הדו"ח קובע: אנשים עם מוגבלות משתלבים טוב יותר בעבודה

עבודה לחרדים צילום: pixabay

בעוד יומיים (3.12) יצוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. על פי משרד המשפטים, שיעור המועסקים של אנשים עם מוגבלות בישראל הגיע בשנת 2018 ל-60% (לעומת 50% בשנת 2011) ואילו שיעור ההעסקה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה עלה מ-32% בתחילת העשור ל-47% בשנה החולפת

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "הנתונים במגמה חיובית, אך הפערים עדיין גדולים – נמשיך לפעול למיגור ההפליה של אנשים עם מוגבלות ולהביא לשינוי של ממש במצבם"

במהלך העשור האחרון נרשמה עליה מתמדת בשיעורי ההעסקה של אנשים עם מוגבלות בכלל ושל אנשים עם מוגבלות חמורה בפרט, כך עולה מבדיקת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, המתפרסמת לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות שיצוין ביום שלישי הקרוב (3.12). על פי נתוני מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בישראל חיים כיום כ-1,493,100 אנשים עם מוגבלות. מחצית מהם (747,000) בגילאי העבודה (18-64), 33% (491,600) בני 65 ומעלה ו-17% (254,000) בגילאי 0-17.

תחום התעסוקה: כאמור, בשנים האחרונות קיימת מגמה של עליה בשיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. כיום, שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות חמורה, עומד על 47%, ושל כלל האנשים עם מוגבלות עומד על 60%. כלומר, עדיין קיים פער משמעותי בשיעור העסקת אנשים עם מוגבלות ביחס לאנשים ללא מוגבלות (79%).

אנשים עם מוגבלות נתקלים לא אחת בחסמים שנובעים מהפליה, סטיגמות והיעדר הזדמנויות הגורמים לקושי להשתלב בשוק העבודה. כך, שיעור האנשים העובדים במשרה מלאה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה הינו 35% וזאת לעומת 63% בקרב אנשים ללא מוגבלות. כמו כן, 33% מסך כל האנשים עם מוגבלות, מרוויחים שכר הנמוך מ-5000 ₪, לעומת 23% המרוויחים כך בקרב אנשים ללא מוגבלות. בנוסף, רק 18% מהאנשים עם מוגבלות סבורים כי תפקידם מאפשר קידום בעבודה, לעומת 39% מהאנשים ללא מוגבלות.

הפערים בתחום התעסוקה משליכים גם על הפערים בתחושת העוני, שכן 17% מהאנשים עם מוגבלות חמורה עדיין מדווחים על כך כי אינם מצליחים לכסות הוצאות חודשיות למזון, לחשמל, לטלפון וכיו"ב, זאת לעומת 5% בלבד מהאנשים ללא מוגבלות. בנוסף, 24% מקבוצת המוגבלות החמורה, מעידים על כך שלעיתים קרובות חוו תקופות בחייהם שבהם חשו עוני, זאת לעומת 10% בלבד בקרב אנשים ללא מוגבלות.

במהלך השנה החולפת פורסמו נתונים בנוגע למידת עמידתם של גופים ציבוריים גדולים בחוק המחייב אותם לעמוד ביעד ייצוג הולם של 5% ולנקוט בפעולות שונות לקידום הנושא. הדיווח האחרון בנושא מגלה ש–60% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד באופן מלא, 22% עומדים ברמה בינונית ביעד ו 18% עומדים ביעד ברמה נמוכה או בכלל לא.

תחום החינוך: בתחום השילוב בחינוך נרשמה מגמה שלילית לאורך השנים, כאשר על פי נתוני משרד החינוך אחוז הילדים המשולבים בשילוב פרטני בבתי ספר ירד מ– 61% בשנת 2012 ל 55% בשנת 2018 ואף נרשמה עליה בשיעור הילדים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד נפרדות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות סבורה כי קיים קשר בין נתוני השילוב בחינוך לבין נתוני ההשכלה של אנשים עם מוגבלות אשר מעידים על כך שרק ל 21% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה תעודה אקדמית, וזאת לעומת 35% מהאנשים ללא מוגבלות. לעומת זאת ל 43% מהם השכלה תיכונית ומטה (ללא תעודת בגרות) בלבד, לעומת 27% בקרב אנשים ללא מוגבלות.

תחום השימוש באינטרנט: בדו"ח הנוכחי הופקו לראשונה נתונים אודות שיעור השימוש באינטרנט של אנשים עם וללא מוגבלות, בחלוקה לשלוש קבוצות גיל שונות. מהנתונים עולה כי בגילאי 20-34, אחוזי השימוש באינטרנט של אנשים עם וללא מוגבלות כאחד, דומים מאוד. יתרה מכך, נמצא כי בני 20-34 עם מוגבלות עושים שימוש גבוה יותר ברשתות החברתיות מאשר בני אותם הגילאים ללא מוגבלות. ככלל, עם העלייה בגיל, ישנה ירידה באחוזי השימוש באינטרנט לכלל האוכלוסייה. אולם בקבוצות הגילאים 35-64 וכן בגילאי 65 ומעלה, הפער גדל וניכר כי אחוזי השימוש באינטרנט של אנשים עם מוגבלות, נמוכים משמעותית מאחוזי השימוש באינטרנט של אנשים ללא מוגבלות באותה קבוצת הגיל.

