עמיחי שטיין: שגרירות איראן באיחוד האמירויות אומרת כי היא "דוחה באופן קטגורי את ההאשמות" על מעורבותה של איראן ברצח הרב הישראלי.
העליון קיבל את ערעור הפרקליטות: מיקי גנור יישאר במעצר
גנור יישאר בעצר עד 16:00 ביום ראשון • בית המשפט העליון: ""אין כל יסוד לטענה שהועלתה כאילו מדובר במעצר שננקט כ'עונש' על הפרת הסכם עד המדינה"
משקיפי האו"ם ברמת הגולן צילום: הדס פרוש, פלאש 90
בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המדינה על החלטת ביהמ"ש המחוזי לשחרר את מיקי גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות, ממעצרו, וקבע כי "נוכח חשיבותה של החקירה הנדונה בהיבטים של ביטחון המדינה ומניעת שחיתות ברשויות השלטון, כמו גם קיומו של חשש מוחשי לפגיעה באינטרס הציבורי" יש להותיר את גנור במעצר עד יום ראשון, בשעה 16:00, כפי שקבע בית משפט השלום.
בית המשפט העליון ציין כי "אין כל יסוד לטענה שהועלתה בהליך דלמטה כאילו מדובר במעצר שננקט כ'עונש' על הפרת הסכם עד המדינה".
כזכור, גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות (תיק 3000), הודיע השבוע (ג') למשטרה על רצונו לחזור בו מהסכם עד המדינה שנחתם עמו, תוך שהוא טוען: "לא שיחדתי איש" - ואז נעצר שוב.
יום לאחר המעצר הובא גנור לבית משפט השלום אשר נעתר לבקשת המשטרה להאריך את מעצרו ב-5 ימים נוספים. גנור הגיש ערר למחוזי על החלטה זו, ושופטת המחוזי נאווה בכור קיבלה את הערר והורתה על שחרורו למעצר-בית מלא עד יום א'.
המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע של ההחלטה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור לעליון, גנור נשאר במעצר והערר אכן הוגש - וכאמור התקבל.
שופט ביהמ"ש העליון מני מזוז ציין, בין היתר, כי לא מקובלת עליו טענתו של גנור, שזכתה לאימוץ על ידי בית המשפט המחוזי, כי מדובר בענייננו ב"השבה למעצר", שרק במקרים חריגים ומטעמים כבדי משקל ניתן להצדיקה. "אין מדובר בענייננו במי שנעצר, חקירתו מוצתה והוא שוחרר, וכעת מבקשת הרשות החוקרת לשוב ולעוצרו. הנסיבות כאן הן שונות וייחודיות. והמהלך בו נקט המשיב (גנור, א' ל"ו), מיוזמתו, כאשר בחלוף כ-20 חודשים מיום שנחתם עמו הסכם 'עד מדינה' הוא מבקש לשנות את גרסתו, מהווה מעין 'אתחול' של החקירה, המחייב חקירה מחדש של המשיב (ויתכן גם של נחקרים אחרים), על בסיס תשתית עובדתית-ראייתית שונה מהותית מזה שהייתה בעת ששוחרר בזמנו ממעצר עקב החתימה על הסכם 'עד מדינה' עמו".
עוד הוסיף מזוז, כי גם אם היה מקבל את הסיווג של המקרה כ"השבה למעצר" או כהליך של עיון חוזר, לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתו כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה מובהקת לבחינה נוספת של החלטת בית המשפט המחוזי.
בכל מקרה, קבע, השאלה המרכזית היא האם קיימת עילת מעצר, והאם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופת מעצר - ועל כך ענה השופט כי יש הצדקה למעצר. מזוז ציין, כי " לטענת המדינה, עקב גרסתו החדשה של המשיב נדרשות פעולות חקירה המחייבות החזקתו של המשיב במעצר בשל חשש מפני שיבוש מהלכי החקירה שלא ניתן למנוע אותו בחלופת מעצר. המדינה הציגה לי כאמור מסמכים המפרטים את פעולות החקירה שכבר בוצעו בעניינו של המשיב ופעולות חקירה נדרשות, וכן פרטי מידע המבססים את החשש הקונקרטי לשיבוש חקירה מצד המשיב. לענין זה הוצגו לי בין היתר פעולות של שיבוש שנקט המשיב בעבר, קודם לחתימה עמו על הסכם 'עד מדינה', וכן פרטי מידע עדכניים על פעולות אקטיביות שנקט המשיב קודם מעצרו הנוכחי המעלים חשש לשיבוש החקירה. זאת, מעבר לחשש האינהרנטי לשיבוש חקירה בנסיבות מעין אלה".
עוד הוסיף לענין זה כי מהפרטים על שינויי הגרסאות שמסר גנור בחקירותיו הנוכחיות עולה כי הניסיון להציג את המהלך של גנור כ"פרשנות" גרידא לגרסאות שמסר בעבר, משוללת אחיזה במציאות.
נוכח דברים אלה, קבע מזוז, כי המדינה ביססה היטב את קיומו של חשש לשיבוש מהלכי החקירה על ידי גנור. השופט ציין עוד כי בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר "כדי לאיין כל חשש לשיבוש הליכי חקירה על ידי העורר", אך לא נימק מסקנתו זו. "דעתי שונה", כתב מזוז וקבע: "בעבירות מעין אלה מושא החקירה הנדונה ובהתחשב בנפשות הפועלות, קשה להעלות על הדעת דרכים למניעה אפקטיבית של שיבוש חקירה, ומכל מקום, ודאי שתנאי השחרור אין בהם כדי לאיין את החשש לשיבוש. בנסיבות אלה אני סבור כי בדין מצא בית משפט השלום להיענות לבקשת המדינה ולהורות על מעצרו של המשיב, ולא מצאתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כל טעם שהצדיק התערבות בהחלטה זו".
*** חזקת החפות: כל החשודים בתיק 3000 הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, והם בחזקת חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בדין.
