישראל את ראשות הממשלה? מפתיע".

אוריך: "אני בדיעבד בהחלט חושב שהתוצאה הרבה יותר טובה, שטוב שהלכנו לבחירות, טוב שהגענו לתוצאה שהגענו אליה, וטוב שנקים ממשלה בלעדיו".

לוי:: "תסביר לנו את הפער בין הטון המאוד מפויס של ראש הממשלה הערב, לבין הטון שלך. אולי אתה רוצה להגיד משהו ל-61 – נכון לעכשיו – המנדטים שלא הצביעו לגוש הימין?"

אוריך: "הטון שלי הוא מפויס לחלוטין".

לוי: "וואו".

אוריך: "הטון שלי הוא מפויס, ה-61 מנדטים – בואו נגיד, קצת פחות – שלא הצביעו לנו הולכים לקבל ממחר בבוקר, להמשיך לקבל ממחר בבוקר, את ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל. אני חושב שכולם יכולים לישון הרבה יותר טוב בלילה כשהוא נמצא עם היד על ההגה וכשהוא מנווט את ענייני המדינה בצורה הבטוחה, האחראית והמושכלת ביותר. זה המסר המפויס שיש לי".

יניב: "השאלה למה אתה לא מפויס, לא למה הוא. למה מהרגע שהוא השיג את התוצאה הזו הערב, אתה ממשיך לצייץ בטוויטר כאילו אנחנו נמצאים באמצע הקרב".

אוריך: "כשאתם שואלים אותי ומעמתים אותי עם שאלות, אז אני עונה לשאלות".

יניב: "אתה מעלה תמונות של בני גנץ ושואל מי מזהה אותו? רמטכ"ל צה"ל, בן אדם שאתם הצעתם לו להיות ראש ממשלה לפני כמה חודשים".

אוריך: "הפיד שלך מקפיץ דברים שלי?"

יניב: "לציוצים שלך יש לי התראות".

לוי: "ראש הממשלה, משפטו מתחיל בעוד שבועיים. אם ראש הממשלה חלילה יורשע בבית המשפט, מה אז?"

אוריך: "אני לא רואה סיכוי שהוא יורשע בבית משפט".

לוי: "למה לא? אלה עבירות מאד חמורות".

אוריך: "כי אני מכיר, להבדיל מכל מי שיושב פה – אולי חוץ ממיקי – אני מכיר את התיקים לעומק, הייתי גם רוב הזמן בסביבתו במהלך הזמן שאותם תיקים נידונו. זה פשוט קשקוש".

יניב: "ואם שלושה שופטים יחשבו אחרת?"

לוי: "זאת אומרת זה הולך למשפט, לפסק דין, לא לחקיקה, לא לניסיון לעצור את זה, לא לניסיון למנוע את זה – זה הולך למשפט? זה מה שאני מנסה לשאול".

אוריך: "ברור, ברור! זה הולך למשפט מד-הים!".

יניב: "מה זה נקרא מדהים?"

אוריך: "זה הולך לזיכוי חד משמעי".

יניב: "הוא יופיע בבית משפט שלוש פעמים בשבוע?"

אוריך: "אנחנו הולכים למשפט, ראש הממשלה הולך למשפט שינקה ויחטא ויוציא לאור השמש את כל היחסים האלה שבין פוליטיקאים לבין כלי תקשורת".

יניב: "כלומר, מה שאתה אומר, בניגוד למיקי זוהר, שאין עניין של חוק צרפתי…"

אוריך: "לא יהיה חוק".

אלדד: "אין עניין של חסינות, ראש הממשלה נחוש להתחיל בעוד שבועיים את המשפט, יתייצב, יחשוף את כל האמת? מאה אחוז, זו כותרת יפה. כותרת חשובה".

אוריך: "והוא ינצח בענק".

בשלב מסוים, סיון רהב-מאיר, שלא הוציאה הגה עד כה, מבקשת את רשות השאלה. "איך זה עובד?" היא פונה אל אוריך, יורה בקצב מסחרר את המילים. "איך מחליטים את מי תוקפים היום, על מה הולכים, מה הסרטון, מה ההקלטה? איך זה עובד, המכונה הזו שקוראים לה בנימין נתניהו – לא יונתן אוריך? מי מנהל את זה? איך זה עבד? אתה כבר שנה רצוף בקמפיין".

אוריך: "יש פה ראש ממשלה מצוין שיודע לקבל את ההחלטות בעצמו ויש לו גם צוות מצוין, עם עופר גולן (דובר הליכוד) וטופז לוק (יועץ ניו מדיה) ועבדכם ונאור יחיא ושרוליק איינהורן. צוות מרשים של אנשים צעירים, רעננים".

