עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
נוהל פרסונלי לטובת שי ניצן? הרשקוביץ' תוקף את קובי בר-נתן
נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', שלח היום מכתב חריף לממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, בתגובה לביקורת שהטיח כלפיו בטענה כי הוא מקדם שינוי נוהל פרסונלי לטובת פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן: "הצגת מצג מטעה"
אילוסטרציה צילום: גילי יערי, פלאש 90
"צר לי כי במקום להיענות להזמנתנו להיות שותף לתהליך קבלת ההחלטה, בחרת לתקוף אותה, תוך הצגת מצג מטעה כאילו לא הוזמנת להשתתף בדיון ובהחלטה בנושא, וכאילו היה דיון פרסונלי בפנסיה של עו"ד שי ניצן... לא אוכל להשלים עם התנהלות שבה במקום להיענות להזמנתנו לשיתוף-פעולה, אתם מנסים לכפות את דעתכם החד-צדדית, לפעמים תוך נטילת סמכויות לא לכם" - כך כתב היום (ג') נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', בתגובה לביקורת שהטיח כלפיו הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, בטענה כי הוא מקדם שינוי נוהל פרסונלי לטובת פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן.
השבוע נחשפה בתקשורת מחלוקת בין הנציב לבר-נתן על רקע שינוי נוהל בנוגע לרמת השכר שתקבע את גובה הפנסיה התקציבית של הפורשים משירות המדינה. לטענת בר-נתן, שינוי הנוהל נבע מבקשתו של פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן, ובמסגרת השינוי נקבע כי רמת השכר שתקבע את גובה הפנסיה התקציבית של ניצן תהיה זו שתתעדכן ב-1 בינואר 2020. זאת על אף שהוא סיים את עבודתו כפרקליט המדינה שבועיים קודם לכן, ב-16 בדצמבר. ב-1 בינואר יתבצע עדכון שכר לשופטים, אליו צמוד שכרו של ניצן. מאחר שניצן סיים את תפקידו לפני כן, הוא לא היה אמור לכאורה ליהנות מהעלייה בשכר.
בנציבות שירות המדינה קיים נוהל שמאפשר למנכ"לים של משרדי ממשלה ובכירים נוספים ששכרם צמוד לשכר מנכ"לים, לנצל את ימי החופשה שלהם ולהאריך את כהונתם באופן מלאכותי. על-פי הפרסומים השבוע, מדובר בנוהל שתקף רק למנכ"לים, אך ניצן פנה לנציבות וביקש כי הנוהל ישונה כך שיכלול בכירים נוספים. הנציבות קיבלה את בקשתו. על-פי הפרסומים, התוספת לפנסיה התקציבית עשויה להגיע למאות אלפי שקלים.
בתגובה לכך שיגר בר-נתן מכתב להרשקוביץ', במסגרתו תקף את המניעים שעמדו בבסיס ההחלטה. "השבוע הופתענו לגלות כי ללא תיאום איתנו וללא שום הודעה מוקדמת, הוצאתם את החוזר אשר מרחיב את אוכלוסיית הזכאים ויוצר עלות משמעותית למדינה", נכתב במכתב ששלח הממונה על השכר לנציב שירות המדינה. "שינוי מדיניות מסוג זה אינו הולם את התקופה ואת המצב בו אנו נמצאים, הן מבחינה תקציבית והן מבחינה מהותית".
בר-נתן סיכם כי "לא ברור המהלך החפוז שנעשה פה עוד בטרם הנושא לובן עד תום. בנסיבות הקיימות אף עולה החשש שהשינוי נעשה בעת הזאת מטעמים פרסונליים".
הרשקוביץ' לא נותר חייב. במכתב חריף מאוד ששיגר הרשקוביץ' לבר-נתן משיב הרשקוביץ' אש, וטוען כי פעם אחר פעם בוחר בר-נתן לעוות את המציאות בכל הקשור ליחסים בין שני הגופים.
"הצטערתי מאד לקבל את מכתבך שבסמך, מכתב החוטא לאמת", כותב הרשקוביץ' לבר-נתן ומוסיף: "כידוע לך וכדרכי מאז ומתמיד, אני שמח לשתף אתכם בדיונים בסוגיות, שאף שהן בסמכותה הבלעדית של הנציבות, יש לכם עניין בהן. סוגיה כזאת הייתה שאלת השימוש של חופשה צבורה לבכירים ראשי מערכות גדולות שאינם מוקבלי מנכ"ל. השאלה הייתה מונחת לפתחה של נציבות שירות המדינה מזה שנים רבות, ולאחרונה היה עלינו להידרש לה לקראת פרישתו של פרקליט המדינה, כמענה לבקשת הגברת ירדנה תורג'מן-סרור, סמנכ"לית בכירה לניהול ההון האנושי במשרד המשפטים, וברקע פניות נוספות בנושא זה.
