האסטרטג החרדי תקף בחריפות את ליברמן

במכתב ארוך וחסר תקדים בחריפותו, המתפרסם הבוקר (שישי) בעיתון 'המודיע', תוקף האסטרטג מנחם גשייד את ידידו משכבר הימים, איווט ליברמן, על התנהלותו הבריונית והפראית נגד החרדים במאבקו כביכול על חוק הגיוס, בו "לקח את החרדים כבני ערובה ובעט בהם כמו במשחקי הכדור האהובים עליו".

היריעה הרחבה ממנה אנו מביאים ציטוטים נבחרים, מתפרסת על לא פחות מששה עמודים. תחת הכותרת "האמת שלי" (כמשקל נגד לספרו של ליברמן הנושא שם זה), מפרק גשייד לגורמים את מאמר השטנה שפרסם ליברמן ב'ידיעות אחרונות' מתחילתו ועד סופו, מוכיח את השקרים הגסים ועלילות הכזב שתפר נגד הציבור החרדי בקשר לחוק הגיוס ובכלל, ואף מצטט עדות אישית של ליברמן עצמו, שמוכיחה כי האיש, שנראה חזק ועוצמתי, פועל בסך הכל מרגשי השפלה ונקמנות אישית נגד נתניהו. החרדים הם רק הקרבן לעשות עליהם סיבוב.

כך חושף גשייד שליברמן נעלם מהזירה בכנסת ביום העברת חוק הגיוס בקריאה ראשונה, החוק עליו נלחם כביכול בחירוף נפש: "האם חוק שלדעתך הפך לסמל", תוהה גשייד, "ראוי היה שתעביר אותו לסגנך דאז, הרב אלי בן דהאן, להציגו בפני מליאת הכנסת? מדוע לא טרחת לעמוד שם על הדוכן ולהסביר. יודעי דבר טוענים שזה כמעט הדבר היחיד שנתת לסגן שלך לעשות. מדוע לא טרחת אז להבהיר את חשיבות סמל המאבק? מדוע לא התגוללת אז על כל מה שאתה מתגולל באותו מאמר רווי שטנה בידיעות. יש לך הסבר על כך? כי לי יש, אבל זו רק השערה:

"אתה ידעת באותו לילה, שכמה חודשים לאחר הקריאה הראשונה, יש בחירות לראשות עיריית ירושלים. ולאחר שחמש שנים קודם לכן נכשלת ובענק, היית ממוקד מטרה לנצח. כל תיאוריות 'מספרי הברזל' שלך קרסו קריסה מהדהדת, הרבה יותר מהקריסה של התביעה במשפט החייל אזריה. ידעת, שהסיכוי היחידי שלך לנצח בירושלים זה אם תקבל את תמיכת הסיעות החרדיות או חלקן. ולכן השיח שלך היה שונה לחלוטין באותם ימים. כעת, לאחר שהשגת את מה שהשגת, הלכת הכי רחוק שניתן בכפיות טובה. לו היית מסתער על החמאס כפי שהסתערת עלינו, המדינה שאתה כה חרד לגורלה היתה נראית טוב יותר".

"גם אתה לא הפגנת עמדה אחידה בענין חוק הגיוס במהלך ההיסטוריה", מזכיר גשייד לליברמן, "כך בעת שחוקק 'חוק טל' בכנסת, כהוראת שעה לחמש שנים, התנגדת לו. לעומת זאת, בחלוף כחמש שנים, ב­07, הכנסת האריכה את תוקפו של החוק בחמש שנים נוספות, ואז 3 מחברי הכנסת של 'ישראל ביתנו' הצביעו בעד החוק. אתה אישית לא היית חבר כנסת, אך אצלך, מר ליברמן, כפי שכולם יודעים, לא ירים איש את אצבעו טרם קבלת אישור מיו"ר המפלגה האחד והיחיד. כך שהיו ימים שהיית גמיש יותר בנידון".

ואי אפשר בלי עקיצה אישית לליברמן על השירות שלו עצמו בצבא: "אתה יודע שמערכת הבטחון והצבא הולכים להכריז בקרוב, כי במחזור הגיוס הבא יש בכוונתם לגייס פחות עשרים אלף חיילים משום שאין צורך בהם. זאת, לצד השירות המקוצר שהונהג בין כה וכה בשנים האחרונות. לא מסלול מקוצר כפי שאתה בחרת לעשות כשעלית ארצה, בניגוד לעולים רבים אחרים שבחרו במסלול רגיל. אלא כהחלטה מערכתית לפיה מקצרים לכולם את משך השירות, משום שלצבא מודרני אין מה לעשות בעידן הנוכחי עם כל כך הרבה חיילים.

