"בחודש הקרוב, כך ניתן להעריך, תוקם ממשלה חדשה, וימונה שר משפטים חדש. אנו נקבל אותו בברכה, ונפעל יחד עמו לקידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין. אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להביע תקווה לכך שמדיניות זו גם תכבד את מעמדן של מערכות החוק והמשפט, ואת תפקידן החיוני בשמירת אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. אנחנו, מצדנו, נמשיך לעמוד על המשמר בכדי להגן על מעמד זה". כך אמר הערב (ב') היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, באירוע של פרקליטות מחוז הצפון שנערך הערב בנצרת עילית.
הדברים נאמרו על רקע זימונו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי בגין עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים של ראש הממשלה נתניהו, המתקפות על מנדלבליט ועל מערכת שלטון החוק בכלל והרמיזות כי הממשלה והכנסת הבאה ינסו לחוקק חוקים שימנעו את העמדתו לדין של נתניהו. היועץ התייחס בדבריו, בין השאר, לתיקי נתניהו באומרו כי "ההחלטה אותה קיבלתי, לפני חודשיים, על כך שאני שוקל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בגין עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים, בגין ממצאי שלושת תיקי החקירה בהם נחקר כחשוד, מבוססת על הראיות ועל הוראות הדין, ועליהם בלבד. זוהי הדרך בה אנו פועלים - לפי הדין ולפי הראיות".
לדברי היועמ"ש, כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שיש מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד - הוא נחקר כחשוד. כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שאין מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד - הוא לא נחקר כחשוד. "וכאשר בתיקי החקירה בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד נמצא כי הראיות מצביעות על אפשרות סבירה להרשעה, לפי הוראות הדין, החלטתי כי בכוונתי לשקול הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע. הדברים הם מאוד פשוטים וברורים. ההחלטות הן מקצועיות וענייניות. אין פה שום הטיה - לא לצד כזה ולא לצד אחר. אין פה חלילה שום רדיפה. בוודאי שאין שום 'תפירת תיקים'. כל הטענות על כך הן הבל הבלים ונועדו לעשות דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק".
מנדלבליט אמר כי הוא רואה חשיבות רבה בקיומו של הליך השימוע לראש הממשלה נתניהו. "כבר בשלב זה ניתן לומר דבר חשוב: החקירות שהתנהלו בעניינו של ראש הממשלה והליך קבלת ההחלטות כפי שהתנהל עד כה - הם עדות ניצחת למעמדו העליון של עיקרון שלטון החוק בשיטת המשפט הישראלית, שבליבו עומדת הדרישה לשוויון הכול בפני החוק. אין אדם מעל לחוק. עיקרון זה הוא יקר מפז ונדרש למנוע כל פגיעה או כרסום בו".
מנדלבליט הזכיר כי בחודש האחרון, התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת. לדבריו, "זהו יום חגה של הדמוקרטיה, שבו רבים מאזרחי המדינה מימשו את זכותם הדמוקרטית הבסיסית ביותר - להצביע ולהשפיע על זהות נבחרי הציבור בכנסת ועל הרכב הממשלה. בהקשר זה נטען שעשויה להיות זיקה כביכול בין הליך הבחירות ותוצאותיו לבין ההליכים הפליליים המתנהלים. אומר את הברור בעיניי: ההליך הפלילי איננו משיק להליך הבחירות. הוא גם אינו מושפע ממנו".
היועמ"ש הזכיר את פסיקת בית המשפט העליון פה אחד בהרכב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר: "דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו".
לדבריו, מלאכת אכיפת החוק מסורה בידי אנשי מקצוע, עצמאיים ו-א-פוליטיים, האמונים על שלטון החוק, "והיא מבוססת, כפי שהבהרתי, אך ורק על הדין ועל הראיות. כך פעלנו במשך שבעים שנות קיומה של מדינת ישראל, וכך גם נמשיך לפעול".
היועמ"ש יצא נגד "התבטאויות חסרות תקדים בחומרתן נגד מערכת אכיפת החוק ונגד גופי המשפט במדינה בתקופת הבחירות".
הוא ציין כי "ככלל, נמנעתי בתקופה זו מתגובה או מהתייחסות לדברים שנאמרו, ונהגתי באיפוק, בכדי שלא להיתפס כמעורב בתהליך הפוליטי. אולם, חשוב לי להבהיר כי איפוק זה אין משמעו קבלה או הסכמה שבשתיקה, חלילה, עם אמירות המכרסמות בלגיטימיות של מערכות המשפט ואכיפת החוק".
היועמ"ש הוסיף ואמר כי חשוב להבין שהפגיעה בסמכויותיהן של מערכות אלו משמעותה היא פגיעה בכוחו המחייב של המשפט. "לית דין ולית דיין". המשמעות היא החלשת ההגנה על זכויותיהם של אזרחי המדינה, בדגש על האוכלוסיות החלשות. המשמעות היא החלשת היכולת למנוע ניצול לרעה של הכוח השלטוני. המשמעות היא החלשת ההגנה על נכסי הציבור.
"מערכות החוק והמשפט של מדינת ישראל הן מפוארות, ובעלות יוקרה רבה - במדינה ומחוצה לה. במהלך שבעים שנות קיומנו, הן שמרו על אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. זאת, גם בזמנים של בניית הארץ, וכמובן בתקופות קשות של התמודדות עם אתגרים ביטחוניים ואחרים. עלינו להמשיך ולשמור על המערכות הללו".
