פרוייקט מיוחד: סיפורם של כ30,000 מתנדבים חרדים

30,000 מתנדבים. נסו לספור – אחד ועוד אחד, אחת ועוד אחת, בסבלנות. סִפרו עד עשר, עד מאה, עד אלף, עד עשרת אלפים, עד עשרים אלף, ועד – שלושים אלף, כדי לנסות לחוש את משמעותו של המספר הזה, כדי להבין שהוא מורכב ממתנדב ועוד מתנדב, ממתנדבת ועוד מתנדבת, בני כל הגילים – מתלמידי בית הספר היסודי ועד גמלאים, בני כל שכבות הציבור, וכל אחד ואחת מהם מניח בקביעות את כל עיסוקיו – בית, עבודה, חֶברה, משפחה, קניות, לימודים... ומקדיש – בהתנדבות מלאה – את כל כולו בשביל הזולת, בשביל מישהו אחר.

רוצים לקחת חלק בפעילות הקודש של 'עזר מציון'? הכנסו לכאן>>>

התנדבות מסועפת

אחד הדברים המיוחדים במערך המתנדבים של 'עזר מציון' הוא ההסתעפויות הרבות שלו. אם תפנו לאחד מחמישים ושבעה הסניפים של 'עזר מציון' ותשאלו באילו תחומים פועלים המתנדבים, מן הסתם ימנו באוזניכם כעשרה תחומים ראשיים, בהם: התנדבות בבתי חולים, הסעת חולים, בישול ארוחות, טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, תמיכה בקשישים ועוד.

אבל כשתנסו לבחון כל אחד ואחד מן התחומים האלה תגלו תמונה מדהימה של עץ מסועף ענפים שכל ענף מענפיו מסתעף גם הוא, וכל אחת מההסתעפויות עושה פֵּרות רבים, "והקרן קיימת לו לעולם הבא"...

ענף מתנדבי הרכב הוא רק דוגמה אחת למה שקורה בכל הענפים האחרים.

המתנדבת הגברת יהודית לביא, אחת מ-30,000 המתנדבים של 'עזר מציון', משתפת אותנו:

"לפני שנים ספורות יצאתי לפנסיה, לאחר שנות הוראה רבות, וחיפשתי מקום שבו אוכל להתנדב. חברה שלי, שהיא אחת המתנדבות ב'עזר מציון', הציעה לי להצטרף למחלקת מתנדבי הרכב. למחרת כבר הייתי שם, ומאז אני שם..."

מה כולל הענף הבסיסי של מערך מתנדבי הרכב?

"הבסיס פשוט, לכאורה: הסעת חולים, בעיקר חולי דיאליזה וסרטן, לבתי החולים לקבלת טיפול והשבתם לביתם עם תום הטיפול. יש שמתנדבים פעם אחת בשבוע, אחרים פעמיים ואף יותר. יום לפני המועד שבו הם זקוקים להסעה פונים החולים ליחידה, ומירב, מנהלת היחידה, מתאמת – מי לוקח את מי, מי מחזיר את מי. לא פשוט לנהל את המערכת הזו. יש עשרות רבות של הזמנות ליום רק בסניף ירושלים, ו'עזר מציון' משתדל ככל יכולתו להיענות לכל פנייה, אף שמאגר המתנדבים מוגבל, כמובן".

מה כבר יכול להסתעף מן ההתנדבות ה"טכנית" הזו?

"מה לא... תוך כדי נסיעה נוצרים קשרים עם החולים. הם פותחים את לבם ומספרים על מה שקורה אתם, על מה שמדאיג אותם, על מה שחסר להם, על מה שהם היו רוצים... וכל מתנדב מיומן קולט את הדברים האלה ומתרגם אותם ל...התנדבות נוספת.

"למשל, מתברר שיש חולים רבים שכמעט אינם בקשר עם בני אדם. אין מי שיתעניין בהם, אין מי שיגיד להם מילה טובה. בשביל זה יש 'עזר מציון'. בפרויקט מיוחד אנחנו מתאימים מתנדבות לחולות. בפעם הראשונה הן נפגשות ומשוחחות, ולאחר מכן מתקיים קשר טלפוני קבוע – מדי שבוע, ביום קבוע ובשעה קבועה, מתקשרת המתנדבת לבית החולה ומתעניינת בשלומה, שומעת את מה שיש לה לומר, מתעניינת אם היא צריכה משהו ומתגייסת לעזור".

