רה״מ נתניהו החליט: ישראל תערער לבית הדין הבין לאומי בהאג על צווי המעצר.
המבנה המיתולוגי של מרן, הוכר כאתר שימור
בפעילות של יוחנן ויצמן יחד עם חבריו בעירייה - בוועדה לשימור בירושלים, הוכר ה'קראוון' המיתולוגי של מרן הרב אלישיב זצ"ל כאתר מורשת לשימור • 'בחדרי חרדים' חושף את החלטת הוועדה בירושלים
פינוי ה"קראוון" המיתולוגי ששימש את מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל במשך שנים רבות ודבר פינויו נחשף לראשונה ב'בחדרי חרדים' הוכרז כאתר מורשת לשימור לאחר שאושר בוועדה בעיריית ירושלים.
ל'בחדרי חרדים' נודע כי לבקשתו של יו"ר וועדת שימור יוחנן ויצמן חבר מועצת עיריית ירושלים נוסף ה"קראוון" המיתולוגי כמבנה לרשימת השימור.
ויצמן הציג בקשה להכריז על הקרוואן של מרן הרב אלישיב כאתר מורשת לשימור והסביר את חשיבותו ההיסטורית של המבנה בהיותו מרכז רוחני לציבור החרדי בארץ ובעולם מקום שממנו יצא הנהגת הדור רבות בשנים.
ל'בחדרי חרדים' נודע כי לא מדובר בסתם בבקשה שתציל את הקראוון מפינוי שלבינתיים נדחה עד אחר יום היארצייט שיתקיים השבוע, אלא בבקשה שהוגשה למחלקת תכנון העיר להוסיף זכויות בניה במתחם בכדי להביא לרווח כלכלי ליזם שבבניין שיבנה הנכס המיתולוגי ישומר.
וועדת שימור בעירייה, ויצמן היו"ר, רואכברגר, חיים כהן, וגורא. צילום: באדיבות המצלם
בדיון נשא דברים גם המשנה לראש העיר חיים כהן שהציג את המקום שימש במשך שנים רבות כמקום של תפילה וקבלת קהל. למקום הגיעו אדמו"רים רבנים ואחמי"ם לצד אפי בריתות כמידי יום "מקום זה היה לאבן שואבת לכל מבקר מהארץ ומהעולם שלא יכול היה לחזור לארצו מבלי שביקר במקום קדוש זה. ישנם רבבות תיעודים של סיומי מסכתות, שבע ברכות ושאלות הנוגעות לכלל ולפרט שיצאו מאתר זה" סיפר חיים כהן.
גם מ"מ ר"ע אליעזר ראוכברגר אמר בדיון כי "ציבור שלם רוצה לשמר את המקום, איפה שהוא למד, נתן שיעורים, אנשים עלו אליו לרגל לשאול שאלות, קבלת קהל, וכולה. ראש הממשלה, כולם. יש לזה, יש לזה ערך היסטורי, מורשתי שימורי. מדובר בהשבחת הנכס, ניתן לעשות שם מוזיאון יש אלפי סרטונים ממורשתו של הרב. יכול להיות שמה עלייה לרגל, כעת מדובר בהצהרה של עיריית ירושלים שהיא מעריכה, ומוקירה את מה שהיה שם במבנה הזה.
חבר הוועדה משה גורא מ'דגל התורה' סיפר כי הרב אלישיב נפטר בגיל 102, והיה מקובל על כל המגזר החרדי האשכנזי, החסידי, והספרדי, כולל המגזר הדתי כסמכות עליונה בפסקי הלכה, ובהנהגה. במקום זה התפלל הרב מידי יום, ובו מסר את שיעוריו היומיים. במקום זה התקיימו הרבה אירועים שביקשו את השתתפות הרב, כולל סיום הש"ס, שמחות בית השואבה, מעמד ראשית הגז, ופדיון פטר חמור, אלפי בריתות לאלו שחפצו שהרב ישמש להם כסנדק בברית ועוד.
בתום הדיון התקבלה החלטה כי בהתאם לסעיף 12 לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה הוועדה מחליטה להוסיף את המבנה הנמצא בדרום חלקה 72 בגוש 30061 לרשימת השימור.
מקומו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקראוון. צילום: באדיבות המצלם
כזכור, השטח עליו עומד הקראוון הממוקם ברחוב דבורה הנביאה חוצה יבשות, עמים ושפות. במקור הוא השתייך לכנסיה האתיופית, ובהמשך ניצת לגביו ויכוח מר בין בית המלוכה הישן לשלטון החדש באתיופיה. בסופו של תהליך משפטי ארוך רכש אותו יהודי עשיר ממיאמי, שהסכים להעניק את השטח לזמן קצוב עבור בית מדרשו של גדול הדור. התנאי שהציב היה ברור: ברגע שיבקש, יתפנו המתפללים והלומדים מהמקום.
בחודש אלול תשס"ג הוקם המבנה היביל והרב אלישיב ותלמידיו נהנו ממנו במשך שמונה שנים, עד לפטירתו. באותן שנים מסר הרב אלישיב אלפי שיעורים, השיב לרבבות שואלים על מספר בלתי אפשרי של שאלות, ושימש כסנדק בארבעת אלפים בריתות.
לאחר פטירתו המשיך נכדו נאמן ביתו רבי אריה שיבדל לחיים בהחזקת המקום. עד היום, שבע שנים לאחר הסתלקותו של הרב, ממשיך נכדו ונאמן ביתו רבי אריה אלישיב להגיע מדי יום לשכונה, פותח את הדלתות ומיטיב את הכיסאות.
השבוע כפי שדווח ב'בחדרי חרדים' יחלפו שבע שנים לפטירתו של הרב, דווקא עכשיו התעוררו הבעלים לממש את זכותם על השטח. לאיש אין תלונות כלפיהם. מדובר בשטח גדול במיקום מבוקש, ושוויו מוערך בעשרות מיליוני שקלים, כעת בעירייה הוחלט כי הקראוון הוכר כאתר לשימור.
