סכסוך עבודה בין שליחי משרד החוץ בעולם למשרד האוצר

שר החוץ החדש – הזמני, עד הבחירות – ישראל כץ שקיבל העברה ממשרד התחבורה על שלל מלחמות עובדי הרכבת, נתקל בתפקידו החדש בתקציב חסר ובבור גרעוני הגורם לחשש גדול לעצם תפקוד משרדו.

אל הבור התקציבי שמוערך במאות מיליונים ונובע בין היתר מהקיצוץ הרוחבי שיוזם משרד האוצר, מתווסף סכסוך עבודה במשרד החוץ, שעליו הוכרז ב נובמבר 2018, שוועדי העובדים במשרד החוץ ומשרד הביטחון, באישור ההסתדרות, הכריזו עליו.

משרד האוצר מצדו טוען, כי יש לצמצם את חשבון הוצאותיהם של הדיפלומטים הישראלים ברחבי העולם, לקצץ בתקציב ולדרוש מהם לרשום את ההוצאות ולהציג קבלות. הדיפלומטים מחו בכל תוקף על הקיצוץ הצפוי, משום שלדבריהם, היעדר התקציב לפעילות השוטפת מהווה מבחינתם "פגיעה בביטחון הלאומי ובאינטרסים של מדינת ישראל", כפי שצוטט אחד מהשגרירים ב'הארץ'. לדבריו, "אין לנו כסף לכרטיס רכבת לפגישה", והוסיף כי הוצאות נסיעה לפגישות ביטחוניות חשובות שולמה לא אחת מכיסם.

חשבון ההוצאות החודשי עומד, על 4,400 שקלים בסך הכל. לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שזהו סכום פעוט ביחס להוצאות של שגרירים.

הדיפלומט תיאר, כי "אי אפשר לארגן תמיכה בישראל באוניברסיטאות כי אין כסף לשכור אולם, להדפיס חומר או לשלם למערכת הגברה עבור דובר או שניים, ובכך אנו מפקירים את הבמה לשונאינו". בנוסף, "אין כסף לנסוע אל אנשי קשר מרכזיים או להזמין אותם לכוס בירה".

השגריר מבהיר כי הקיצוץ בתקציב והדרישה לרישום הוצאות פוגעת ברוחם של השליחים. "אנו משולים למשפחה מרובת נפשות שחיה מתחת לקו העוני ואינה יודעת מהיכן תשיג את הכסף המועט הדרוש לה כדי להתקיים מחר בבוקר".

לפי דיווח ב'ידיעות אחרונות' ו-ynet התקציב המיועד לכיסוי הוצאות האירוח הרשמי של העובדים (כיבוד בפגישות, קוקטיילים, אחזקת בית וכדומה) עומד על תקציב שנתי של כ-27 מיליון שקל בלבד ובממוצע, מקבל כל שליח ממשרד החוץ תקציב חודשי זעום יחסית של כ-4,400 שקל, המיועד לאירוח. ככל שדרג העובד בכיר יותר, כך גם התקציב שלו גבוה יותר, ואצל כ-40 שליחים מגיע התקציב למעל ל-10,000 שקל בחודש. עוד עולה בתחקיר, כי אצל שלושה שליחים בכירים הגיע התקציב ב-2017 ליותר מ-18 אלף שקל בחודש לכל אחד. אולם עדיין, הסכום המדובר אינו מספיק לכלל ההוצאות, ולרוב השליחים, אין אף סכום המתקרב לזה.

חנן גודר, סגן יו"ר ועד עובדי משרד החוץ הגיב לדברים ואמר: "אני מבין שתקציב ממוצע של כ-4,000 שקל בחודש נשמע הרבה, אבל זהו סכום מגוחך להוצאות של אירוח, הפקת אירוע בבית, זרי פרחים שנשלחים במועדים שונים וכדומה. כבר היו מקרים ששליחים סיבסדו בפועל את מדינת ישראל עם ההוצאות הללו".

בכתבה שפרסם 'גלובס' בנושא, עלה כי הסכסוך עם האוצר לא נגע לגובה התקציב, אלא לאופן רישום ההוצאות. עד היום היה מדובר ברישום כללי יותר, ואילו באוצר מבקשים לשפר את השקיפות, ודורשים כי עובדי משרד החוץ יגישו קבלות למול ההוצאות. אם לא, באוצר מאיימים שייגבו מס על הוצאות אלה – כהכנסה של הדיפלומט. בוועד עובדי משרד החוץ טוענים כי מדובר בדרישות לא הגיוניות שפוגעות בתפקוד שליחי משרד החוץ.

גודר הגיב על הדברים ל'גלובס' ואמר כי "אנחנו לא מסתייגים מכך שצריך לדווח על ההוצאות. על הוצאות הייצוג עצמן נביא קבלות אם צריך, אבל מה לגבי הוצאות כמו אחזקת בית? זה סעיף כללי שאומר 'לך תחיה כמו דיפלומט'. אי אפשר להביא על זה קבלות. וכך אנחנו כבר תקופה ארוכה מסתבכים על סעיף שטותי".

ממשרד האוצר נמסר ל'גלובס' כי "בניגוד לטענות הוועד, דמי הייצוג הניתנים לשליחים לצורך פעילותם הייצוגית (אירוח, פגישות, אירועים וכו׳) מגיעים עד ל-14,000 שקל בחודש. על מנת לוודא שהכסף אכן מנוצל למטרות אלו מתבקשים השליחים להביא לכך תיעוד. מפליא שהשליחים הטוענים לקושי תקציבי בקיום הפעילות השוטפת, מסרבים לבקרה על השימוש בקצובות הייצוג".

בנוגע לקיצוץ הרוחבי בכל משרדי הממשלה הגיבו במשרד האוצר, כי "כדי לעמוד במסגרת התקציב לשנת 2019 ובמטרה לבצע שינוי בסדרי העדיפויות לצורך מימון פרויקט ביטחוני וסבסוד מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהריים, אישרה הממשלה הפחתה בסך 1.2 מיליארדי שקלים מתקציבי משרדי הממשלה. ההפחתה חלה על כל משרדי הממשלה".

ומה חושב השר ישראל כץ לעשות בנידון? הוא הנחה באחרונה את הגורמים הרלוונטיים במשרד החוץ לגבש מדיניות חדשה, ולפיה שירות החוץ יתמקד ויימדד מעתה בעיקר בקידום יחסיה הכלכליים של ישראל בעולם.

כץ רואה את הדברים כלכלית ומסחרית. על פי התוכנית, הנציגויות והדיפלומטים שבראשן יימדדו לפי הישגיהם בתחום הסחר.

עדיין מוקדם לדעת כיצד תהיה חלוקת העבודה מול משרד הכלכלה, המנהל כיום את הנספחים הכלכליים. אולם כץ ביקש "להסיט את המשרד לתחומים הכלכליים", אולי בתקווה שמשרד האוצר יראה שמשתלם לו לתגבר את תקציב המשרד הסובל כרגע מגירעון.

ועד העובדים במשרד החוץ רואה את הדברים באופן חיובי ואף הוציא הודעה כי ישתף פעולה. אולם גם לתוכנית זו ישנם מתנגדים רבים. אחד מהם הוא דובר משרד החוץ לשעבר, יגאל פלמור שאמר כי "קשרים מדינתיים בכל מישור – מדיני, כלכלי, מדעי, תרבותי – לא ניתנים להגדרה במדדים כאילו היו יעדים עסקיים של חברה עם מאזן של הכנסות והוצאות".

ביזנעס