איתמר אייכנר: לפי ההערכה, חוליית הטרור שרצחה את שליח חב״ד באיחוד האמירויות, צבי קוגן - לא פעלה בשליחות איראן, אלא תחת ארגון טרור אחר. ייתכן כי מדובר בפעולה שכוונה ע״י הג'יאהד האיסלאמי או חמאס.
החיפוש בטלפונים: הפרקליטות ערערה על החלטת השופט
לאחר שהשופט מסארווה מבית משפט השלום, דחה את בקשת המשטרה לקבל צו חדירה למכשירי הטלפון הניידים של יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן ואישר צו רק למכשירו של עופר גולן, הפרקליטות הגישה ערעור למחוזי
יונתן אוריך/עופר גולן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90/באדיבות המצלם
הפרקליטות הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א ערעור על החלטת השופט מסארווה מבית משפט השלום, שדחה את בקשת המשטרה לקבל צו חדירה לחומר מחשב לגבי מכשירי הטלפון הניידים של יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן, שנחקרו בחשד למעורבות באירוע הטרדת עד המדינה בתיק "4000", שלמה פילבר, ואישר צו כאמור רק ביחס לעופר גולן.
כזכור, בית המשפט העליון (השופט אלרון) הנחה את בימ"ש השלום לשוב ולערוך בחינה של השפעת תוצרי החיפושים המוקדמים, אשר נפסק לגביהם כי הם פסולים, על שאלת קיומו או היעדרו של בסיס ראייתי מספיק לצורך קבלת צווי חדירה למכשירי הטלפון הסלולריים של ארבעה מהחשודים המעורבים באירוע.
בימ"ש השלום קבע כי המבחן שעליו ליישם הוא כפול: הן מבחן אובייקטיבי, המתמקד בקיומן של ראיות "נקיות" מספיקות להוצאת צווי החדירה, והן מבחן סובייקטיבי, המבקש לבחון את הקשר הסיבתי בין התוצרים הפגומים לבין עצם החלטתה של היחידה החוקרת לפנות לביהמ"ש בבקשה להוצאת צווי החדירה.
השופט מסארווה קבע, כי למרות שגם ללא תוצרי החיפוש הפגומים, מתקיימת תשתית ראייתית טובה המאפשרת כשלעצמה את הוצאת צווי החדירה לטלפונים הסלולריים של שלושת החשודים ושל עופר גולן, הרי ששילוב המבחן הסובייקטיבי מביאו למסקנה שיש לדחות את הבקשה ביחס לאוריך, שלום ואיינהורן ולאשרה רק ביחס לגולן.
בערעור המדינה, שהוגש באמצעות מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, נאמר כי שעה שבימ"ש השלום מצא כי סקירת הראיות מעלה באופן חד וברור כי גם ללא תוצרי החיפוש שלגביו נקבע כי נפלו בו פגמים, מתקיימת תשתית ראייתית טובה המבססת את הצווים במועד הגשת הבקשות - היה עליו לאשר את צווי החדירה שהתבקשו. זאת, בהתאם להחלטת כבוד השופט אלרון.
המדינה סבורה, כי בימ"ש השלום פירש בצורה שגויה את החלטת ביהמ"ש העליון האמורה, באופן שהובילו למסקנה בדבר דחיית הבקשה.
לטענת המדינה, על בסיס מבחן אובייקטיבי המתמקד באפשרות לקבל כיום את צווי החדירה המבוקשים על סמך הראיות ה"נקיות", המופרדות מהראיות שנקבע לגביהן כי נפל פסול באופן מיצוין, וזאת במקום המבחן המשולב – האובייקטיבי והסובייקטיבי – שיישם בימ"ש השלום.
עוד נאמר בערעור, כי פרשנותה של המדינה לגבי אופן יישום החלטתו של ביהמ"ש העליון בתיק זה, היא הפרשנות המתחייבת מבחינה אנליטית והראויה מבחינה נורמטיבית. קבלת פרשנות זו תוביל למסקנה כי קיים בסיס ראייתי מספיק, ממקור עצמאי ונפרד מן הראיות הפסולות, המצדיק הוצאת צווי חדירה – מתוחמים ומצומצמים באופן מוקפד - לחומרי המחשב של שלושת המשיבים - מסקנה, שהסיק כאמור בית משפט השלום בעצמו.
