איתמר אייכנר: לפי ההערכה, חוליית הטרור שרצחה את שליח חב״ד באיחוד האמירויות, צבי קוגן - לא פעלה בשליחות איראן, אלא תחת ארגון טרור אחר. ייתכן כי מדובר בפעולה שכוונה ע״י הג'יאהד האיסלאמי או חמאס.
פרקליט המחוז: כל מי שמצויד בטלפון סלולרי הוא איש תקשורת
בפאנל "תקשורת ופלילים", שאורגן על ידי לשכת עורכי הדין מחוז חיפה ונערך מול מאות עורכי דין בבית הפרקליט בחיפה, נשאו דברים נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה ופרקליט המחוז | הפרקליט: "אין לנו כל כוונה להפר את החוק ולהדליף חומרים בניגוד לחוק" | נשיא ביהמ"ש: "ממש לא מעניין אותי מה יגידו אחר כך בתקשורת"
עו"ד עמית אייסמן צילום: יח"צ
"הפרקליטות ארגון שומר חוק הפועל על פי החוק ולכן אין לנו כל כוונה לפעול בניגוד לחוק, על מנת לקבל סיקור חיובי" - את הדברים אמר פרקליט מחוז חיפה (פלילי), עו"ד עמית אייסמן בפאנל, "תקשורת ופלילים" שאורגן על ידי לשכת עורכי הדין מחוז חיפה ונערך השבוע מול מאות עורכי דין בבית הפרקליט בחיפה. בפאנל השתתף גם נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר רון שפירא והשניים דיברו על הקשר המורכב בין הפרקליטות ובתי המשפט לבין התקשורת.
"במדינה דמוקרטית חפצת חיים לתקשורת תפקיד שלא ניתן להפריז בחשיבותו", אמר פרקליט מחוז חיפה פלילי עמית אייסמן, "כך בשיתוף האזרחים במידע, ולא פחות חשוב מכך בחשיפה לאור השמש של בעיות, שחיתויות וכן הלאה".
עו"ד אייסמן הוסיף, "הקשר בין הפרקליטות לבין התקשורת הוא לא פעם מורכב ולא פשוט. אנחנו חיים בעידן אחר. היום כל אזרח בישראל שמצויד בטלפון סלולרי הוא איש תקשורת, צלם ועורך חדשות, לפחות בעיני עצמו, איש תקשורת שלא מחויב בשום צורה שהיא לחוק, או, לכללי האתיקה שחלים על עיתונאים. כל 'כתב' כזה יכול לשלוח למאות אנשים את המחשבות שלו, את הקביעות שלו וכל אותם מאות ממשיכים להעביר את זה הלאה למאות ואלפי אנשים נוספים".
"לדוגמא, במקרה של תאונות דרכים קטלניות למשל", סיפר עו"ד אייסמן, "עוד לפני שהמשטרה סיימה את החקירה, לפני שהפרקליטות יודעת משהו על התיק והנהג החשוד רק מובא להארכת מעצר, הרי שלא פעם תוך זמן קצר ביותר מרגע האירוע, כבר נקבע בתקשורת וברשתות החברתיות הנרטיב הציבורי של מה שקרה בתאונה. מומחים מטעם עצמם קובעים מי אשם בתאונה ומי לא אשם".
"עלינו להיות מסוגלים לספוג פרסומים שליליים אותם יכולנו להזים בשם השמירה על החוק"
"בואו ניקח מקרה תיאורטי, שיש בו להבנתי להמחיש את הפערים בין מה שקורה בפועל בתיק לבין האופן שבו הדברים יוצגו לאחר מכן בתקשורת: לצורך הדוגמא, מקרה בו אב פגע שנים בבתו והחלטנו להגיש כתב אישום, מכיוון שחשבנו שיש סיכוי סביר להרשעה", סיפר עו"ד אייסמן, "מתחילים את שלב ניהול ההוכחות ואנחנו מגיעים לרגע בו צריך להעלות להעיד את הבת, כיום בת 15. האמא מודיעה לנו כי לפי חוות דעת הפסיכולוגית של הבת, אם היא תעיד זה יגרום לה לנזק בלתי הפיך, ואף עשוי להגיע לכדי התאבדות. כרגע עומדות בפני הפרקליטות, שתי אפשרויות: האחת לחזור מכתב האישום – שכן מדובר בעדה המרכזית שעל גרסתה מתבסס התיק, והשנייה היא לסיים את התיק בהסדר טיעון מקל בעבירה ברף נמוך, בה הודה הנאשם במהלך החקירה. בסופו של יום, אנחנו מציגים את חוות הדעת בפני בית המשפט, בדלתיים סגורות, וחותמים על הסדר טיעון מקל. האם והבת מודות לפרקליטות על שנמנעה העדתה של הבת ועל כך שנמנע ממנה סבל גדול. מטבע הדברים, איננו יכולים לדברר את שקרה מול התקשורת, ולהסביר את הסיבות שבעטיין הגענו להסדר הטיעון".
