עמיחי שטיין: שגרירות איראן באיחוד האמירויות אומרת כי היא "דוחה באופן קטגורי את ההאשמות" על מעורבותה של איראן ברצח הרב הישראלי.
יוצא דופן: מנדלבליט הגיש בג"ץ על פסיקת ביהמ"ש
לאחר שבית משפט בת"א קבע סכום פיצוי של מעל מיליון שקלים לקבוצת נוסעים שטיסתם בוטלה בזמן מבצע 'צוק איתן', וזאת בשיטת כל הקודם זוכה, היועמ"ש מתערב ומגיש ערעור לבג"ץ | הסיפור המלא
מטוס בנחיתה. אילוסטרציה צילום: pixabay
היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט הגיש לבית המשפט העליון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א, שאישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית במסגרתו הוסכם כי חברת Alia - Royal Jordinian Airlins תפצה נוסעים, בגין אי החזרת תמורת כרטיסי טיסות בגין טיסות שבוטלו במהלך מבצע "צוק איתן". הסדר הפשרה אושר למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שסבר שההסדר אינו ראוי, אינו הוגן ואינו סביר.
באוקטובר 2016 אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א להגיש תביעה ייצוגית נגד החברה הירדנית, שכאמור ביטלה טיסות לישראל במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014, מבלי שהוחזרה ללקוחות החברה עלות כרטיסי הטיסה, וזאת בניגוד לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה).
לאחר שבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה, החלו הצדדים בהליכי גישור שבמסגרתם גובש הסדר פשרה. במסגרת ההסדר סוכם כי סכום הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה יעמוד על סך של 1.53 מיליון שקלים, כאשר הפיצוי לחברי הקבוצה מבוסס על שיטת "כל הקודם זוכה". כלומר, ככל שסכום הפיצוי ינוצל עד תומו, אף בטרם חלף המועד להגשת פניות מצד הנפגעים, לא ישולם כל פיצוי למי שפנו אחרי שהסכום כבר חולק לנפגעים ה"זריזים". בנוסף, במסגרת ההסדר הוסכם שהנתבעת לא תידרש לאתר את חברי הקבוצה אלא תסתפק בפרסום ההסדר בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של משרד באי-כוח התובעים הייצוגיים.
היועץ המשפטי לממשלה הגיש, כאמור, את התנגדותו להסדר הפשרה, בעיקר ביחס למנגנון הפיצוי בשיטת "כל הקודם זוכה", היוצר מנגנון תחרותי בין חברי הקבוצה הנפגעים ופוגע בזכויות חברי הקבוצה, אך חרף ההתנגדות אושר ההסדר. זאת, בין היתר בנימוק שההסדר גובש בסיוע מגשר והוא משקף את הערכת הסיכונים והסיכויים של כל צד המבוססת על נתונים ממשיים שהובאו לפניהם.
בהתאם לעמדתו העקרונית שאישור הסדר הפשרה אינו מתיישב עם האינטרסים של חברי הקבוצה ומהווה שימוש לא ראוי בכלי התובענה הייצוגית, הגיש כעת הגיש היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד ישראל בלום, ועו"ד יואב שחם ממחלקתו, ערעור לביהמ"ש העליון. במסגרת הערעור עומד היועץ המשפטי לממשלה על הבעייתיות שבאישור מנגנון פיצוי בשיטת "כל הקודם זוכה", ועל המשמעות שלו עבור חברי הקבוצה שייוותרו בלי פיצוי כלל במקרה שבו ינוצל סכום הפיצוי עד תומו ע"י חברי קבוצה אחרים, וזאת על אף שפנו בזמן שנקבע בהסדר ושעל פיו הם זכאים לפיצוי בדין. היועמ"ש סבור כי מדובר בחלוקת פיצוי על בסיס שרירותי, לא שוויוני ולא ראוי שאין לקבלו.
בערעור צוין גם כי אישור הסדר הפשרה אף ימנע מחברי הקבוצה להגיש תביעה אישית נגד חברת התעופה לצורך קבלת הפיצוי שמגיע להם, ומשכך מדובר בתוצאה קשה שעומדת בסתירה מובהקת לעקרונות היסוד של חוק תובענות ייצוגיות בדבר מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.
היועמ"ש סבור כי הכרעה בזכויותיהם של חברי קבוצה צריכה להיעשות על בסיס ענייני ומשפטי, ואין כל הצדקה לכך שחבר קבוצה יאבד את זכותו שבדין לקבל החזר כספי, למרות שהוא עומד בתנאי הזכאות ופנה בתוך המועד שנקבע בהסדר, רק בגלל שחברי קבוצה אחרים פנו לפניו. מתווה "כל הקודם זוכה" נותן יתרון שרירותי לחברי קבוצה שבמקרה נודע להם על ההסדר במועד מוקדם יותר, ועשוי לפגוע בחברי קבוצה אשר עשויים להתעכב בהגשת דרישתם, כגון אוכלוסייה מבוגרת וחברי קבוצה שהיו חולים או שהו בחופשה.
כמו כן, מנדלבליט עומד על הבעייתיות הקיימת בכך שהסדר פשרה שאינו כולל ניסיון כלשהו לאתר את חברי הקבוצה באופן פרטני. לשיטתו, מדובר בסוגיה מהותית ועקרונית אשר משפיעה בפועל על השאלה האם פיצוי בתובענה ייצוגית יגיע לידי חברי הקבוצה. בערעור צוין, שלא בוססה הטענה שאיתור חברי הקבוצה בנסיבות העניין אינו מעשי ויש לנקוט במאמצי איתור פרטניים ממשיים. כמו כן נטען, שלכל הפחות נדרש פרסום באתר האינטרנט של חברת התעופה, שיש להניח שיהיה יותר אפקטיבי מפרסום באתר האינטרנט של עורכי הדין של התובע הייצוגי, בנוסף לפרסום בעיתונות.
הערעור עוסק גם בהיבטים כלליים של תפקידו הייחודי של היועמ"ש כמי שאמון על הגשת התנגדויות להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, מקום בו הוא סבור שהאינטרס הציבורי לא זכה לביטוי ראוי, בשל בעיית הנציג הקיימת בהליכים מסוג זה. זאת, בין היתר, בהתייחס להערות שהשמיע בית המשפט המחוזי בעניין זה. בערעור נאמר, שבסיטואציה של הסדרי פשרה, התובע והנתבע נמצאים באותה חזית וקולם של חברי הקבוצה אינו נשמע ישירות לפני בית המשפט ולכן, פעמים רבות, היועץ המשפטי לממשלה הוא שמגן על שמירת האינטרסים של חברי הקבוצה ועל זכויותיהם.
