שוב: ביהמ"ש ביטל קנסות של הרשות להגנת הצרכן על חברת סלולר

פעם שלישית בחודשיים - בית המשפט ביטל קנסות שהרשות להגנת הצרכן הטילה על חברות תקשורת, וקבע כי עליה להשיב את הקנסות שגבתה לצד החזר הוצאות משפט. במצטבר מדובר בהיקף של יותר מ-5 מיליון שקל שתשיב הרשות לארבע חברות סלולר (כולל החזר קנסות והוצאות משפט).

אל סלקום שתקבל 3.4 מיליון שקל חזרה, ואל פרטנר ופלאפון שיקבלו יחד כמיליון שקל - מצטרפת כעת גולן טלקום, שתקבל חזרה 612 אלף שקל ששילמה כקנס בטענה להפרת חוק הגנת הצרכן - כך לפי פסיקת בית משפט השלום בתל-אביב, שקיבל ערעור שהגישה גולן טלקום נגד הרשות להגנת הצרכן. הערעור הוגש באפריל 2018.

הטענה העיקרית של גולן טלקום נגד הקנס הייתה "שיהוי קיצוני" בתזמון הטלת הקנס עליה: בשעה שהעבירה לכאורה בוצעה ב-2015, הרשות הטילה עליה את הקנס רק ב-2018.

הקנס הוטל על גולן טלקום בטענה כי גבתה תשלום בגין שירות גם אחרי שהצרכנים ביטלו את העסקה. מדובר במסלולים שהציעה החברה בין השנים 2012 ל-2016 במתכונת של תשלום קבוע מראש (Pre-paid) למסלול חודשי. טענת הרשות הייתה שהשירות מופסק עוד לפני הסתיים החודש ששולם מראש, במקרים שבהם צרכנים ביקשו להתנתק מהחברה.

הרשות טענה כי החקירה נגד גולן טלקום נפתחה בעקבות 17 תלונות בנושא. התחשיב להיקף הקנס, שהועמד כאמור על 612 אלף שקל, הוא לפי היקף של 45 אלף שקל על כל הפרה (בהתאם לסמכות של הרשות), במכפלת מספר המתלוננים ואחרי הפחתה הקנס (היות שלגולן טלקום לא היו הפרות קודמות).

בפסיקתו, השופט עדי הדר נסמך על ערעור שהגישה סלקום בעקבות קנס שהטילה עליה הרשות להגנת הצרכן, ערעור שהתקבל רק לפני חודשיים. בית משפט השלום בראשון-לציון קבע כי הרשות תשיב לסלקום קנס של 3.4 מיליון שקל. גם כאן הקנס הוטל בטענה לפיה סלקום המשיכה לגבות דמי שימוש חודשיים מלאים מצרכנים שביקשו להתנתק ממנה, ולא לפי מספר הימים בפועל שבו היו מחוברים. הקנס הזה ניתן בעקבות 85 תלונות שהתקבלו בשנים 2016-2015. נציין כי התלונות של הצרכנים הובילו לשינוי: ב-2017 לפי תיקון של משרד התקשורת ברישיונות חברות הסלולר, הן עברו לשיטה של גבייה יחסית לפי משך השימוש בפועל.

בשני המקרים הדיון לא נסב סביב השאלה האם הייתה הפרה של החוק בהתנהלות החברות, אלא באופן שבו הוטל הקנס, זמן רב אחרי ההפרה.

השופט רפי ארניה, שדן בערעור של סלקום, התייחס ללוח הזמנים שאותו קבע כפסול: בנובמבר 2016 שלחה הרשות לסלקום הודעה על כוונתה להטיל עליה קנס. בפברואר 2017 התקבלה תשובת סלקום לכוונה לקנס האמור, כאשר ההחלטה על הקנס ניתנה רק שנה וחצי לאחר מכן, באוגוסט 2018. השיהוי, שהיווה את עיקר הטענה של סלקום, הוגדר על-ידי השופט ארניה כך: "מעבר להיותו פגם בפני עצמו, מקהה את העוקץ של העיצום הכספי וגורם לכך שהעיצום אינו משרת את תכליתו ומטרתו".

השופט עדי הדר, שדן בערעור של גולן טלקום, נסמך במידה רבה על החלטה זו והוסיף כי החובה לפעול במהירות מצביעה על מינהל תקין, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בישות ציבורית. זמן סביר, כהגדרת בית המשפט במקרה של הפרה של החוק, הוא כחצי שנה.

באשר למקרה הנידון, השופט הדר מתח ביקורת על התנהלות הרשות להגנת הצרכן, שהתלונות שעליהן נסמכה היו בידיה כשנה וחצי לפני מועד הטלת הקנס, באמצע 2018: "כשם שקיום חקירה נגדית היא נשמת אפו של הליך משפטי הוגן - כך המידיות היא נשמת אפו של הליך האכיפה המינהלי שנועד להשיג הרתעה מיידית. מכאן שהליך הטלת העיצום שלא בוצע במהירות ראויה, פסול".

הקנס כאמור בוטל. הרשות תשיב לגולן טלקום את הקנס שכבר שולם, ובנוסף היא תשלם לחברה 20 אלף שקל כשכר-טרחה.

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה: "הרשות לומדת את פסק הדין ותשקול האם לערער עליו". 

ניצחון גם לפרטנר ולפלאפון

גם פרטנר ופלאפון זוקפות לעצמן ניצחון מול הרשות להגנת הצרכן. השתיים, שערערו על קנס שהשיתה עליהם  הרשות להגנת הצרכן, יקבלו חזרה את סכום הקנס בתוספת הוצאות משפט, בסך כולל של 968 אלף שקל - כך לפי החלטת בית משפט השלום בירושלים בסוף חודש אוגוסט.

הטענה של החברות לא נגעה לשיהוי בהטלת הקנס אלא התייחסה לגופו. מדובר בעיצום כספי שהושת על החברות בינואר 2017, בטענה כי הטעו את הצרכנים במסגרת פרסומים בהם הצרכנים הוזמנו להצטרף אליהן ולקבל שירותי סלולר מתקדמים "דור 4", ללא תשלום. הרשות טענה כי בתקופה הרלוונטית לפרסומים שהחלו בחודש יולי 2014, החברות לא יכלו לספק את השירות הזה, ולכן בשעתו דובר על הטעיה בעניין מהותי בעסקה. הרשות קבעה קנסות של 324 אלף שקל לפרטנר ו-594 אלף שקל לפלאפון.

השופטת מרים קסלסי, שביטלה את הקנסות, מתחה ביקורת על התנהלות הרשות להגנת הצרכן בכל הנוגע לאיסוף הראיות והממצאים ועל החלטתה להטיל את הקנסות, וקבעה כי יש לבטל את ההחלטה, אותה הגדירה כשגויה. לצד השבת הקנסות קבעה השופטת כי הרשות גם תשלם 50 אלף שקל כהחזר הוצאות הליך משפטי. בשלושת המקרים יחד תשיב הרשות סכום של 5.07 מיליון שקל, קנסות והחזר הוצאות.

היכן גורם ההרתעה שהעניק לרשות את הסמכות להטיל קנסות על חברות שמפרות את החוק? הוא מתמסמס לו בטחנות הצדק שפועלות לאט מדי גם מצד כלב השמירה של הצרכנים - ולכן גם במקרה הזה, מי שנותר חשוף להתנהלות של החברות שמפרות את החוק, הוא כרגיל הצרכן.

גלובס