הסוקר שלמה פילבר מנכ״ל ׳דיירקט פולס׳ למימרן ב׳קול חי׳ - ״בכל הסקרים נפתלי בנט מקבל באזור 23 מנדטים, אצלינו הוא מקבל בין 13 ל-14 מנדטים. את כל התמיכה בנט לוקח מגוש האופוזיציה, הוא לוקח מלפיד שהתרסק ומבני גנץ. 85% מהתומכים של בנט מגיעים מהאופוזיציה״.
מונעים את האגרון הבא: נהלים, קנסות והנחיות
הבחירות מתקרבות וברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מפרסמים נהלים מעודכנים • הסיבה: המפלגות מקבלות את פנקס הבוחרים הכולל פרטים אישיים רבים • אז מה מותר ומה אסור ואיך במפלגות אמורים "להחזיר את המידע שקיבלו"? • ומדוע כל המפלגות, מהגדולה עד הקטנה, מצפצפות על החוק ברגל גסה? • הפנקס פתוח והיד רושמת
קצת יותר מחודש וחצי נותר עד לתאריך הבחירות, בהן יתמודדו מספר שיא של מפלגות על קולות הבוחרים ועל 120 מקומות בכנסת, שיספקו להם עבודה, להם – ולעוזריהם כמובן. המפלגות השונות רצות כל אחת והקמפיין שלה, זו מבליטה מסר כזה וזו מחדדת את הנקודה האחרת, כולן ממש רוצות לעשות לנו רק טוב ולהפוך את המדינה שלנו למקום שיותר נוח לחיות בו מתמיד, אלא שפעמים רבות אנו נתקלים בפערים בין ההבטחות למציאות.
כחלק מהקמפיינים השונים, מקבלות המפלגות השונות ממשרד הפנים את פנקס הבוחרים, כאשר המידע שבתוכו מכיל פרטים אישיים על כל אזרח ואזרח, בעבר המאגר כבר דלף לרשת במה שכונה כ'פרשת אגרון'. על מנת למנוע מקרים כאלו שנית, הפיצו היום (שלישי) ברשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים, מסמך רענון נהלים והנחיות, שמבהיר את מגבלות השימוש במידע שמקבלות המפלגות השונות בפנקס הבוחרים.
המסמך עצמו מחדד את חובות אבטחת המידע החלות על המפלגות והסיעות, כמו גם המגבלות על רכישת מידע, פניות אל ציבור הבוחרים בדיוור ישיר, והנחיות בנוגע לשירותי מיקור חוץ.
ברשות להגנת הפרטיות אומרים כי המידע שנמסר למפלגות הוא לצורך שני דברים: התמודדות בבחירות ויצירת קשר עם הבוחר. ברשות אומרים כי למפלגות אסור לעשות במידע שום שימוש אחר, לרבות שיכפול המידע או העברתו לאדם אחר. ברשות אומרים כי על המפלגות "להחזיר את פנקס הבוחרים ולמחוק את המידע באופן שלא יאפשר את שחזורו" עם סיום הבחירות.
ההנחיה הזו ספציפית המדברת על מחיקת המידע שהושג, די עמומה. מאחר וסביר להניח שהמפלגות לא מקבלות את "פנקס הבוחרים" כפנקס, אלא בתור קובץ ממוחשב, ומהרגע שיש קובץ ממוחשב עם מידע כה רגיש, אין סיבה שהמפלגות לא ישמרו לעצמן עותק שיוכל לשמש אותן במהלך כל הקדנציה כדי לשלוח דיוור ישיר לכל אזרחי ישראל, זאת למרות שהדבר אסור בחוק.
למעשה, אסור גם לשלוח הודעות ספאם בסמס. הדבר לא מונע מכל המפלגות ללא יוצאת מן הכלל להספים את תיבות הדוא"ל של אזרחי מדינת ישראל (למרות חוק הספאם. ראו להלן). וכאשר האינטרס של כל המפלגות, מבל"ד ועד עוצמה יהודית, הוא זהה, אזי אין סיבה נראית לעיין שהמצב – הממש לא בסדר הזה – ייפסק.
מנגד, ברשות להגנת הפרטיות אומרים כי בעבר נעשו שימושים במידע שכללו העברתו לצד שלישי ודברים נוספים, וכי הרשות חקרה בעבר מקרים רבים של הפרות חוק בנושא, היא קבעה קנסות מנהליים ופתחה בהליכים פליליים לשם מיצוי מלוא סמכויותיה. ברשות להגנת הפרטיות הדגישו בנוסף, כי העונש על שימוש במידע אישי למטרות שלא צוינו בחוק עומד על שנתיים מאסר. בנסיבות מסוימות העונש עשוי להגיע לחמש שנות מאסר.
גם לנושא הודעות הספאם מתייחסת הרשות להגנת הפרטיות, ואומרת כי החוק קובע שכל פניה בדיוור ישיר תציין גם את העובדה לפיה הפנייה נעשתה בדיוור ישיר, כמו גם ציון זהות השולח והמקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה. דבר נוסף שצריך לציין הוא את אפשרות ה'הסר', כמו גם הזכות של כל אדם לבקש כי המידע לגביו יימחק ממאגרי המידע של המפלגות.
דיוור ישיר מתייחס לכל פניה לאדם המבוססת על אפיון אישי, בין בהודעות sms, באפליקציות מסרים מיידיים (וואטסאפ, טלגרם וכדומה), רשתות חברתיות וכו'. ברשות מציינים כי הוראות חוק הגנת הפרטיות בנושא דיוור ישיר חלות גם על תעמולה פוליטית ולמעשה על כל סוג של פניה מפולחת לאדם, בלי קשר לתוכנה ולמהותה של הפניה.
עם פרסום ההנחיות, אמרה עורכת הדין עדי קלדרון, הממונה על האכיפה המנהלית ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים: "לקראת הבחירות מופקד בידי המפלגות משאב יקר, והוא פנקס הבוחרים המכיל מידע אישי ורגיש רב אודות אזרחי המדינה. על פי חוק, המפלגות נדרשות לעשות במידע שימוש אך ורק למטרה שלשמה הופקד בידיהן, אסור להן להעבירו לצדדים שלישיים, ועליהן להגן עליו ברמה הנאותה".
קלדרון הוסיפה כי התקנות בנושא הגנת הפרטיות שנכנסו לתוקף בשנה האחרונה, מחילות חובת אבטחת מידע מוגברת על כל גורם המחזיק במידע אישי ורגיש בהיקפים מסוג זה ומחייבות את המפלגות להגן כראוי על המידע בהתאם לדרישות החוק. כמו כן ציינה קלדרון כי עם תום הבחירות, המפלגות נדרשות למחוק את המידע באופן שלא ניתן לשחזרו.
"חשוב לזכור כי כל הודעה מפולחת לציבור הבוחרים, על פי מאפיינים מסוימים כגון גיל, עמדות ואמונות, מצב סוציו אקונומי, מהווה פנייה בדיוור ישיר לפי חוק הגנת הפרטיות. בהתאם, חובה על השולח לציין בעת הפנייה את זהותו, את מקור המידע על הנמענים, וכן את זכותם להימחק מהמאגר. הרשות להגנת הפרטיות תפעיל את סמכויות האכיפה שבידה במקרים בהם ימצאו הפרות של הוראות החוק ותמצה את הדין עם המפרים באמצעות הטלת קנסות מנהליים ונקיטת הליכים פליליים", אמרה קלדרון.