רוצים לקחת חלק בפעילות הקודש של 'עזר מציון'? הכנסו לכאן>>>

כלומר – שוב הסתעפות?

"אכן. למשל, לפני ימים אחדים, בשיחת טלפון עם המתנדבת, סיפרה החולה שכבר שבועיים היא לא יצאה מהבית, מפני שהמתג המדליק את האור בחדר המדרגות נשבר והיא חוששת מנפילה בחדר המדרגות החשוך. כאן נכנס לתמונה מערך בעלי המקצוע המתנדבים של 'עזר מציון'. אלו אנשים שעוסקים במקצועות שונים לפרנסתם ומתנדבים לתרום מזמנם ומכישוריהם לחולים של 'עזר מציון'. אחד מהם, חשמלאי, נקרא אל השטח, ובתוך זמן קצר היה המתג מתוקן והאישה שוב יכלה לצאת לשאוף אוויר, לקנות את מה שהיא צריכה. האם מישהו יכול לשער את גודל החסד הזה?"

זה עצום באמת...

"רגע, זה עדיין לא הכול. אי אפשר לפרט הכול, אבל אביא עוד שתי דוגמאות קטנות להסתעפויות של מערך הרכב בסניף שלנו: פעמיים בשנה, לפני חג הפסח ולפני ראש השנה, אנחנו מארגנים סלי מזון למשפחות הנעזרות במחלקת הרכב שלנו. כי כפי שכבר סיפרתי, נוצרים קשרים, מתגלים הקשיים, ובבית שיש בו חולה, לא קל בכלל להתארגן לחג ולקנות כל מה שצריך. לכל סל מזון אנחנו מצרפות מתנה, שאותה אספו המתנדבות מתורמים, במיוחד למטרה הזו, כדי שהדבש לא רק יהיה על שולחן החג של החולים, אלא גם בלִבם. מלבד המתנה הכללית, אנחנו מצרפות מתנות אישיות לכל אחד מילדי המשפחה, עטופות בתשומת לב ומכילות גם מכתב אישי, לילד המסוים הזה, שחייו בתקופה זו אינם קלים. הידיעה שב'עזר מציון' זוכרים אותו, דואגים לו ועושים הכול כדי לשמח אותו, מעניקה לו כוח וביטחון לצלוח את התקופה הזו בלי להישבר.

"ובחופשה הגדולה, כשכל הילדים יוצאים לטיולים וחווים חוויות מהנות, יש ילדים ששום טיול ושום חוויה אינם מצפים להם, כי אחד מבני משפחתם חולה מאוד, וכל המשאבים מופנים אליו ומושקעים בו. אמנם הילד מבין את סדרי העדיפויות, אבל הלב שלו, לב של ילד, רוצה גם הוא לצאת וליהנות. כך נוצרה ההסתעפות של 'ימי הכיף'. 'יום כיף' לילדים בחופשה, שכלל אטרקציות, ארוחות בוקר וצהריים והפתעות לרוב, השלים את החסר הזה לילדים והעניק להם כוח להמשיך.

"לא נוכל לסיים בלי להזכיר עוד ענף דקיק מסתעף ואחריו עוד זלזל – קטן-גדול: יום כיף לחולים. בדרך כלל אנחנו מסיעים אותם לבית החולים או ממנו. רצינו להסיע אותם, ולו פעם אחת, למקום אחר... כך יצא לפועל יום נהדר, שהתחיל בארוחת בוקר חגיגית, המשיך בשיט נפלא במרינה בהרצלייה ובארוחת צהריים שם, והסתיים (איך לא?) במתנות... לא קל היה לשכנע את החולים – מהם מרותקים לכיסאות גלגלים או במצב רפואי סבוך אחר, להצטרף לטיול. אבל לא ויתרנו להם, והם הודו לנו מעומק לבם ובהתרגשות עצומה. מערך גדול של מתנדבים נדרש להפעלת היום הזה, כולל העברת כיסאות הגלגלים לאנייה ועוד, אבל הכול הכול היה כדאי, כדי להעניק לחולים קרן של אור ושמחה.