"בתוך זמן קצר, הפרשה תסוקר בתקשורת שלא אחת הכותרות יהיו כך: 'הפרשייה החמורה בה אב פגע בבתו הסתיימה בקול ענות חלושה', 'תבוסה ענקית לפרקליטות', 'ההר הוליד עכבר' וכדומה", המשיך בדבריו עו"ד אייסמן, "ברשתות החברתיות התגובות אף קשות יותר; יכנו את הפרקליטים 'מושחתים', 'אסופה של פקידים', 'רוצים לעשות לעצמם חיים קלים' ועוד. הגם שהדברים אינם קלים, אין לנו כל כוונה להפר את החוק ולהדליף חומרים בניגוד לחוק. יתרה מכך, הגם שהפרסומים השליליים אותם יכולנו להזים, פוגעים בארגון הפרקליטות כולו, עלינו להיות מסוגלים לספוג גם פרסומים שליליים שאינם מוצדקים בשם השמירה על החוק".
"מחליטים החלטה שחפה מכל השפעה חיצונית אך היא יכולה להיראות בציבור ככזה שמושפעת ממה שקורה בתקשורת"
נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר רון שפירא, אמר בכנס בבית הפרקליט בחיפה: "אולי לא כולם יודעים אבל גם לשופטים יש תכונות אנושיות, כולל חולשות וכולל סיכון של להיות מושפע מהתקשורת. לעיתים השופטים דנים בתיק כשלפני שהוא הגיע אליו, יום לפני הם ראו את המקרה במהדורות החדשות. אנחנו מחליטים החלטה שחפה מכל השפעה חיצונית אך ההחלטה יכולה להיראות בציבור ככזו שמושפעת ממה שקורה בתקשורת".
עוד הוסיף ד"ר שפירא, "אני לא מתייחס לתקשורת לא כאוהד ולא כאויב, אני מתייחס אליה כנתון שקיים, נתון שאני צריך לחיות איתו ואני יודע שהוא נמצא. אני יודע שכל דבר שאני אומר או כותב יכול להגיע לכל מיני מקומות, אז אני לוקח את זה בחשבון".
"כל החלטה שאני כותב אני צריך לכתוב מתוך ידיעה שלא רק שני הצדדים קוראים אותה, אלא כאילו שהיא ממוענת לידיעת מיליונים כי היא תגענה לידיעת מיליונים אפילו אם היא לא חשובה", סיפר נשיא בית המשפט המחוזי ד"ר רון שפירא, "לפעמים יש החלטות שלי הן נראות זניחות ולא חשובות ואז הן מקבלות סיקור תקשורתי נרחב בגלל שאחד הצדדים הוא דמות מעניינת ואפילו לא הייתי מודע לזה, אז צריך לקחת את בחשבון. האם אני צריך להיות נחמד לתקשורת? התשובה היא לא. אני צריך לעשות את עבודתי בצורה הטובה ביותר בהתאם לחוק ובהתאם לתפקיד אבל צריך לדעת איך להעביר את המידע הזה על מנת שיגיע לציבור בצורה הנכונה ושיגיע לציבור בצורה הנכונה שמשקפת את מה שאנחנו עושים בצורה הנכונה ביותר. האם זה דבר שהוא אפשרי? לא תמיד באופן מלא אבל אם חושבים עליו במהלך העשייה ומביאים אותו כנתון אז אפשר לעשות את זה יותר טוב".
ד"ר שפירא סיכם: "כשאני מנהל משפט, אני מבודד את עצמי ותמיד מקווה שהתקשורת תדברר את ההחלטות שלנו נכון אך ההחלטות הן אך ורק לפי מה שאני חושב שהן צריכות להיות וממש לא מעניין אותי מה יגידו אחר כך בתקשורת". בסיום דבריו ציין ד"ר שפירא כי כל מה שאמר מייצג אותו בלבד ולא את כלל המערכת.
יו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן, מסרה: "שמחנו לארח את נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ד"ר רון שפירא ואת פרקליט מחוז חיפה פלילי עו"ד עמית אייסמן והעיתונאים הרבים לכנס מקצועי ומעשיר שמשך אליו מאות עורכי דין מחדרה ועד מעלות".
