מוטי קסטל: ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם 2 ממשפחות החטופים בלשכתו בירושלים ושוחח עם אמו של החטוף אלכסנדר טרופנוב.
מול המו"מ המתחדש: נתניהו דורש תקציב דו שנתי
חוק 'משק המדינה' יידרש להתאשר בכנסת כדי להעביר תקציב כפול, לשנים 2020 ו-2021 • נתניהו מבקש להגביל את משרד האוצר ומדיניות היד הפתוחה של משה כחלון בארבע השנים האחרונות • במקביל, נתניהו שמשמש בינתיים כשר ביטחון מדגיש כי משרדו יזדקק לתוספת תקציב
אילוסטרציה צילום: אבי ברקוביץ', פלאש 90
לא רק לשותפות הקואלציוניות של נתניהו יש תנאים מוקדמים לכניסה למו"מ לקואליציה: ראש הממשלה עצמו, גם הוא הציב תנאי מוקדם משלו לכל שותפיו בממשלה העתידית.
במסגרת החתימה על הסכמים קואליציוניים ועל מנת להבטיח לעצמו שקט תעשייתי דורש נתניהו מהשותפות העתידיות להתחייב על העברת תקציב דו שנתי לשנים 2020 ו2021, כך מפרסם היום צבי זרחיה ב'כלכליסט'.
לדבריו, המטרה בדרישה זו היא כפולה. אישור התקציב בטווח הזמן הקצר ששל עד חודש יוני ינטרל את הדרישות התקציביות של השותפות כאשר הוא יכלול בתוכו את הקיצוץ הרוחבי בכל משרדי הממשלה המתחייב לאור מצב קופת האוצר שהותיר אחריו שר האוצר משה כחלון.
בנוסף, אם וכאשר – כפי שמסתמן – ימשיך שר האוצר הנוכחי בתפקידו. הרי שנתניהו חש חובה שלא לאפשר לו התנהלות של תקציב בחירות במהלך הקדנציה הנוכחית כפי שנהג משך ארבע השנים האחרונות. כך למשל, תוכנית 'נטו למשפחה' הקרויה בפי בכירי הליכוד 'נטו כחלון' אשר עלותה למשק הסתכמה במיליארדים רבים ואשר לא הפיקה תועלת רבה לאזרחים – לא צפויה להימשך ועל מנת למנוע מצב של החלטות נוספות מעין אלה דורש נתניהו כאמור, להתחייב כבר כעת על תקציב מקוצץ לשנתיים הקרובות.
כחלון, שנהנה בקדנציה הקודמת מעודפי שומן שנכנסו כתוצאה ממכירת חברות ענק בישראל ואשר הניבו לקופת המדינה מיליארדים, לא השכיל לשמור על תקציב מאוזן והביא את הגירעון לרמה של כ3.5% מהתוצר עובדה המחייבת הידוק חגורות של כל המשרדים לפחות לשנתיים הקרובות.
שר האוצר יידרש ללוליינות פוליטית על מנת להסביר את הקיצוצים הגבוהים המתוכננים בתקופה הקרובה, ואשר ללא ספק יכאיבו לחלק מהציבור ובכך שיבטלו את ההטבות שנתן כחלון למעמד הביניים בממשלה הקודמת ואולי אף יכבידו מעבר לכך.
תקציב דו שנתי אושר גם בממשלות נתניהו הקודמות כאשר גם באותה עת קנתה בכך הממשלה שקט קואליציוני למשך שנתיים שלמות, ללא חשש מהפלת הממשלה עקב מחלוקות על התקציב – שעשויות להיווצר בתוך מרכיבי הקואליציה.
אלא שהפעם, בשונה מהעבר, נדרש לצורך כך חוק יסוד חדש: 'משק המדינה' – המחייב רוב של 61 חברי כנסת. הסיבה, בפעמים הקודמות העברת התקציב הדו שנתי הוגדרה בחוק כהוראת שעה אשר מאפשרת באופן חד פעמי העברה של חוק התקציב לשנתיים בניגוד לחוק היבש המחייב אישור תקציב המדינה מדי שנה בשנה. ואולם, לנוכח פסיקת בג"ץ בספטמבר 2017 הנוגעת בדיוק למצב זה – לא יתאפשר יותר שימוש בהוראת שעה לצורך זה ויידרש חוק יסוד 'משק המדינה' המאפשר להעביר את תקציב המדינה ליותר משנה אחת.
עוד דווח, כי נתניהו, אשר שימש בשלהי הקדנציה החולפת כשר הביטחון דורש גם הוא עבור המשרד תוספת תקציבית אשר צפויה להגיע, ללא ספק, על חשבון משרדים ותקציבים אחרים.
כך או כך, התיאבון של השותפות הקואליציוניות לתוספת תקציבית של 15 מיליארד ש"ח לקראת החתימה הקרובה על ההסכמים הקואליציוניים, יידרש להתמתן מעט לנוכח הצורך הדחוף במשמעת תקציבית ובשל הצורך שלא לפרוץ עוד יותר את יעד הגירעון.
