-סמ״ר איתי פוגל הי"ד בן 22, מיקיר, היה מפקד טנק בגדוד 46, עוצבת ׳עקבות הברזל׳ (401), ונפל בקרב בדרום רצועת עזה.
אתם באוברדרפט? אתם לא לבד
קרוב למחצית ממשקי הבית בישראל נמצאים או היו במהלך 2018 במצב של משיכת יתר • נתונים מעניינים מסקר הלמ"ס ארוך הטווח אודות המשכנתאות, ההלוואות וגם החסכונות של תושבי המדינה
אין לכם חשבון בנק עדיין, אתם לא לבד. לכ-70 אלף משקי בית בישראל (2.5%), אין בעיות של צ'קים חוזרים וטלפונים נזעמים ממנהל הבנק, מפני שפשוט אין להם חשבון בנק. כך עולה מפרק נוסף של סקר ארוך טווח לשנת 2018, שמתפרסם מטעם הלמ"ס.
מעיון מעמיק בנתונים עולה כי המגזר הערבי כנראה מעדיף לשמור את הכסף מתחת לבלטות. ל-13% ממשקי הבית הערביים, אין חשבון בנק, לעומת פחות מ-1% בקרב משקי הבית היהודיים. בגזרת כרטיסי האשראי המצב גרוע (או אולי טוב?) יותר, כמחצית מהערבים לא מחזיקים בכיסם את הכרטיס הפלסטיק.
אם אתם בבנק במצב של משיכת יתר ("אוברדרפט"), שם אתם כבר בטח לא לבד. 42% ממשקי הבית, היו במצב של אוברדרפט, לפחות חודש אחד במהלך השנה האחרונה וכמחצית מהם דיווחו, שזהו מצבם בדרך כלל ושהיו במצב של משיכת יתר, 10 חודשים או יותר בשנה האחרונה.
נציין כי חרדים רבים המנהלים את חשבונם בבנק הדואר, נהנים משלושה יתרונות בולטים: אין אפשרות למשיכת יתר – מתנהלים רק בכסף שיש בחשבון, אין ריבית על הפלוס – ראש שקט בכל הנוגע לאיסור ריבית, ועלות עמלות נמוכה. חרדים רבים המנהלים את חייהם בהסתפקות במועט, לא היו פותחים חשבון בנק, אילולא קצבת ילדים, שצריכה להיכנס מדי חודש בחודשו לחשבון הבנק. יתכן שבלמ"ס לא מודעים לנושא ולא בוחנים לעומק את הפעילות בחשבונות הבנקים. נוסיף כי ל-11% ממשקי הבית היהודיים אין כרטיס אשראי.
הבנקים לא מוותרים בקלות על אוברדרפט מתמשך. 26% ממשקי הבית שהיו במשיכת יתר, קיבלו לפחות פנייה אחת מהבנק, בשל חריגות ממסגרת האשראי בשנה האחרונה, ואילו ל-5% ממשקי הבית שהיו במשיכת יתר, נחסם החשבון לפחות פעם אחת, במהלך השנה האחרונה.
לשליש ממשקי הבית היהודיים, יש משכנתא לעומת רק 4% ממשקי הבית הערביים (כנראה לטובת בניית בתיהם, הם מוכנים להוציא את המטמונים מתחת למרצפות. כדאי לקחת בחשבון, שעלויות הבנייה אצלם זולות יותר, מבלי להתייחס למקרים בהם אינם נדרשים לסוגיית הרישוי, מה שמוזיל עוד יותר את עלות הדירה). הסקר בדק ומצא, כי יתרת ההחזר הממוצעת של המשכנתא, עומדת על כחצי מיליון שקל. בגזרת ההלוואות שלא לדירה, יש גם כשליש מהישראלים, עם חוב ממוצע של קרוב ל-100 אלף שקלים.
ומהיכן נוטלים הלוואה שלא לדיור? 92% ממשקי הבית דיווחו שלקחו הלוואה מהבנק, 7.5% – מחברת כרטיסי אשראי, 5% – מחברת ביטוח, ו-5% – מאדם פרטי או מארגון פרטי (משק בית יכול לקחת יותר מהלוואה אחת).
מהסקר עולה, כי הממשלה בישראל הרגילה את העם לחסוך ואולי גם לבנקים יש חלק בכך. 66% ממשקי הבית דיווחו, שלפחות לאחד מבני משק הבית יש חיסכון בקרן פנסיה, ומחצית ממשקי הבית (51%) דיווחו, שלפחות לאחד מבני משק הבית יש חיסכון בקופת גמל. 28% ממשקי הבית דיווחו שיש להם תוכנית חיסכון, שהיא איננה קרן פנסיה או קופת גמל. ובהתאם לכתבה על הפערים בחברה שפרסמנו השבוע, ל-38% ממשקי הבית בחמישון העליון, יש תוכנית חיסכון, פי 2.9 ממשקי הבית בחמישון התחתון (13%).
סקר ארוך טווח, הוא סקר המלווה לאורך שנים אחר מדגם קבוע של משקי בית, שמייצגים את כלל אוכלוסיית ישראל. הסקר הייחודי מסוגו, נערך זה השנה השישית ברציפות. זהו פרויקט משותף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר ומשרד החינוך.
בסקר נכללו 4,014 משקי בית, ובהם 12,040 נפשות שענו על שאלוני פרט. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודה לאלפי משקי הבית שהשתתפו בסקר ושענו באורך רוח, תוך הבנת חשיבות ההשבה, ובכך תרמו באופן ניכר למערך הנתונים הסטטיסטי במדינה.