"והזלזל האחרון שנזכיר כאן היום: ערב בדיקת חמץ. בכל בית רבה המהומה ורב הלחץ, אבל בבתיהם של החולים הכול מורכב יותר. בדיוק למועד הבלתי אפשרי הזה גייסנו עשרות מתנדבות כדי להוציא את הילדים מן הבית ולאפשר להורים להתארגן לקראת בדיקת חמץ. הילדים נהנו בחוץ מפעילות מהנה, מארוחה טובה ומתשומת לב רבה, ובסוף היום, לקראת זמן בדיקת חמץ, שבו לבית שלמרות המחלה והקשיים הצליחו להכינו לבדיקת חמץ, בזכות המתנדבות של 'עזר מציון'".  

וכל זה קשור רק לענף אחד – ענף מתנדבי הרכב, שהוא ענף אחד מן הענפים הרבים של 'עזר מציון'!

נרתמים לכל מצוקה • קרדיט: עזר מציון

ביקור חולים  

ביקור חולים הוא אחד הדברים שאדם אוכל פֵּרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ולא בכדי. באמתחתו של כל אחד ממתנדבי 'עזר מציון' שקשור למערך הזה, אין-ספור רשמים מרגשים, מאלפים ומפעימים, המעידים שוב ושוב על גודל המצווה הזו. עיקר מצוות ביקור חולים הוא – לראות מה חסר לחולה ולעזור לו בכל הנדרש, ואת זה עושות המתנדבות המסורות המבקרות בבתי החולים. יש מהן שיושבות ליד חולים במחלקות, סועדות אותם ומאפשרות לבני המשפחה לנוח מעט, ואילו אחרות שייכות ל'סיירת' המתנדבות המסיירות במחלקות, עוברות מחולה לחולה, שומעות ומעודדות, מעניקות ומציעות עזרה, ובדרך אגב משמשות 'שגרירות של היהדות' ומקדשות שם שמים.

ג"ר היא אחת מהן, מתנדבת ב'סיירת' שנאותה לשתף אותנו בפעילות ההתנדבותית שלה:

"רציתי להיות קרובה, להיחשף מקרוב ממש לחולים ולהעלות חיוך על פניהם, לתת להם תחושה שמתעניינים בהם, שחשים את כאבם ושרוצים עד מאוד לעזור להם ולהקל מעליהם את סבלם.

"כל אחת מאתנו, מתנדבות ה'סיירת', עוברת ממחלקה למחלקה, ממיטה למיטה, מנסה להספיק כמה שיותר ולהגיש כמה שיותר עזרה, עידוד ולב. אני ניגשת לחולה, מתעניינת במצבו, שומעת אותו, וכנציגה של 'עזר מציון' מציעה לו את כל מה ש'עזר מציון' יכולה ורוצה לתת: ייעוץ רפואי, שירותי אמבולנס, השאלת ציוד רפואי, מתנדבות לסיעוד החולה, ארוחות חמות ובייביסיטר לילדים שבבית, שיקום נפשי, מרכז סיוע וייעוץ להתפתחות הילד – כל מה שרלוונטי. אם יושב מישהו ליד החולה, אני מציעה לו מנה חמה או סנדוויץ' של 'עזר מציון', שהכינו מתנדבות מסורות באחד המטבחים של 'עזר מציון', והארוחה הזו היא לא פעם הצלת נפשות לבן המשפחה, שמרוב טרדות ודאגה טרם הכניס באותו יום משהו מזין לפיו". 

איך התגובות? 

"התגובות מפעימות. מרגש בכל פעם מחדש לגלות כי כמעט אין אדם שלא שמע על 'עזר מציון', בלי קשר להשתייכותו באוכלוסיה. כולם שמעו על 'עזר מציון', כולם מעריצים את 'עזר מציון' ובפי כולם אין-ספור דברי שבח, הלל, תודה והערכה ל'עזר מציון', לעומד בראשה – הרב חנניה צ'ולק – ולצוות המתנדבים המסורים. לאחרונה החלה 'עזר מציון' לחלק במחלקות תה ועוגיות בשעות הערב והלילה, ואנשים אומרים לי 'איזה תה! מעולם לא טעמתי תה כזה!...' וברור שזה לא טעמו של התה אלא הלב הגדול שמאחוריו. יש אנשים, שכאשר אנחנו מציעים להם מאכל, משקה או משהו אחר הם מסרבים בביישנות, ואז תפקידי לעודד אותם שינצלו אותנו, כי הרי לשם כך אנחנו קיימים'. 

