בן כספית על רדיפת הפרקליטות נגד פלדשטיין: ענת קם, שהואשמה באותו סעיף בדיוק כמו פלדשטיין, כולל סעיף הכוונה, קיבלה בסוף עיסקת טיעון, סעיף הכוונה לפגוע בבטחון המדינה הוסר והיא ישבה שנתיים. זה גם מה שיקרה עם פלדשטיין, פלוס מינוס.
יועמ"ש הכנסת איל ינון לבג"ץ: לא להחיל עליי את החקיקה המיטיבה לפנסיה שלי
הודעתו של עו"ד איל ינון נמסרה בתגובה לעתירה על החקיקה הפרסונלית ודבריו של יו"ר ועדת הכנסת מיקי זוהר כי "זה דיון פרסונלי"
מנור גינדי צילום: פלאש 90
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, מסר היום (ה') הודעה לבג"ץ בעתירה שהוגשה נגדו בעניין תיקון לחוק הכנסת המשפר את תנאי הפנסיה שלו, ובהודעתו הוא מבקש כי תיקון החקיקה העוסק בשיפור תנאי הפנסיה שלו לא יחול עליו, ומדגיש כי "למען הסר ספק, אין בדעתי לדרוש בבוא היום שיעורי קצבה מוגדלים מכוח התיקון מושא העתירה".
מדובר בעתירה של שישה אזרחים, המיוצגים על-ידי עו"ד שגית בידרמן, שעתרו לבג"ץ נגד ועדת הכנסת, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ינון עצמו ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר, בדרישה לבטל את התיקון לחוק המשפיע על ינון.
הנימוק העיקרי בעתירה הוא שהתיקון לחוק הוא למעשה חקיקה פרסונלית עבור ינון שנעשתה בחוסר סמכות, והתיקון בלתי סביר ולקוי מבחינה ציבורית, בשל מראית-העין לאור העובדה שינון הוא למעשה שומר הסף של המחוקקים עצמם.
ח"כ זוהר קידם תיקון בחוק הכנסת, בנימוק שיש להשוות את שכרו ואת תנאיו של ינון לאלה של שופט בית המשפט העליון ושל היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת פנסיה תקציבית. מדובר בשיפור ריאלי ורטרואקטיבי של הגמלה וכן שיפור נוסף לפיו תחילת התשלומים של הקצבה לא תתחיל בגיל הקובע, אלא באופן מיידי בסיום הקדנציה של ינון, אפילו במקרה של התפטרות שתיחשב לפיטורים.
ההערכה הנמוכה ביותר של ההטבה שהושמעה במהלך הדיונים היא 2.25 מיליון שקל. ינון קיבל ב-2010 (כשסיים את תפקיד מזכיר הכנסת) ממנכ"ל הכנסת מכתב שיחול עליו הסדר פנסיה תקציבית.
לדברי ח"כ זוהר בדיון בוועדת הכנסת ב-4 ביוני 2018, ינון פנה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וביקש את השוואת תנאי הפנסיה שלו לאלה של שופטי העליון, ואדלשטיין השתכנע ופנה לזוהר כדי לטפל בתיקון לחוק. כאשר התעוררה סערה סביב היוזמה, כך סיפר זוהר, פנה אליו ינון, אמר כי אינו עומד בלחצים, וביקש "להוציא אותו מהחוק". לפי זוהר, הוא ענה לינון כי שלא יעצור את החקיקה בגלל לחץ תקשורתי, ואמר לינון: "אחרי החקיקה תעשה מה שאתה רוצה עם הכסף - זה עניין שלך".
גם אגף תקציבים באוצר התנגד לחקיקה, על בסיס חוות-דעת של היועץ המשפטי לאוצר עו"ד אסי מסינג.
בפרוטוקול הדיון בוועדת הכנסת, בתגובה לתמיהות של חברי כנסת ולטענותיהם על חקיקה פרסונלית, ענה היו"ר זוהר: "עניתי על השאלה, כי זה דיון פרסונלי"; "אני מקיים את הדיון כפי שאני מוצא לנכון, זה דיון פרסונלי"; "למי שלא היה ברור, זה דיון בגמלתו של היועץ המשפטי של הכנסת"; "יש פה דיון על היועץ המשפטי לכנסת שמקופח בגמלה שלו. אני מסתיר פה משהו?".
המידע על עמדתו של ינון בקשר לטענות בעתירה נמסר עד כה רק מצדדים שהיו אתו בקשר בעניין זה. עד היום נרשמה במסגרת העתירה הודעה נפרדת של ינון לבג"ץ, לפיה הוא "מתכבד להודיע לבית המשפט הנכבד כי אף שצורף באופן אישי כמשיב לעתירה, היות שמדובר בעתירה שעניינה בביטול חקיקה ראשית של הכנסת, הוא אינו רואה לנכון להגיש תגובה מטעמו".
בימים האחרונים התבקש ינון להציג בפומבי ומפיו מהי עמדתו לגבי החקיקה, אבל סירב להגיב לפניית "גלובס", בנימוק ש"היות והכתבה נועדה להכפיש אותי ולפגוע בשמי, איני מוצא לנכון לשתף פעולה עם ניסיון זה". כאמור, הבוקר הודיע ינון לבג"ץ, כי הוא מבקש שתיקון החקיקה לא יחול עליו.
הדיון בבג"ץ אמור להיערך ב-20 לחודש זה, וגורמים באוצר ובכנסת אומרים כי ייתכן שהעתירה תתייתר, וכי התנאים המשופרים יחולו רק על היועצים המשפטיים לכנסת שימונו אחרי סיום הקדנציה של ינון.
עו"ד שגית בידרמן, מגישת העתירה, מסרה היום: "החלטתו של יועמ"ש הכנסת להודיע לבג"ץ כי לא יבקש להחיל על עצמו את התיקון המבקש להגדיל את קצבתו, היא החלטה ראויה, וטוב שנתקבלה - גם אם מאוחר. אנו שבעי-רצון על כך שנחסכה מהכנסת ומבית המשפט העליון מבוכה רבה הכרוכה בעיסוק אישי ופרטני בקצבת הזקנה של אדם פרטי - יהא אשר יהא. על מחוקקי ישראל לפעול לרווחתם של כלל הציבור בישראל, ולא לרווחתם של קומץ מקורבים אשר ידם משגת למוקדי הכוח המאפשרים ביצוע מהלכים המיטבים עימם אישית על חשבון הציבור הרחב".
