עמיחי שטיין: שגרירות איראן באיחוד האמירויות אומרת כי היא "דוחה באופן קטגורי את ההאשמות" על מעורבותה של איראן ברצח הרב הישראלי.
נוחי דנקנר הועבר מאגף ה-VIP לבידוד בכלא ניצן
איש העסקים לשעבר נוחי דנקנר, שוהה באגף ה-VIP במעשיהו, אלא שתלונה של אסיר כנגדו גרמה לשב"ס להעביר אותו לבידוד. נשיא המדינה ישקול שוב אם לתת חנינה
איש העסקים לשעבר נוחי דנקנר, המרצה עונש מאסר באגף ה-VIP (אגף 10), של כלא מעשיהו, הועבר לאחרונה לבידוד בכלא ניצן בשל תלונה של אסיר שהתלונן נגדו.
לפי הדיווח ב'החדשות', אחד מהאסירים באגף ה-VIP של כלא מעשיהו החליט להגיש תלונה כנגד דנקנר מסיבה שעדיין לא ברורה. לאחר שהגיש את התלונה החליטו בהנהלת שב"ס להעבירו כאמור, לבידוד בכלא ניצן.
לפי הדיווח, נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין היה אמור בתקופה הקרובה להעניק חנינה לדנקנר אך ככל הנראה בשל התלונה, בבית הנשיא אמרו כי יעבירו את הפניה אל המחלקה המשפטית בבית הנשיא כדי לעכב את מתן החנינה.
עד לפני כמה שנים היה דנקנר אחד האנשים העשירים בישראל. הוא שלט בקונצרן אי. די. בי ונחשב לאחד מבכירי המשק הישראלי.
תחילתה של הפרשה הייתה בשנת 2011, אחרי שנים של שגשוג, צפתה אי.די.בי שתיקלע למצוקה תזרימית והחלה לחפש מקורות מימון. דנקנר החליט לבצע הנפקה בפברואר 2012 כדי לגייס כסף לחברה. בעקבות ההנפקה פתחה רשות ניירות ערך בחקירה עקב חשד להרצת מניות, וביוני 2014 הוגש כתב אישום חמור נגד דנקנר, נגד חברו איש שוק ההון איתי שטרום, ונגד אי.די.בי אחזקות. האישום המרכזי התייחס להנפקה שבה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, דנקנר חשש מכישלון ההנפקה ורקם תוכנית להריץ את המניה ולהפוך אותה "אטרקטיבית". הוא עשה זאת באמצעות שטרום, שהפעיל את שותפו לשעבר עדי שלג, מי שהפך לעד מדינה בתיק. במשפט אמר שלג: "שטרום ביקש ממני להרים את שער המניה כדי להציל את ההנפקה של נוחי". דנקנר ושטרום טענו מנגד שעדותו שקרית.
ביולי 2016 הורשעו דנקנר ושטרום והשופט המחוזי חאלד כבוב קבע שהשניים "פעלו במשותף ובמתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי, לצורך הגדלת מחזור המסחר ומניעת ירידת השער, והעברת מסר לשוק כי יש גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול. נאשמים כאלה, מנוסים ומקצועיים, איני יכול לקבל את גרסתם שלא ראו את שעמד לנגד עיניהם, ולא הכירו באי-החוקיות שבמעשיהם".
בפברואר 2017 הגיש דנקנר ערעור לעליון הן על ההרשעה והן על העונש. גם המדינה הגישה ערעור על עונשיהם של דנקנר ושטרום (לימים הוחמר גם עונשו של שטרום משנת מאסר לשנתיים). בערעור ביקש דנקנר לזכותו וטען, כי "ביסוד ההרשעה עומדות טעויות יסודיות, השוללות את המסקנה המרשיעה. בית המשפט הרשיע את דנקנר על יסוד ראיות נסיבתיות שהוא עצמו הגדירן כראיות שאינן 'אותות ומופתים'".
דנקנר הוסיף, שהמחוזי טעה והתעלם מהסברו, שלפיו הוא ראה את פעילותו של שטרום כפעילות כלכלית לגיטימית אלא שכאמור ערעורו נדחה ועונשו הוחמר משנתיים מאסר לשלוש שנים.