בשנת 2019 נציבות שווין זכויות לאנשים עם מוגבלות קידמה מדיניות מכילה בתחומי נשירה מתעסוקה, שירותים פרא-רפואיים בפריפריה והורות של אנשים עם מוגבלות. בשנה זו הנציבות טיפלה בכ- 6,000 פניות ציבור בתחומים של נגישות, הפליה, תעסוקה, מידע ועוד, ניהלה כ - 40 תיקי תביעה והגישה כ- 70 חוות דעת בתיקים. בנוסף, הנציבות ביצעה פעילות אכיפה ופיקוח בכ– 1000 אתרים, העבירה כ – 150 הרצאות וערכה פעילויות הסברה ייחודיות וביניהם הצגה המיועדת לגילאי 3-6, תחרות צילום, ימי עיון וכנסים לקהל הרחב.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים אמונה על יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח (1998) ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שאושררה ב- 2012 . הנציבות פועלת באמצעות קידום מדיניות וחקיקה, פיקוח, אכיפה ותביעות, טיפול בפניות ציבור, פיתוח ידע, הסברה ושינוי עמדות. לנציבות ועדה מייעצת הכוללת 18 נציגי ציבור, ארגונים, משפטנים ואנשי מקצוע.

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "הנתונים מעידים על הקשיים שאנשים עם מוגבלות נתקלים בהם, וממחישים שעדיין לא הגענו לחברת המופת שכולנו חולמים עליה. עם זאת, בשנים הארונות חל שיפור וניתן לראות כי 60% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים (לעומת 79% בקרב אנשים ללא מוגבלות). זהו שיפור משמעותי שנובע מפעילות ועבודה של כל הגורמים במשק – ממשלתיים ופרטיים כאחד. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת למגר את ההפליה של אנשים עם מוגבלות ולהביא לשינוי של ממש במצבם ולעליה בשיעורי התעסוקה".

נשלחה במייל מצגת עם נתונים מלאים לגבי אנשים עם מוגבלות בישראל.אנשים עם מוגבלות בישראל 2019: משתלבים בעבודה טוב יותר מבעבר , משתמשים יותר באינטרנט מאנשים ללא מוגבלות אך עדיין נתקלים בחסמים בתחום השילוב במערכת החינוך

בעוד יומיים (3.12) יצוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות

שיעור המועסקים של אנשים עם מוגבלות בישראל הגיע בשנת 2018 ל-60% (לעומת 50% בשנת 2011) ואילו שיעור ההעסקה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה עלה מ-32% בתחילת העשור ל-47% בשנה החולפת

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "הנתונים במגמה חיובית, אך הפערים עדיין גדולים – נמשיך לפעול למיגור ההפליה של אנשים עם מוגבלות ולהביא לשינוי של ממש במצבם"

במהלך העשור האחרון נרשמה עליה מתמדת בשיעורי ההעסקה של אנשים עם מוגבלות בכלל ושל אנשים עם מוגבלות חמורה בפרט, כך עולה מבדיקת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, המתפרסמת לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות שיצוין ביום שלישי הקרוב (3.12). על פי נתוני מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בישראל חיים כיום כ-1,493,100 אנשים עם מוגבלות. מחצית מהם (747,000) בגילאי העבודה (18-64), 33% (491,600) בני 65 ומעלה ו-17% (254,000) בגילאי 0-17.

תחום התעסוקה: כאמור, בשנים האחרונות קיימת מגמה של עליה בשיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. כיום, שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות חמורה, עומד על 47%, ושל כלל האנשים עם מוגבלות עומד על 60%. כלומר, עדיין קיים פער משמעותי בשיעור העסקת אנשים עם מוגבלות ביחס לאנשים ללא מוגבלות (79%).

אנשים עם מוגבלות נתקלים לא אחת בחסמים שנובעים מהפליה, סטיגמות והיעדר הזדמנויות הגורמים לקושי להשתלב בשוק העבודה. כך, שיעור האנשים העובדים במשרה מלאה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה הינו 35% וזאת לעומת 63% בקרב אנשים ללא מוגבלות. כמו כן, 33% מסך כל האנשים עם מוגבלות, מרוויחים שכר הנמוך מ-5000 ₪, לעומת 23% המרוויחים כך בקרב אנשים ללא מוגבלות. בנוסף, רק 18% מהאנשים עם מוגבלות סבורים כי תפקידם מאפשר קידום בעבודה, לעומת 39% מהאנשים ללא מוגבלות.