"ההתקדמות הטכנולוגית, יכולות הסייבר, והעדר מלחמות של צבאות פנים מול פנים, מייתרות רבבות חיילים. אתה יודע זאת. מקומות החיכוך האישיים, הכמעט יחידים, הם בעמדות של הצבא בדרך לביתך שבנוקדים, וליישובים רבים נוספים. יהיו שיטענו, שכשם שזכותך לבחור לגור במקום שנוי במחלוקת בציבור הישראלי, והאפשרות להתגורר במקום היא מכורח פשרה של הציבור, של מערכת הבטחון והדרג הפוליטי, כך אתה לא יכול לדרוש בכפיה שמישהו יעמוד וישמור עליך בדרכך לביתך. לא שאני מזדהה עם הטענה - אך היא קיימת וראויה לאזכור".

במאמר ההסתה שפרסם ב'ידיעות' תקף ליברמן את החרדים שיש להם מערכות נפרדות מהלידה ועד הקבורה וציין את בית החולים 'מעייני הישועה', במאמר תוקף אותו גשייד בציניות: "אין לי מושג מה היו תוכן השיחות שלך ושל אנשיך, שעה שביקשת את תמיכת החרדים במועמד שלך לראשות עיריית ירושלים. אבל תדע שחלק מהאנשים שישבת איתם, נולדו ב'מעייני הישועה'. דומני שחלקם אפילו חברי ההנהלה. אה, ותראה איך שכחתי, אתה מכיר את משה ליאון? נו, זה שהרצת פעמיים לראשות עיריית ירושלים ושנבחר בזכות קולותיהם של החרדים המאיימים על המדינה? ובכן, הוא, המוישלה שלנו, היה יו"ר הדירקטוריון - תחזיק חזק - של 'מעייני הישועה'. פרט זה היה ידוע לכבודו?".

ליברמן כתב במאמרו ש"המערכת נבנית בכספם של המשרתים בצבא, של המילואימניקים ומשלמי המסים, עבור ציבור שברובו לא עובד, לא משלם מסים, לא משרת בצבא ולא עושה מילואים". גשייד תוקף במלים קשות ומרמז לו על פרשיות שונות בהן נכרך שמו: "מר ליברמן, אתה יותר מדי נבון כדי להאמין בשטויות שאתה כותב. משלמי המיסים כוללים את רוב רובו של הציבור החרדי. בניגוד לדבריך, הם עובדים ומשלמים. ובכלל, לו אני במקומך, הרי שבכל הקשור לכספים, תשלומים, עבודות ומיסים, הייתי מדלג מעל הנושא באלגנטיות. אם ננסח זאת בעדינות, זה לא הצד שהייתי מציע לך לנופף או להתגרות בו".

ולמי שעדיין מאמין שאצל ליברמן 'מלה זו מלה', מגולל גשייד את ההיסטוריה: "בוא ואזכיר לך על קצה המזלג: התחלת להתמודד עצמאית בבחירות ב­-99'. הסלוגן הראשון שלך היה "מלה זו מלה". אם זה לא אנחנו שחווינו אותך בשבועות האחרונים, לא היינו מפסיקים לצחוק. יכול להיות שאצלך מלה זו מלה, רק לא הספקת לעדכן אותנו במשמעות של הגדרת המלה בעיניך. בתעריף שלה. בשוויה. בערכה. כי אם נשפוט על פי ההיסטוריה שלך, לא הייתי מציע לך להנפיק את ערך המילים שלך בבורסה. חבל על ההוצאות".

"בוא נראה: בבחירות 02', מצע מפלגתך דגל ברעיון הטרנספר. בבחירות 06', השקת את התוכנית לחילופי שטחים. בבחירות 09', כבר כתבת בשבועון אמריקאי שאתה בעד מדינה פלשתינית. כשבהמשך הפכת לשר חוץ הבהרת שזה רעיון יפה אך לא ישים. בבחירות 15' הלכת על חוק עונש מוות למחבלים. אמרת 'אריאל לישראל - אום אל פאחם לפלשתינים". 'רק ליברמן מבין ערבית'. והיכן 'רק ליברמן יכול עליהם'. כן, והיתה גם סיסמא 'ליברמן הולכים על בטוח'. ומכל העשרים שנה הללו, שום דבר, אבל שום דבר, לא התממש. ודאי שלא משהו מהותי. והנה ביום בהיר אחד, אנחנו הפכנו להיות הפרוייקט הפוליטי שלך".