"תגובה מעניינת נוספת היא ההתעוררות הדתית שמעוררת 'עזר מציון'. כמתנדבת, אין מתפקידי לשוחח בנושאי יהדות כלל, ואכן אינני יוזמת שיחות כאלה, אבל למעשה, אני מרגישה שבעצם נוכחותי כשאני נושאת את התג של 'עזר מציון' אני שגרירה של היהדות. אנשים שנראים רחוקים מאוד מתעוררים לשאול שאלות, לקבל עליהם קבלות לרפואת החולה, להתייעץ בעניינים שברוח ולקבל את החיזוק ואת המשען בשעות הקשות האלה, מן העוגן הבטוח – היהדות הנאמנה.

"קשה לתאר את הרגשתו של אדם שביום סגריר אחד חרב עליו עולמו והוא או בן משפחתו הקרוב נפל למשכב. אבל בלי ספק 'עזר מציון', על 30,000 מתנדביה, עושה כל מה שאפשר לעשות כדי שזה יהיה קל יותר, ואני חשה שיש לי זכות גדולה להיות בורג אחד קטן במערכת הענקית הזו, תרתי משמע".  

"פלוגת הנוער"

המתנדבת שפרה ז' נמנית עם ה'כוח הצעיר' של מתנדבי 'עזר מציון'. ה"פלוגה" הזו מפעילה בעיקר את מערך הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים ומעניקה להם – את הצרכים המיוחדים שהם זקוקים להם, ולבני משפחותיהם – שעות שבהן הם משוחררים מן הטיפול בילד עם הצרכים המיוחדים ויכולים להתפנות לשאר המטלות המונחות על כתפיהם. המתנדבות מפעילות מועדוניות וחוגים לאורך שנת הלימודים ו'נופשונים' בחופשה הגדולה. הנופשונים הם קייטנות אטרקטיביות במיוחד המופעלות במשך כשמונה ימים. כל נופשון מיועד לקבוצת ילדים אחרת: לילדים עם צרכים מיוחדים, לילדים חולי סרטן ועוד.

מה לדעתך המאפיין המיוחד ביותר של המתנדבות במועדונית? שאלתי אותה.

"אני סבורה שהמאפיין הבולט והמיוחד ביותר הוא המסירות האין-סופית והבלתי מצויה של המתנדבות לילדים. רובן ככולן ממלאות את התנדבותן באחריות רבה יותר מזו המצויה אצל אנשים במקומות עבודתם. אם מתנדבת יודעת מראש שהיא תיאלץ להיעדר, היא מודיעה זאת וגם דואגת למחליפה, ולא סתם למחליפה, אלא למישהי שתמלא את התפקיד במסירות ובנאמנות כמו שהיא – המתנדבת הקבועה – ממלאת אותו". 

"המתנדבים ב'נופשונים' עובדים קשה מאוד", מספר חנוך ש', בחור ישיבה, רכז מתנדבים בנופשון לילדים חולי סרטן, "כל אחד מהם צמוד לילד 'שלו' ומלווה אותו במסירות ובאהבה. ב'עזר מציון' דואגים לכוח עזר שמשמש גם גיבוי למתנדבים הקבועים, הזקוקים למנוחה מפעם לפעם... 

"אבל המתנדבים לא רוצים להפסיק", מספר חנוך, "הגעתי לאחד המתנדבים והצגתי לו את המחליף שלו לשעתיים הקרובות, כדי שהוא יוכל ללכת לנוח, אבל הוא סירב ללכת ואמר לי: 'עכשיו הילד שלי שמח ורגוע, אני לא רוצה לעזוב אותו!' השבתי לו שדווקא משום כך, הוא יכולה לעזוב אותו עכשיו ברגיעה, אבל הוא אמר לי: 'עד שהוא במצב רוח טוב כזה אני אעזוב אותו? אני מוכרח להיות אִתו ולראות אותו שמח!'"