רהב-מאיר: "אבל אתם נגיד אומרים 'אין ממשלה בלי טיבי', זה הוא מביא?"

אוריך: "זה עולה כתוצאה מהמחקרים. תראי, זה לא רק שלגנץ אין ממשלה בלי טיבי – לגנץ אין ממשלה, נקודה. אין לו איך להקים ממשלה ורואים את זה גם הערב".

רהב-מאיר: "עורכים סרטון שהוא מגמגם. זה הוא (נתניהו) מעלה או אתה מעלה (את הרעיון)? לחתוך סרטון כך או אחרת?"

אוריך: "אנחנו לא צריכים לערוך את זה, כולם יודעים שהוא לא יכול… הוא עצמו אמר שהוא לא יודע לדבר ולהגיד את הדברים".

יניב: "היא שואלת אותך אם משהו נשאר על רצפת העריכה. אם יש משהו עוד יותר מלוכלך ממה שפורסם, שאם אנחנו נראה אותו אנחנו נגיד וואלה, את זה ביבי עצר".

אוריך: "אולי".

שרקי: "יונתן, כל הלילה ישבנו כאן וניתחנו מה היה בדיוק רגע המפנה בקמפיין הליכוד… עכשיו אתה לא מותקף, אתה לא מפויס כי…"

אוריך: "בואו, תתפייסו איתי כבר!"

שרקי: "אז מתפייסים. תגיד אתה, בתור מי שישב בתוך החדרים, בעיניכם, מה היה רגע המפנה, מתי אתם התחלתם לסגור את הפער?"

אוריך: "מתי התחיל המומנטום בעצם?"

שרקי ויניב: "כן"

אוריך: "לפני שבוע בערך… מתי זה התחיל בדיוק…"

מיקי זוהר: "אני חושב שאני יודע בדיוק את הנקודה".

אוריך: "תן".

זוהר: "אני חושב מהרגע שהסתבר שבני גנץ מעורב כנראה בפרשת הממד החמישי ושיש חקירה…"

יונית לוי מתרגזת. "הוא לא מעורב בפרשה".

זוהר: "אני אומר לך שהוא מעורב ואנשים יראו את זה. ראו שהוא ישב עם אלשיך, ראו ש…"

לוי: "כן, זו ידיעה שפתחה את המהדורה שפרסם כתבנו הפוליטי עמית סגל, אבל אפשר להמשיך לטעון שאנחנו… כן".

זוהר: "אם יש משהו שאני יכול להגיד, פה יש פרשנים פוליטיים אפילו מעולים, בסדר?"

לוי: "מסכימה איתך". 

אוריך: "ולכן אנחנו מצפים מכם לא לדרוך על הפרשנים ועל הסיפורים שהם מביאים"

זוהר: "הציבור בבית הבין שבני גנץ זה לא מה שהם חשבו. כל המעטפת שהם ניסו לעטוף אותו ולהפוך אותו למיסטר קלין ולאיזה בן אדם שהוא מתאים להנהגת המדינה, הסתברו היכולות ההנהגתיות שלו שהן שואפות לאפס, הסתברה היכולת הרטורית שלו שהיא שואפת לאפס. הסתברה גם ההתנהלות שלו בכל מני אספקטים – במיוחד באספקטים העסקיים – שהיא שואפת לאפס. ואנחנו לא עשינו את זה – הוא עשה את זה יפה מאד בזכות עצמו".

ירון אברהם צוחק. "אמרתם קמפיין חיובי, אני מחכה".

סיון רהב-מאיר: "יונית, אפשר לשאול שאלה אחרונה את יונתן אוריך?"

ירון אברהם: "למה שאלה אחרונה?"

מיקי זוהר: "אני גם רוצה לשאול שאלה את יונתן אוריך"

רהב-מאיר: "מה אתם עשיתם לא בסדר? ניתחנו מדהים את הכישלונות של כולם, מה כן טעיתם?"

אוריך: "המממ… תחזרי אלי".

יניב מנסה לסייע. "אתה למשל מצטער על החרם שניסיתם ליצר נגד המערכת הזו, חדשות 12, שאם חס וחלילה היו מקשיבים לחרם הזה, עם ישראל לא היה יודע על הממד החמישי? אתה מבין את זה, כן?"

אוריך: "אל"ף, זה לא היה בסבב הזה". "בי"ת, אנחנו מעריכים מאד את חדשות 12 – עובדה שמיקי יושב פה ואני יושב פה וראש הממשלה התראיין פה. וגימ"ל, לצערי חדשות 12 עשו לעצמם מספיק נזק בזה שהם… אני לא ראיתי את אילנה דיין נבהלת לאולפן כדי לתקוף פרסום של כתב אחר בחדשות 12…"

לוי: "טוב, יש לי תחושה שלא נקבל את ה…  "טוב, שמענו כבר. לא נקבל תשובה לשאלה, סיון. בבקשה".

