בן כספית על רדיפת הפרקליטות נגד פלדשטיין: ענת קם, שהואשמה באותו סעיף בדיוק כמו פלדשטיין, כולל סעיף הכוונה, קיבלה בסוף עיסקת טיעון, סעיף הכוונה לפגוע בבטחון המדינה הוסר והיא ישבה שנתיים. זה גם מה שיקרה עם פלדשטיין, פלוס מינוס.
משבר הגירעון: הקיצוצים הבאים
כשמעמיק הגירעון בתקציב ומגיע לחריגה של 14 מיליארד שקלים מהיעד באוצר מזהירים - כתוצאה מההסכמים הקואליציוניים- הוא עלול לחצות את ה-4%. עוד מזהירים: הממשלה הבאה תצטרך לעשות קיצוצים ולהעלות מיסים
ארכיון צילום: אדם שולדמן, פלאש 90
הגרעון בתקציב מעמיק: באוצר מעריכים - הממשלה הבאה תצטרך גם לקצץ הוצאות וגם להעלות מיסים. בסוף יוני הגרעון חווה עלייה של עשירית האחוז משל חודש מאי ובכללי לכ-14 מיליארד שקלים חריגה לעומת יעד הגרעון של 2.9%.
הסיבה המרכזית מאחורי החריגה היא שמשרדי הממשלה, בעיקר המשרדים האזרחיים, הוציאו יותר כסף ממה שציפו. מהצד השני הייתה ירידה בגביית המסים ובין היתר יש ירידה בכלל הקניות משק ובפרט בקניית רכבים, וכך נכנס פחות כסף לקופה.
השאלה שעומדת בפני המדינה היא מה עושים עם הנתון העגום, רק בזמן האחרון הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של מיליארד שקלים. אבל צעד זה לא מספיק וברור שהממשלה הזמנית לא תעביר קיצוץ נוסף.
הנחת העבודה באוצר היא שכתוצאה מההסכמים הקואליציונים והבחירות, הגירעון עלול להעמיק עוד ליותר מ-4%. על פי גורמים באוצר כבר עכשיו ברור שהממשלה הבאה תצטרך לעשות קיצוצים ולהעלות מיסים.
משרד האוצר פרסם היום נתונים המראים שהגירעון בתקציב המדינה הסתכם ב-12 החודשים האחרונים ב-3.9%. בבור תקציבי של כ-14 מיליארד שקלים ובחריגה משמעותית לעומת היעד המקורי, שנקבע ל-2.9%. לפי נתוני האוצר, קיימת חריגה בהוצאות הממשלה בעיקר בהוצאות של משרדי הממשלה האזרחיים שמוציאים יותר כסף מהמתוכנן. בנוסף, נרשמה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.
הנתונים נחשפים יומיים בלבד אחרי שהחשב הכללי במשרד האוצר פרסם את הדוחות הכספיים של מדינת ישראל שמתארים במספרים את הסיבות שהובילו לגירעון שנרשם בשנה החולפת, גירעון שצפוי להמשיך לגדול בשנה הבאה. לפי הדוחות, הכנסות המדינה ממסים ירדו ב-2018 ב-4.5 מיליארד שקלים לעומת אשתקד, בעוד שהוצאות משרדי הממשלה גדלו ב-18 מיליארד שקלים לעומת 2017.
הירידה הקלה בהכנסות ב-2018 מוסברת גם בהכנסות חריגות מאוד שנרשמו שנה קודם לכן - אולם במבט על השנים האחרונות מצטיירת תמונה ברורה: הוצאות הממשלה גדלות בקצב מהיר וההכנסות אינן מצליחות להדביק את הקצב, מה שיוצר בור הולך ומעמיק בתקציב המדינה.