והילדות שבאות למועדונית, מרגישות את המסירות הזו ואת האהבה שמקרינות אליהן המתנדבות ומגיבות בהתאם: "בדרך כלל הבנות מגיעות למועדונית מיד אחרי הלימודים, כשהן לבושות בתלבושת אחידה", מספרת שפרה, "באחד הימים הבחנתי שאחת הבנות הגיעה בבגדים אחרים. כששאלתי אותה מדוע, היא השיבה לי: 'היום לא הייתי בבית הספר, כי לא הרגשתי טוב, אבל את המועדונית לא רציתי להפסיד. לכן הגעתי לבית הספר בשעה שהסתיימו הלימודים, והצטרפתי להסעה שמביאה אותנו למועדונית!'"  

כך זה נראה כשנותנים את כל הלב ואת כל הנשמה. 

שלושים אלף מתנדבים הם גדוד עצום. אבל אין הקומץ משביע את הארי. מרובים צורכי עמך, וכל מי שנדבו ליבו להצטרף למערך המתנדבים של 'עזר מציון' תבוא עליו ברכה.

אבל גם אם כרגע אינכם מסוגלים להצטרף – אתם יכולים להיות שותפים של ממש בפעילות העצומה והמבורכת הזו: תרמו לעזר מציון 180 שקלים ותאפשרו  ל'עזר מציון' להמשיך להפעיל את מערך המתנדבים. כך תהיו שותפים מלאים בהתנדבות הנהדרת הזו.

האם תוכלו לנסות לשער את מספר הזכויות העצום שיתווסף לכם לקראת יום הדין על ידי התרומה הזו?

הרבה יותר משלושים אלף...

רוצים לקחת חלק בפעילות הקודש של 'עזר מציון'? הכנסו לכאן>>>

נופשון של עזר מציון • קרדיט: עזר מציון

משפחה של מתנדבים

משפחת המתנדבים של 'עזר מציון' היא 'משפחה' לא רק לשם הטרמינולוגיה...

זה התחיל במשפחת צ'ולק, שנידבה את עצמה ואת ביתה לבישול אוכל לחולים, להשאלת ציוד רפואי, להסעת חולים ועוד, ומשהתגבר הצורך הם גייסו את בני משפחתם, את השכנים ואת המכרים להצטרף אליהם. אט אט גדלה המשפחה, משפחת המתנדבים של 'עזר מציון', והגיעה לממדיה הנוכחים, לשלושים אלף המתנדבים.

ובתוך 'משפחת המתנדבים' הזו יש גם כמה משפחות ביולוגיות. משפחת ויס המתגוררת בירושלים היא דוגמה למשפחה כזו: האב, שהוא ראש כולל נחשב, מתנדב במערך הרכב פעמיים בשבוע. האם, שעוסקת לפרנסתה בהנדסת מחשבים, היא מרכזת שכונתית של הארוחות, והבנות שגדלו בבית הזה, איך לא – מתנדבות במועדוניות ובנופשונים של 'עזר מציון'. הילדים הקטנים יותר אוספים את הארוחות המבושלות מן השכנים, וביום הקבוע מעלים את המגשיות למכונית של האב, והוא מסיע אותן (עוד סוג של התנדבות רכב...) לסניף של 'עזר מציון'.

סיפורים? יש להם לרוב. הנה אחד לדוגמה:

"ההתנדבות היא משפחתית אצלנו", אומרת גברת ויס, "הנה, למשל, בחג הסוכות התכוננו הילדים שלנו ללכת עם בעלי לשמחת בית השואבה, ופתאום הוא הוזעק להביא חולה מבית חולים מרוחק מאוד. 'נעשה שמחת בית השואבה באוטו' התנדבו מיד הילדים, הצטיידו בדיסקים מתאימים ויצאו לדרך עם אביהם. החולה שנכנס אל המכונית לא האמין למשמע אוזניו. במשך כחצי שעה של נסיעה הייתה לו 'שמחת בית השואבה', עם שירים מתנגנים מן הדיסק ושלושה נערים, מתנדבים של 'עזר מציון', שכל מה שהם רצו הוא – לשמח אותו".

רוצים לקחת חלק בפעילות הקודש של 'עזר מציון'? הכנסו לכאן>>>

בחדרי חרדים