עופר חדד:"אז אני אקח את השאלה של סיון, ואני אקח אותה צעד קדימה. אחת הטענות נגד הקמפיין הקודם – עזוב רגע מול כחול-לבן לא מול כחול-לבן – זה שהייתם דיגיטליים מדי. שהיה מלא סרטוני פייסבוק, שנתניהו באמת למד את השפה מדהים ולא באופן מפתיע. יכול להיות שקיבלתם את החיזוק מאריה דרעי, האיש שמחובר לשטח המסורתי, שיש לו מטה מאד מאד חזק, נתנה לכם הכפלת כוח מאד משמעותית בתזמון הזה?"

אוריך: "הייתה גם עבודה מאד טובה של השר ישראל כ"ץ והשרה מירי רגב – ומיקי זוהר ואחרים. השקענו הרבה יותר בשטח ובפעילות שטח בכנסים וכינוסים הפעם. זה לא בא על חשבון הפעילות הדיגיטלית שלנו, שהייתה ועודנה ברמה הגבוהה ביותר בישראל וברמות הגבוהות ביותר בעולם. השילוב של שני הדברים ביחד הביא לניצחון".

יאיר שרקי: "הפרחים לגדעון סער, על זה שהזכיר לכם את השטח?"

אוריך: "זה נכון, זה לא רע. גם ראש הממשלה אמר בעצמו שהפריימריז העירו את השטח הליכודי. ואני גם חייב לציין שמיקי המליץ לראש הממשלה ללכת לפריימריז לראשות הליכוד על מנת להעיר את השטח הליכודי ולהדליק את השטח, ואני חושב שזו הייתה החלטה נכונה".

לוי: "מיקי, תגיד, האם יש משהו בתוך כל הקמפיין הזה שאתה חושב שהיה צריך לעשות אחרת?"

מיקי זוהר: "אני חושב שכל הדברים הרעים שקרו בקמפיין הזה לא היו תלויים בנו".

לוי "שום דבר?"

זוהר: "למשל נתן אשל. זה לא היה תלוי בנו. האיש לקח יוזמה ליצור קשר עם גורמים מסוימים, דיבר שם לא לעניין"

אוריך: "אתה יודע מי הקליט אותו אולי?"

זוהר: "שאלה טובה".

אוריך: "מעניין, שאלה טובה. זה קשור למי ש… להקלטה אחרת שפורסמה יום אחרי זה?"לוי מתעלמת מהכיוון אליו אוריך מושך את הדיון וחוזרת את זוהר. "השאלה היא מה הרגשת אתה שירד נמוך מדי?"

זוהר: "בואי נעשה ניתוח פשוט לקמפיין הזה. דיברנו על שטח – עשינו אותו מעולה. דיברנו על מסרים למה צריך להצביע לנתניהו, לא למה לא להצביע להם – זה הלך מעולה. כשדיברנו על קמפיין חיובי, דרך אגב, תיכננו בעיקר לדבר למה צריך להצביע לנתניהו, פחות לדבר למה לא להצביע להם, ועשינו את זה הרבה יותר הפעם וזה הלך מעולה. אני חושב שהערנו את השטח, במיוחד עם המטה שטח שישראל כ"ץ הקים יחד עם מירי רגב, כשמירי עשתה את כל הכנסים והאירועים, וגם השטח בסופו של דבר ביום הבחירות ידע להביא מצביעים שלא באו להצביע בפעם הקודמת".

יונית: "בסוף נתן אשל אומר, רק קמפיין שנאה, זה מה שעובד".

זוהר: "עם כל הכבוד לנתן אשל, ואין לי הרבה כבוד אליו – הנה, אני אומר לך את האמת, אני לא משקר. אני לא מקורב אליו, אני בקושי בקשר איתו. אני לא מעריך את האיש. הנה אני אומר את זה על השולחן. מה שהוא אמר, ומה שאמר גם בעבר, ויכול להיות יגיד גם בעתיד, זה הרבה מאד שטויות שאין להם שום קשר לראש הממשלה. ראש הממשלה לא נותן לו שום הנחיות. ראש הממשלה גם לא מסמיך אותו…"

אוריך: "סליחה שאני קוטע אותך. אתה חושב שיש קשר בין מי שהקליט את נתן אשל לבין מי שהקליט את ההקלטה שפורסמה פה על ידי אותה כתבת (אילנה דיין) יום למחרת?"

אלדד יניב: "אתה חושב שיש קשר?"

אוריך, בציניות: "מה פתאום".

דפנה ליאל: "הרגע התלוננת שאנחנו חושפים מקורות, אז…"

יונית לוי: "רק כשזה נוגע לצד אחד…"

בחדרי חרדים