עוד מאמיר אטינגר: העיתונאים שפלדשטיין ניסה לתת להם את המידע: עמרי אסנהיים ורביב גולן מחדשות 12.
הרשימה המשותפת מתפרקת: רע"מ תרוץ בנפרד בבחירות
רקע לפרישה היא דרישה של רע"מ למקום ראשון ברשימה המשותפת וארבעה מקומות בשמינייה הראשונה של הרשימה • גורם בכיר במשותפת אומר כי אין לו ספק שרע"מ לא תעבור לבדה את אחוז החסימה וכי היא תצטרף בקרוב לרשימתו של אחמד טיבי
עו"ד עמית חדד צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הרשימה הערבית המאוחדת רע"מ הודיעה אחר הצהריים לחבר הכנסת איימן עודה' יו"ר חד"ש והרשימה המשותפת, ולחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מבל"ד כי היא מתנתקת מהרשימה וכי תרוץ בנפרד בבחירות הקרובות. הרקע לפרישה היא דרישה של רע"מ למקום ראשון ברשימה המשותפת וארבעה מקומות בשמינייה הראשונה של הרשימה. רע"מ היא הפורשת השנייה מהרשימה המשותפת לאחר תע"ל של חבר הכנסת אחמד טיבי.
כעת נותרו יחדיו רק חד"ש הסוציאליסטית עם בל"ד הלאומנית, שני הקצוות של החברה הערבית. גורם בכיר במשותפת אומר כי אין לו ספק שרע"מ לא תעבור לבדה את אחוז החסימה וכי היא תצטרף בקרוב לרשימתו של אחמד טיבי. אחת האסמכתאות להערכה זו היא פגישתם המשותפת בשבת של חברי שתי מפלגות אלה, עם נשיא טורקיה ארדואן. חבר הכנסת אחמד טיבי מכחיש ריצה משותפת עם רע"מ. טיבי אמר ל"גלובס" כי תנועתו רצה לבדה, וכי אינו נהל שום משא ומתן לשיתוף עם מפלגה אחרת.
בכיר בחד"ש אומר כי אם רע"מ לא תצטרף לטיבי ברגע האחרון היא תשוב לרשימה המשותפת בשל הבעיה עם אחוז החסימה. הרשימה המשותפת הוקמה ב-2014 לקראת הבחירות בשל העלאת אחוז החסימה, והאיחוד הזה הצליח להגדיל את אחוז ההצבעה של ערביי ישראל לקרוב ל-64%. המשותפת הייתה לסיעה השלישית בגודלה וככזו השפיעה יותר מבעבר על סדר היום הפרלמנטרי. ועם זאת, לאורך כל הקדנציה היא סבלה ממריבות פנימיות על רקע האידאולוגיות השונות והגישות המנוגדות לדרכי פעולה. וכך גברה הביקורת בתוך הרשימה על הפעולות הראוותניות של חברי בל"ד זחאלקה וחנין זועבי שהסיטו את תשומת הלב מבעיות יומיומיות של החברה הערבית.
בחד"ש עצמה נבחר בשישי האחרון עופר כסיף למקום השלישי השמור ליהודי. עברו של כסיף מעיד כי יותר משיהיה מחליפו של חבר הכנסת דב חנין שנחשב לפרלמנטר מעולה, הוא יחליף את חנין השניה, זועבי, לפחות בפרובוקטיביות מול המפלגות הציוניות. כסיף מרצה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ובמכללת ספיר, התפרסם בהתבטאויות קיצוניות כמו כינויה של שרת המשפטים איילת שקד "ניאו נאצית" והשוואה בין חוק הלאום לחוקי הגזע הנאצים, במהלך שיעור שהעביר באוניברסיטה העברית.