"הסבר לנו בבקשה מר ליברמן, איך מכל הסמלים שלך בעשרים שנות פוליטיקה, החוק הפך לסמל המאבק שלך. ואיך זה שוויתרת להנייה, לחמאס, למחבלים, לערביי ישראל, לטרוריסטים, לתורכים, למצרים שרצית לפוצץ להם את סכר אסואן, איך עם כולם הסתדרת ורק עם החרדים - שאת קירבתם ביקשת רק באחרונה - התעקשת. בבקשה תסביר לנו. היכן טעינו, אילו היינו עוטי זקנים בדמותו של אבו טור, היית נכון להתפשר?".

רבים טועים ותופסים את ליברמן כדמות בעלת אופי חזקה וקשוחה, אולם גשייד חושף ציטוט של ליברמן בספרו שמוכיח שהוא פועל מרגשי השפלה ומנקמנות אישית נגד נתניהו וחושש שיוצג בציבור כ"בריון".

"הזדעזעתי. הרגשתי מושפל", מתוודה ליברמן על תחושותיו בעקבות התעלמותו של נתניהו מהעזרה שהציע לו בבחירות שהתקיימו בשנת תשנ"ט, "הבנתי מיד שאם לא אעשה משהו דרסטי ואוכיח לעצמי ולכולם מי אני באמת, ואם לא אחשוף את עצמי לציבור ואעמיד את אישיותי לשיפוטו, יהיה עלי לשאת על מצחי עד סוף ימי אות קין וסטיגמה או תווית של בריון גס רוח, איש שיודע למשוך בחוטים מאחורי הקלעים, וכל הזמן עוסק רק במניפולציות. הבנתי שאני צריך לפעול מהר ולקבל החלטות קשות".

וגם כאן לא חוסך גשייד במלים קשות: "באשר לסטיגמה של בריון גס רוח ומושך בחוטים מאחורי הקלעים, אני משאיר לך לשפוט עד כמה הסטיגמה שונתה ועד כמה אתה נהנה ממנה. אבל אם התנהגותך השבוע לא היתה בריונית, אז אין לי מושג למה כוונתך בהגדרת המלה בריון. מד ההתעקשות שלך, פועל במקביל למד השפלתך. ככל שאתה מושפל, או חש מושפל או תאב נקמה, אתה עושה מעשים דרסטיים".

גשייד חושף גילוי אישי על הקשר הקרוב בינו לליברמן: "בשעות הספורות בליל רביעי שבו היה נדמה כי אולי תוקם ממשלה בלעדיך, הבליחה בליבי המחשבה שאולי אתה זוכה לברכת שמים וברכת כ"ק האדמו"ר מריבניץ זי"ע עומדת לך ושומרת עליך, שלא יירשם בדפי ההיסטוריה היהודית כי לראשונה מאז קום המדינה הלכו שוב לבחירות משום שליברמן התעקש בענין שבמהותם ובציפור נפשם של יהודים שומרי תורה ומצוות.

"כל כך הרבה פעמים התפללתי לשלומך על ציונו הקדוש במונסי, ואף הצעתי לך ללכת ולהתפלל במקום מנוחתו הקדוש - הצעה שהתקבלה, וגם נהנית ושמחת בה. כה קיוויתי שבימים הטרופים הללו תיתקל בעיניו הקדושות המשתקפות מהתמונה שלו התלויה בביתך ותזדעזע. תיזכר במסירות הנפש של אבא, אמא, סבתא, תיזכר כמה כמהה נפשם, כמה הם ערגו לעלות לארץ הקודש. איזו דרך ארוכה עשית כדי להגיע כמעט לפיסגה, ואז? לנפץ את הכל!!!!!!!".

"אין לי הסבר לוגי להתנהגותך. יש לי הסבר לוגי להתנהגותך מול נתניהו, בלי קשר לדעתי האישית בנדון. אבל לא הסבר להתנהגותך מולנו כקולקטיב. אולי אתה מושפע מחיבת היתר שלך למשחקי כדור על כל סוגיהם וזה הפך לטבע שני אצלך. אתה משחק בכולם כבכדור, בועט או חובט בהם מפעם לפעם. אבל אני משוכנע שאתה לא כזה וזה עוד יותר מסתכל".

את המאמר חותם גשייד וכותב: "האמן לי, לא קל היה לי לכתוב את הדברים הללו, אבל חשתי כי אלמלא הייתי כותב זאת בגלל ההיכרות והידידות בינינו, הייתי נושא אות קין על מצחי עד סוף ימי. אז למדתי ממך, שכשמגיעים לפינה שזו ההרגשה האמיתית, כותבים את האמת שלי. אז זו 'האמת שלי'".

כיכר השבת