עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
פרקליט המדינה על החופשה של בן ארי בזמן השימוע: "עדיף היה לפעול אחרת"
שי ניצן התייחס בהרחבה לטענות נגד הפרקליטות: "המתקפות נגד חברי הצוות שלי אינן ראויות, חלק מהדברים מזעזעים". על הטענות כי הפרקליטות מדליפה: "אם אנו המדליפים, מדוע פנה אלינו רה"מ וביקש שנעכב את העברת החומר לסניגורים?"
רכבל לכותל המערבי צילום: הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים
פרקליט המדינה שי ניצן נאם היום בכנס גיוס מתמחים של משרד המשפטים הנערך בת"א והתייחס בהרחבה לסערה סביב תיקי ראש הממשלה: "בימים האחרונים הולכות ומתגברות המתקפות וההשמצות כלפי הפרקליטות. כמובן שאין לנו התנגדות לביקורת עניינית, אך בין מרבית הטענות המושמעות בימים אלו לבין ביקורת אין דבר וחצי דבר. וגם העיתוי כמובן, אינו מקרי".
פרקליט המדינה דחה את ההאשמות להחלטות פוליטיות, "אנו אף פעם לא שוקלים שיקולים פוליטיים ולא מתנכלים חלילה לאנשים לפי שיוכם הפוליטי. כך למשל, רק לפני שנים לא רבות, ראש הממשלה לשעבר אולמרט, יו"ר מפלגת קדימה, הועמד לדין על ידינו. ולצערי הוא לא לבד – נשיא, שרים, חברי כנסת וראשי ערים, משלל מפלגות, מכל הקשת הפוליטית, הועמדו לדין על ידינו. עובדה זו ממחישה כי אין כל ממש בטענה על הטייה פוליטית שלנו, לא לצד כזה ולא לצד אחר".
"אני מזכיר לכולם גם את העובדה שמתחו עלינו ביקורת רבה על כך שהודענו כי בפרשת הצוללות ראש הממשלה כלל אינו חשוד. כיצד מתיישב עניין זה עם טענות הרדיפה למיניהן?! לכן, גם זו טענה שקרית שאין לה כל ביסוס בעובדות. אלא שזהו המפלט הקל ביותר כדי להתחמק מדיון לגופם של חשדות", אומר ניצן.
פרקליט המדינה התייחס לביקורת על פרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן ארי, הפרקליטה המלווה בחקירות נתניהו, שיצאה לחופשה משפחתית בזמן השימוע בתיקי נתניהו: "פרקליטת המחוז הזמינה חופשה משפחתית לפני כשנה עם כל משפחתה לתקופת החגים. היא לא הזמינה אותה לחופשת הקיץ, שכן בקיץ היא היתה עסוקה בטיפול בתיקים ובשמיעת השימועים של החשודים האחרים בתיקי רוה"מ".
"אזכיר, שמלכתחילה השימוע היה אמור להתקיים בחודש יולי. אלא שלאור בקשת באי כוחו של רוה"מ השימוע נדחה מחודש יולי ונקבע ליומיים בחודש אוקטובר, עם אפשרות להוספת יום. ברגע האחרון ממש, לבקשת הסניגורים, ובאופן חריג ביותר, הוחלט להוסיף יומיים נוספים לשימוע ולקיימו משך ארבעה ימים שלמים. היומיים הנוספים שנקבעו נפלו על מועד תחילת החופשה".
אך ניצן הודה כי זאת הייתה טעות, "כיוון שכבר היה מאוחר לדחות הנסיעה המשפחתית, על כל הכרוך בכך, בן ארי לא נכחה ביומיים הנוספים של השימוע. אכן, בדיעבד, עדיף היה לפעול אחרת. לא בגלל שחלילה השימוע נפגע, אלא בגלל מראית העין. בכך טעינו כולנו. איננו חפים מטעויות. אך עוצמת הרפש שהושלכה לעבר בן ארי – שהיא פרקליטה ישרה כסרגל, מסורה ומעולה – וכן על הפרקליטות כולה בנושא זה, היא ללא כל פרופורציה לאירוע ולמשמעותו האמיתית".
"כמי שמלווה את בן ארי מקרוב בשנים האחרונות אני יכול להעיד כי היא מקדישה לילות כימים יחד עם מיטב אנשינו לעיסוק בתיקי שחיתות שלטונית. דעה נעולה, רחוקה ממנה. רחוקה מאוד. יתירה מזו; כל מילה בשימוע הוקלדה, והחומר נשלח לפרקליטת המחוז. בנוסף, הסניגורים הגישו את כל טיעוניהם בכתב. והעיקר, בסופו של דבר, השימוע נערך לפני היועץ המשפטי לממשלה שהוא המחליט בתיק זה. והוא, ואני, ועוד כעשרים פרקליטים, כולל כל הצוות המטפל בתיקים, נכחנו בשימוע".
