התקנות לשמחות נפוצות כיום בכל החצרות החסידיות. אך כזכור חצר גור בראשות כ"ק האדמו"ר מרן ה'לב שמחה' זצ"ל שכאב את כאב חסידיו, הייתה החלוצה הראשונה בתחום.
ה'לב שמחה' ביקש לקבוע תקנות ואף דאג לפתוח קריות מחוץ לערים המרכזיות דאז ירושלים ובני ברק. עם השנים חלו שינויים ועדכונים בתקנות והם צומצמו יותר ויותר כדי שהוצאות החתונה יעיקו פחות על הארנק של המחותנים.
כיום, על התקנות בחצר מופקדים בין היתר רבני החצר, שהזרוע הביצועית שלהם היא קופת עזר הנישואין 'בית ישראל'. זו מלווה לכל מחותן בחצר סכום של כ- 73,000 שקלים, ואי עמידה בתקנות על ידי אחד משני הצדדים המחותנים (למרות שכל אחד מהם זכאי להלוואה נפרדת בסכום הנ"ל), לא מאפשרת לקיחת הלוואה.
בשנה החולפת – לפי נתונים שפורסמו לאחרונה בחצר – העניקה קרן עזר הנישואין 'בית ישראל' סך של 67,677,000 שקלים בהלוואות ל-934 לווים, ובשנה הבאה המספר צפוי לקפוץ לכ-1,000 לווים ולתוצאה של כ-73,500,000 שקלים.
בנוסח התקנות הבלתי סופיות שהועברו לראשי ופרנסי עדת גור לקראת כנוסי מגבית שעורך הגמ"ח (כיוון שהחזרי ההלוואות אינם מספקים את קצב מתן ההלוואות החדשות) מוצע בין היתר, כי לא יודפסו יותר הזמנות אישיות (שהתוספות בהן בכתב יד כבר חרגו מכל פרופורציה. ח"ש) והפרסום היחיד על החתונה "יופיע בחוברת דו-חודשית אשר תופק לכל הציבור, על פני עמוד שלם של הזמנה מעוצבת יפה". החוברת תעמוד תחת פיקוח, וכחלק מההסכם יקבל כל צד 100 הזמנות מודפסות למכרים וידידים שאינם מהחסידות.
ואיך ידעו האנשים האם הם מוזמנים לסעודה או שמא לקבלת אורחים? בחצר גור, עד היום, היו מדפיסים שני סוגי הזמנות ומוזמני הסעודה קיבלו הזמנה מיוחדת עבורם עם הכיתוב המבטיח מנה וכסא באולם. טיוטת התקנות עונה גם על שאלה זו, "בהזמנה יצוין זמן הסעודה וזמן קבלת אורחים, וכל אחד יודע בעצמו אם הוא מוזמן לסעודה".
סעיפים אחרים מטפלים בכל התהליך של החתונה, המתחיל ממעמד שתיית הלחיים (ווארט) שאמור להתקיים בבית אחד הסבים או אחד מבני המשפחה ומוזמנים אליו רק המשפחה המצומצמת ביותר. "גם חברות הכלה לא תבואנה למעמד".
גם למתנות שבין האירוסים לחתונה שמקורן רחוק ומיוחס לאבות הקדושים יש סעיף מיוחד שמונה את שבע המתנות לחתן: שעון (לא מזהב), ש"ס, שו"ע, חנוכייה, גביע כסף ותחתית, סט לליל הסדר וטלית עם תיק לתפילין. כל המתנות צריכות להיות מה'סטנדרט', ומחיר המקסימום שלהם כלול בתקנות הקודמות. מודגש כי אין לתת קופסה לאתרוג, מגילת אסתר, ומשלוחי מנות בין המחותנים (ובוודאי שלא בט"ו בשבט). לחילופין מציעים כותבי המתנות "ניתן לתת בפורים אחת מהמתנות המפורטות לעיל ברשימה".
כנגד שבע המתנות לחתן תקבל הכלה שבעה תכשיטים המפורטים בתקנות, וזאת רק במחיר המטרה שכבר נקבע בעבר שאין לעבור אותו. הסתייגות קטנה ומעניינת רשומה בסעיף 4, "מתנות עד 200 ₪ אינן בכלל התקנות". סעיף זה מאפשר לתת מתנה קטנה לחתן ביום הולדתו או מתנות לכלה לרגל 'שבועיים מבחנים' וכד'.