"בהתאם לדרכי לשתף אתכם, שוחחתי איתך טלפונית על כך. בשיחה זאת הודעתי לך כי אני מתעתד לקיים דיון עקרוני במדיניות, ובהתאם ב-8.12.19 זומן דיון בנושא בהשתתפותך. מסיבות השמורות עמך הודעת לנו כי לא תשתתף בדיון. ההחלטה שהתקבלה מבוססת על עבודת מטה מסודרת והמלצה של כל הגורמים המקצועיים בנציבות שירות המדינה שהציפו בפניי את הצורך לתקן את העיוות. לכן, אין לי אלא לדחות על הסף את בקשתך כעת שלא להחיל את המדיניות, לאחר שהתקבלה ההחלטה ופורסמה. אם הייתה לך הסתייגות כאמור לעיל, יכולת להציגה בישיבה שאליה זומנת בטרם מעשה".
עוד כתב הרשקוביץ' לבר-נתן: "צר לי כי במקום להיענות להזמנתנו להיות שותף לתהליך קבלת ההחלטה, בחרת לתקוף אותה, תוך הצגת מצג מטעה כאילו לא הוזמנת להשתתף בדיון ובהחלטה בנושא, וכאילו היה דיון פרסונלי בפנסיה של עו"ד שי ניצן".
הרשקוביץ' אף פורש את העובדות והרקע שעמדו בבסיס ההחלטה, וחושף כי מדובר בדיון המתנהל מזה תקופה ארוכה, ולא דיון שהחל על רקע בקשתו של ניצן, כפי שנטען: "לגופו של העניין עצמו, אזכירך כי מדובר במדיניות שנקבעה בדיון משותף עוד בשנת 2015 על-ידי שר האוצר דאז ועל דעת מנכ"ל משרד האוצר, לפיו מנכ"לים ומוקבליהם יהיו זכאים לנצל בעין עד 3 חודשים מתוך ימי החופשה הצבורה העומדת לזכותם, בעת סיום העסקתם בשירות המדינה. כל אשר נעשה כעת, הוא להחיל את אותה הזכאות האמורה, שנכנסה לתוקף בעקבות תיקון תקשי"ר מלפני יותר מ-10 שנים, ואשר נהנו ממנה במהלך השנים עשרות רבות של בכירים, כולל ממונים על השכר שקדמו לך (ואשר יחול גם עליך, כמוקבל מנכ"ל, בעת סיום כהונתך), על עוד כ-20 ממלאי משרות בכירות דומות בלבד".
הרשקוביץ' ממשיך וכותב: "זאת ועוד: בניגוד לאמור במכתבך, החלטתנו אינה נוגעת כלל בשכרם או בזכויות הפנסיה של הפורשים, ולשינוי עצמו שהודענו עליו לאחרונה אין כמעט עלות תקציבית, שהרי מדובר אך ורק בשאלת שימוש של עובדים בימי חופשה צבורים שהם בגדר זכויות אישיות קיימות, והרי לולא הרחבת האפשרות לנצלן בעין היו ממילא נתונות לפדיון מלא. בנושא זה אני מאמין שלא חידשתי לך דבר, וחבל מאוד שבחרת להתעלם מנקודה זו ולהציג את הדברים בצורה לא אמתית ומטעה".
אך הרשקוביץ' לא מסתפק בכך ותוקף את בר-נתן על התנהלותו במקרים נוספים מול הנציבות, בהם ניסה - לטענת הנציב - לכפות את דעתו על נציבות שירות המדינה, ללא הידברות. "נושא זה מצטרף לעניין אחר בו הגדלת עשות - שאלת תגמול עובדי המדינה אשר נשמעו להוראות פיקוד העורף שלא להגיע לעבודה ביום מבצע 'חגורה שחורה'. סיכמנו כי נגבש מדיניות מוסכמת בנושא. לתדהמתנו, בחרת להגיע להחלטה חד-צדדית הפוגעת בעובדי המדינה ללא הצדקה. טרחתם גם להפיץ את החלטתכם לתקשורת ולגופי המשק השונים באופן לא פורמלי. הבהרתי לך מספר פעמים כי החלטתך אינה תקפה לגבי עובדי המדינה, וכי אם תפרסמו אותה, הרי שאפרסם מיידית את החלטתי הקובעת ביחס לעובדי המדינה".