הפערים בתחום התעסוקה משליכים גם על הפערים בתחושת העוני, שכן 17% מהאנשים עם מוגבלות חמורה עדיין מדווחים על כך כי אינם מצליחים לכסות הוצאות חודשיות למזון, לחשמל, לטלפון וכיו"ב, זאת לעומת 5% בלבד מהאנשים ללא מוגבלות. בנוסף, 24% מקבוצת המוגבלות החמורה, מעידים על כך שלעיתים קרובות חוו תקופות בחייהם שבהם חשו עוני, זאת לעומת 10% בלבד בקרב אנשים ללא מוגבלות.

במהלך השנה החולפת פורסמו נתונים בנוגע למידת עמידתם של גופים ציבוריים גדולים בחוק המחייב אותם לעמוד ביעד ייצוג הולם של 5% ולנקוט בפעולות שונות לקידום הנושא. הדיווח האחרון בנושא מגלה ש–60% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד באופן מלא, 22% עומדים ברמה בינונית ביעד ו 18% עומדים ביעד ברמה נמוכה או בכלל לא.

תחום החינוך: בתחום השילוב בחינוך נרשמה מגמה שלילית לאורך השנים, כאשר על פי נתוני משרד החינוך אחוז הילדים המשולבים בשילוב פרטני בבתי ספר ירד מ– 61% בשנת 2012 ל 55% בשנת 2018 ואף נרשמה עליה בשיעור הילדים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד נפרדות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות סבורה כי קיים קשר בין נתוני השילוב בחינוך לבין נתוני ההשכלה של אנשים עם מוגבלות אשר מעידים על כך שרק ל 21% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה תעודה אקדמית, וזאת לעומת 35% מהאנשים ללא מוגבלות. לעומת זאת ל 43% מהם השכלה תיכונית ומטה (ללא תעודת בגרות) בלבד, לעומת 27% בקרב אנשים ללא מוגבלות.

תחום השימוש באינטרנט: בדו"ח הנוכחי הופקו לראשונה נתונים אודות שיעור השימוש באינטרנט של אנשים עם וללא מוגבלות, בחלוקה לשלוש קבוצות גיל שונות. מהנתונים עולה כי בגילאי 20-34, אחוזי השימוש באינטרנט של אנשים עם וללא מוגבלות כאחד, דומים מאוד. יתרה מכך, נמצא כי בני 20-34 עם מוגבלות עושים שימוש גבוה יותר ברשתות החברתיות מאשר בני אותם הגילאים ללא מוגבלות. ככלל, עם העלייה בגיל, ישנה ירידה באחוזי השימוש באינטרנט לכלל האוכלוסייה. אולם בקבוצות הגילאים 35-64 וכן בגילאי 65 ומעלה, הפער גדל וניכר כי אחוזי השימוש באינטרנט של אנשים עם מוגבלות, נמוכים משמעותית מאחוזי השימוש באינטרנט של אנשים ללא מוגבלות באותה קבוצת הגיל.

בשנת 2019 נציבות שווין זכויות לאנשים עם מוגבלות קידמה מדיניות מכילה בתחומי נשירה מתעסוקה, שירותים פרא-רפואיים בפריפריה והורות של אנשים עם מוגבלות. בשנה זו הנציבות טיפלה בכ- 6,000 פניות ציבור בתחומים של נגישות, הפליה, תעסוקה, מידע ועוד, ניהלה כ - 40 תיקי תביעה והגישה כ- 70 חוות דעת בתיקים. בנוסף, הנציבות ביצעה פעילות אכיפה ופיקוח בכ– 1000 אתרים, העבירה כ – 150 הרצאות וערכה פעילויות הסברה ייחודיות וביניהם הצגה המיועדת לגילאי 3-6, תחרות צילום, ימי עיון וכנסים לקהל הרחב.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים אמונה על יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח (1998) ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שאושררה ב- 2012 . הנציבות פועלת באמצעות קידום מדיניות וחקיקה, פיקוח, אכיפה ותביעות, טיפול בפניות ציבור, פיתוח ידע, הסברה ושינוי עמדות. לנציבות ועדה מייעצת הכוללת 18 נציגי ציבור, ארגונים, משפטנים ואנשי מקצוע.

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "הנתונים מעידים על הקשיים שאנשים עם מוגבלות נתקלים בהם, וממחישים שעדיין לא הגענו לחברת המופת שכולנו חולמים עליה. עם זאת, בשנים הארונות חל שיפור וניתן לראות כי 60% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים (לעומת 79% בקרב אנשים ללא מוגבלות). זהו שיפור משמעותי שנובע מפעילות ועבודה של כל הגורמים במשק – ממשלתיים ופרטיים כאחד. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת למגר את ההפליה של אנשים עם מוגבלות ולהביא לשינוי של ממש במצבם ולעליה בשיעורי התעסוקה".

בחדרי חרדים