אחת ההוצאות הכבדות ביותר נמצאות בסעיף הלבוש. בשנים האחרונות פשה המנהג להלביש שכבות של גילאים באותו הבגד (המחותנות המחמירות כוללות גם חליפות לבנים הקטנים) וכיום ניתן למצוא בכל עיר 'גמ"חים' להשכרה של בגדים אלו במחירים מפוצצים. טיוטת התקנות מבקשת לרכוש ביגוד במחיר סביר "המתאים ללבשו גם לאחר השמחה, בכל שבתות ויו"ט שבמשך השנה. אין לשכור ביגוד כלל".
לטובת המשפחות שכבר יש להן 'חזקה' ללבוש כולנה את אותו סוג הבגד נכתב שם במפורש, "גם אלו המעוניינים בבגדים דומים לבנות המשפחה, יהיו אלה בגדים שאינם מהשכרה ורק כאלה שאפשר ללבשם בכל שבת ויו"ט".
'אופרוף' בלי המחותן
"אין להזמין כלל אורחים לשבת אופרוף, כולל המחותן אבי הכלה". כך נפתח הסעיף העוסק בשמחת האופרוף, אחת השמחות שצומצמה בתקנות האחרונות למינימום. היה זה לאחר שהובעה תמיהה, מדוע משפחת הכלה נוסעת בהמוניה אל השמחה ששייכת אך ורק לצד החתן ומשאירים את הכלה בשבת האחרונה לפני נישואיה בבית אחד הקרובים או עם חברותיה? שאלות כגון אלו הורידו באחת הוצאה גדולה ומיותרת לצד החתן.
מאידך, טיוטת התקנות מאפשרת לאבי הכלה לבוא ולהשתתף בקריאת התורה, במוסף ובקידוש שלאחר התפילה בבית הכנסת – רק "באם הינו דר בעיר החתן". כותבי התקנות מסבירים את הסעיף הזה בהסבר פשוט, "כאשר המחותן מגיע [מחוץ לעיר. ח"ש] על כורחו מגיעים איתו עוד מבני המשפחה וצד החתן משקיע מעבר לנצרך כדי לכבד את המחותן". ברוב המקרים הדבר נגרר לסעודת שבת באולם ולהוצאות מיותרות נוספות.
'מצוה טאנץ' בשיא הצמצום
דומה שאחת הסנסציות בטיוטה נמצאת דווקא בסעיף הבא המדבר על ה'מצווה טאנץ'. כל הטקס צריך לקחת לא יותר מרבע שעה "ללא גראמען, ללא תזמורת וללא זמר". סעיף זה חוסך אלפי שקלים של שעות נוספות לכל נותני השירותים בליל החתונה לא כולל תוספת שעות לבעל האולם. בעקיפין חוסך סעיף זה כספים רבים לכלל המשתתפים שיכולים לחזור בתחבורה ציבורית ולא לשלם יקר מאוד על טנדרים ומוניות.
ככלל, כל נותני השירותים של ליל החתונה יוזמנו אך ורק מתוך הרשימה שתופיע בחוברת (יחד עם ההזמנות) והם יהיו מחויבים למחירי התקנות "ללא אפשרות לתוספות במחיר מכל סיבה. התשלום כולל עד השעה 23:30 בלילה". ושלא תחשבו שהמחירים יהיו גבוהים וממותגים, "המחירים לא ייקבעו על פי המפרסמים, בעלי המותגים, שמטבע הדברים מושכים את כלל השוק למעלה", אלא כל מחיר ייקבע על פי ספקים / נותני שירות איכותיים שיתחייבו למחיר הנמוך.
חסידות גור ידועה במשמעת ציבורית קשיחה ואם התקנות ימומשו ויתקבלו בקרב הציבור, מדובר על רווח גדול ונקי לכיס המצומק של המחותנים משני הצדדים.
"אם נשמור כולנו על אחריותנו הציבורית בשמירת כל התקנות, מגיעים לסיכום רווח משוער של למעלה מ-40,000 ₪ לכל צד! ולמעלה מ-80,000 ₪ לכל חתונה".
בחישוב פשוט של 500 חתונות לשנה בתוך קהילת גור, (הסך של כאלף לווים שהזכרנו כולל שני צדדים המחתנים בחתונה אחת) "כלל הקהילה תרוויח בכל שנה סך של כ-40,000,000 ₪". סכום לא מבוטל לכל הדעות.
כאמור, טיוטת התקנות הועברה בימים האחרונים אל אישי ציבור בחסידות ואישים נוספים, שיחוו את דעתם ויתרמו מניסיונם עבור כלל הציבור.
