איתמר אייכנר: לפי ההערכה, חוליית הטרור שרצחה את שליח חב״ד באיחוד האמירויות, צבי קוגן - לא פעלה בשליחות איראן, אלא תחת ארגון טרור אחר. ייתכן כי מדובר בפעולה שכוונה ע״י הג'יאהד האיסלאמי או חמאס.
המדינה נ' תובעים סדרתיים: "מבזבזים את זמנו של ביהמ"ש"
תביעות והליכי סרק שמוגשים לבתי המשפט השונים על ידי תובעים סדרתיים, גורמים לבזבוז זמן שיפוטי ולעומס כבד על מערכת בתי המשפט • המדינה טוענת: הצפת מערכת המשפט בהליכי ובקשות סרק פוגעת במתדיינים פוטנציאליים אשר ממתינים להיכנס בשערי בית המשפט שזמנו מוגבל ובכך, למעשה, נפגעת זכות הגישה לערכאות של בעלי דין אחרים • אך האם ביהמ"ש יכול לחסום תובעים טרדניים-סדרתיים?
המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון הודעת ערעור בעניין תביעות והליכי סרק שמוגשים לבתי המשפט השונים על ידי תובעים סדרתיים, אשר גורמים לבזבוז זמן שיפוטי ולעומס כבד על מערכת בתי המשפט. בהודעת הערעור צוין, בין היתר, כי הצפת מערכת המשפט בהליכי ובקשות סרק פוגעת במתדיינים פוטנציאליים אשר ממתינים להיכנס בשערי בית המשפט שזמנו מוגבל ובכך, למעשה, נפגעת זכות הגישה לערכאות של בעלי דין אחרים.
מדובר בשאלה משפטית עקרונית בנוגע לסמכות בית משפט להוציא "צו חוסם" במקרים חריגים וקיצוניים, שתכליתו למנוע מתובע טרדן וסדרתי לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ולהגיש שוב ושוב הליכי סרק באותם עניינים בדיוק, שלעתים אף הפכו חלוטים.
במקרה דנן, התובעים הגישו הליכים רבים בבקשה לבטל החלטות שיפוטיות חלוטות הדוחות את תביעותיהם, שלא בדרך הגשת ערעור כמקובל. פעם אחר פעם הגישו התובעים תביעות זהות או בשינויים קלים במחוזות שונים, וזאת למרות קיומן של החלטות שיפוטיות חלוטות הדוחות את תביעותיהם או שעדיין תלויים ועומדים הליכים דומים.
התובעים אינם משלימים עם החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינם וחרף או בנוסף להגשת ערעור מגישים תביעות אישיות נגד 'מותבים שיפוטיים' הדוחים את טענותיהם ונגד באי כוח הנתבעים. התביעות מוגשות כנגד בעלי דין פרטיים, וכן נגד שורה ארוכה של גופים של המדינה ובכלל זה שופטים הדנים בעניינם, פרקליטים המייצגים את הנתבעים בתביעות וגורמים רבים נוספים – בין אם יש להם קשר להליכים המשפטיים ובין אם לאו.
המדינה הגישה נגד התובעים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו חוסם, במסגרתה ביקשה לאסור על המשיבים ולמנוע מהם להגיש תביעות והליכי סרק.
הוצאת צו חוסם היא עניין חריג, שנועד לתת מענה למצבים קיצוניים של תובעים טרדניים סדרתיים אשר מציפים את מערכת בתי המשפט במספר רב של הליכי סרק ובקשות סרק, כאשר לא די בכלים הרגילים של סדרי הדין, כמו פסיקת הוצאות, חיוב באגרה, הפקדת ערבון וכד' על מנת לסייע בהגנה על מערכת המשפט ועל הנתבעים מפני הטרדה חוזרת ונשנית על ידי התובעים.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) דחה את בקשת המדינה, וזאת לטענת בית המשפט בשל היעדר סמכות למתן הצו המבוקש, אך קבע, כי "יש הצדקה עניינית להכיר, במקרים מתאימים, בסמכותו של בית המשפט ליתן צו חוסם ברוח בקשתה של המדינה וכי התשתית שהוצגה מעלה טענות רציניות הראויות לבירור לפיהן אם הייתה סמכות למתן צו חוסם, היה המקרה הנוכחי עשוי להיות מקרה מתאים לכך".
מכאן הערעור, במסגרתו מבקשת המדינה מבית המשפט העליון להוציא צו חוסם שימנע המשך הצפת המערכת השיפוטית בהליכים נעדרי בסיס ועילה משפטית, המביאים לבזבוז זמן שיפוטי ומטילים עומס כבד על מערכת בתי המשפט, על המדינה ונתבעים נוספים ועל ציבור מתדיינים בכללותו.
"יש לאפשר למערכת המשפט להגן על עצמה, על הנתבעים ועל ציבור המתדיינים בכללותו מפני תובעים טרדניים סדרתיים אשר מבזבזים את המשאב השיפוטי", נכתב בהודעת הערעור. "זאת במצבים בהם הכלים הרגילים למניעת תביעות סרק התגלו כלא אפקטיביים בעניינם".
את המדינה מייצגת בהליך הערעור עו"ד טלי מרקוס מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. הבקשה לצו חוסם לבית המשפט המחוזי הוגשה על ידי עו"ד יואל פוגלמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).
