לכמה מהישראלים יש דירה, לכמה יש שתיים, ולכמה שלש?

מחירי הדירות עלו בחדות בעשור האחרון והקדנציה של שר האוצר כחלון מסתיימת ברגשות מעורבים בנוגע למחירי הדירות. למרות שבשנה האחרונה נרשמה ירידה יחסית, לאורך הקדנציה שלו המחירים עלו בלמעלה מעשרה אחוזים.

היום (ג') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הדירות לשנת 2017, שכאמור לא כללו את נתוני השנה האחרונה, כך שאנו לא יכולים לקבל תמונת מצב מלאה לאור ההתפתחויות הרבות שהיו בשנה האחרונה, כמו המאבק של כחלון ומשרד האוצר במשקיעי הדירות שגרמו להקטנה בביקוש ונתונים נוספים.

בכל אופן, מהנתונים עולה כי מי שהתחזק בעיקר ממשבר הדיור ועליית מחירי הדירות היו העשירונים העליונים. לפי הנתונים, מספר הישראלים שמחזיקים לפחות שתי דירות עלה בשנים האחרונות ועומד כעת על כ-10% מכלל בתי האב בישראל. לפני 15 שנה, היו רק 3.2% ישראלים שהחזיקו בלפחות שתי דירות. נכון ל-2017, יש 56,000 ישראלים שלהם יש למעלה משלש דירות רשומות על שמם.

ומה עם הישראלים הצנועים, אלו שברשותם רק דירה אחת? כתוצאה מהעליה החדה אצל מחזיקי שתי הדירות ומעלה, יש גם צניחה בשיעור הישראלים שמחזיקים דירה אחת. בעוד שב-2003 שיעורם עמד כמעט על 70%, הרי שב-2017 יש רק 61.8% מהישראלים שמחזיקים בדירה אחת.

לעומת זאת, אחוז הישראלים שברשותם אין אף דירה, ירד במעט ביחס לעשור האחרון, בעוד אז היו 29 אחוזים מהישראלים שלא הייתה ברשותם דירה, הרי שב-2017 היו קצת יותר מ-28 אחוזים כאלה. נחמת עניים.

במבט אל העשירון התחתון ואל מספר הישראלים שיש בבעלותם דירה מאותו עשירון, ישנה ירידה חדה בשנים האחרונות. בעוד שב-2012 היו למעלה מ-40% ממשקי הבית בעשירון התחתון שהייתה בבעלותם דירה, הרי שב-2017 רק 35.7% מהעשירון החזיקו בבעלותם דירה. הצניחה החדה ביותר מבין כל העשירונים.

אצל העשירון העליון יש 84.2% שגרים בדירה בבעלותם, בעשירון השביעי המספר עומד על 76.8%, ואצל העשירון הרביעי כמעט על שני שלישים.

אי אפשר לכתוב על חלוקה לעשירונים בלי לכתוב על ההבדלים החדים בין המרכז לפריפריה, כשלמעשה באזורי המרכז יש את השיעור הנמוך ביותר של אלו שגרים בדירה בבעלותם, כאשר יש יותר משליש ממשקי הבית ששוכרים דירה.

וכאמור, מי שנהנה מעליית הדירות אלו אנשי העשירון העליון, שלעומת שווי דירה של כ-900 אלף ש"ח בסוף שנות ה-80, הרי שב-2017 דירותיהם שוות כ-2.8 מיליון ש"ח, עליה של כמעט שני מיליון. שווי של דירה ממוצעת עלה מבערך חצי מיליון ש"ח בסוף שנות ה-80, ל-1.8 מיליון ש"ח נכון ל-2017. מה שמראה על עליה גבוהה מאוד יחסית של מחירי הדירות הממוצעות, ועליה מתונה פחות של מחירי הדירות בעשירון העליון. למרות זאת, מי שכאמור הרוויחו יותר מעליית המחירים אלו אנשי העשירון העליון.

הנתון הכי חשוב שעולה מהסקר: כמה ישראלים גרים בדירה בבעלותם? (שכן ייתכן שיש לאדם דירה אך הוא מעדיף להשכיר אותה ולשכור אחרת) השיעור הזה יורד, כך מתברר. מנתוני הלמ"ס עולה כי כ-66.5% ממשקי הבית בישראל גרים היום בדירה בבעלותם.

לפני שני עשורים עמד הנתון הזה על יותר מ-70% שגרו בדירה בבעלותם, כך שגם בזה הגרף מראה ירידה. במדינות האיחוד האירופי המספר עומד על כ-70%, כפי שהיה המצב בישראל לפני שני עשורים. אך חשוב לציין שהתמונה לא כה רעה, מאחר ובגרמניה יש רק כ-51% שגרים בדירה בבעלותם, כך ששני השליש של ישראל די מניחים את הדעת בהתייחס למדינות אירופה.

וכמה המשכנתה? לפי ערך ממוצע של דירה שעומד, כפי שרשמנו, על 1.8 מיליון שקלים, התשלום הממוצע למשכנתה עומד על 3,393 שקלים. כאשר בקרב העשירונים העליונים עולים גם תשלומי המשכנתה. בעשירון העליון תשלום המשכנתה הממוצע עומד על 5,938 שקלים, ובעשירון התחתון התשלום עומד על 1,541 שקלים בלבד בממוצע.

העשירון שממנו יש הכי הרבה אחוזים של משלמי משכנתה, הוא העשירון השביעי, ש-46% נוטלים משכנתה. לעומת זאת, בעשירון התשיעי יש שיעורים מעט נמוכים יותר. אצל העשירון התחתון רק 17.8% נוטלים משכנתה, ואצל העשירון העליון יש קצת יותר משליש שנוטלים משכנתה.

אמרנו ששווי ממוצע של דירה עומד על 1.8 מיליון ש"ח, אך שווי דירה ממוצעת מהעשירון העליון עומד על 2.73 מיליון שקל. בעשירון התחתון מחיר דירה ממוצעת הוא 1.2 מיליון ש"ח.

נתון נוסף שעולה מנתוני הלמ"ס הוא שיעור שכר הדירה הממוצע בישראל, שעומד על 3,183 ש"ח נכון ל-2017. בתחום הזה, סביר מאוד להניח שב-2018 חלה רק עליה, כפי שרואים בפועל.

ביזנעס