פרקליט המדינה דחה את הטענות ל"דעה נעולה" של הפרקליטות, "מאז שתם השימוע בעל פה, יושב צוות של פרקליטים, בוחן כל טענה שהושמעה ונכתבה על ידי פרקליטי ראהמ, ומכין חוות דעת מפורטות המועברות אלי ואל היועץ, ואלו משמשות בסיס לדיונים שאנו מנהלים. בגלל זה התהליך לוקח ועוד יקח זמן. גם על כך נמתחת כמובן ביקורת, הפעם מן הצד השני. ובכן, ברצוני להבהיר. המהירות חשובה לנו, אך היסודיות והמקצועיות חשובות לנו הרבה יותר. כמו בכל תיק".
"טענה אחרונה אליה אתייחס, היא הטענה שאנו מסרבים לחקור הדלפות מחומרי חקירה שדלפו, שכן אנו חוששים כי יתברר שאנו הדלפנו אותם", המשיך ניצן. "לפי הטענה, אם דולף חומר חקירה, אלו בוודאי הפרקליטים שהדליפו אותו. היועץ המשפטי כבר התייחס לנושא זה, אך עקב חשיבותו, אתייחס אליו גם אני".
"המדיניות לפיה יש לנקוט זהירות רבה בטרם קבלת החלטה על חקירת הדלפות, היא מדיניות רבת שנים, שאושרה על ידי בית המשפט העליון, והיא חלה כלפי כלל רשויות ועובדי המדינה. הסיבה לכך היא שחקירות פליליות בגין הדלפות, שכדי למצותן יהיה צורך לחקור גם עיתונאים, עלולות לפגוע פגיעה קשה בחופש העיתונות".
"אכן, הדלפות הן מגונות וגורמות נזק, בעיקר לנו במערכת אכיפת החוק, ולכן אנו עושים כל מאמץ להילחם בהן ובמקרים בהם נגרם נזק חמור עקב כך, כגון פגיעה ממשית באינטרס בטחוני או בטובת החקירה, בהחלט יש מקום לשקול לפתוח בחקירה. אך מכאן ועד לניהול חקירות, על כל המשתמע מכך, בגין כל פרסום שמקורו במסירת מידע לא מוסמך או בהדלפה, ארוכה מאד הדרך".
"בעקבות מדיניות זו, מזה שנים רבות היו מקרים שונים בהם לא חקרנו הדלפות רבות. גם מעובדה זו כמובן, מתעלמים התוקפים. יתירה מזו, ההנחה כאילו אנחנו, הפרקליטים, הם אלה שמדליפים, היא הנחה נטולת יסוד. בעניין זה אזכיר למשל, כי מיד לאחר שנשלח כתב חשדות נגד ראהמ, היינו אמורים להעביר לסניגוריו ולסניגורים של החשודים האחרים, את כל חומרי החקירה. ראהמ פנה אלינו וביקש שנעכב זאת, עד לאחר הבחירות. זאת, עקב החשש שהעברת החומר תאפשר דליפתו. כזכור, נענינו לבקשתו".
"אם אנו המדליפים, מדוע פנה אלינו ראהמ בבקשה זו?! אם אנו המדליפים, כיצד זה החל חומר גולמי רב – ובעיקר תמלילי חקירות – לדלוף, בכמויות לא מבוטלות, רק לאחר שהוא יצא מרשותנו?! אם אנו המדליפים, מדוע שורה של עיתונאים שבים ואומרים בכל מקום כי מהפרקליטות כמעט לא דולף דבר?!"
"אכן, הדלפות הן עניין בעייתי, ודאי אם יוכח שמקורן הוא ברשויות המדינה השונות. הן עלולות לפגוע באמון הציבור. אך הטיפול בהן במדינה דמוקרטית הוא מורכב. צריך גם לזכור שככל שמעגל האנשים שנחשפו לחומרים רחב יותר, הסיכוי להגיע לתוצאה בחקירה שכזו פוחת. אך העיקר בעיניי הוא כי מדובר במדיניות עקבית, רבת שנים, אותה אנו מחילים על כל עניין הבא בפנינו ולא שינינו ממדיניותנו גם כעת".
