דפנה ליאל: עו"ד אוהד שלם המייצג את הממשלה הגיש בדקות אלו את תשובת שר העבודה יואב בן צור לבג"צ בנושא המעונות יום. פשרת בג"צ - שר העבודה יואב בן צור יפרסם את מבחני תמיכה לגבי כלל האוכלוסיה וזאת בתוך חודש ימים. תקבע תקופת מעבר נוספת בת 3 חודשים לפעוטות להורים אברכים חייבי גיוס.
פורסמו נתוני הלמ"ס: איך מתחלקת עוגת ההוצאות שלנו?
עליית מחירי הפירות והירקות בולטת במיוחד, וכך גם (אי-)ההוזלה בשוק הדיור • מה אחוז ההוצאה על תחבורה ותקשורת, ואיך הוא הגיע לאחוז כה גבוה?
לקראת סיום החודש הראשון של 2019, מפרסמים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לתחילת 2019, כאשר השנה גם נערך עדכון משקלות המדד.
לפני 20 שנה, בינואר 1999, נקבע כי מדי שנתיים יעודנו משקלות המדד, על מנת לתת תמונת מצב אמינה וכדי להקטין אפשרות של הטיה במדד הנובעת משינוי דפוס הצריכה.
הדבר שהכי פחות מפתיע בכל הסיפור, הוא אחוז ההוצאה על דיור, שתופס נתח של 24.1% מהוצאת משק בית ממוצע. על תחבורה ותקשורת מוציא בית ממוצע כ-20.3% מצריכתו החודשית, ועל מזון- 17.5%.
למרות שסעיף הדיור תופס את הנתח הכי גדול, מדובר בירידה של כמעט אחוז שלם בממוצע מהסל הקודם. האם זה מראה על ירידת ערך הדירות? כפי שהסברנו בעבר סביר להניח שלא. שהרי דירות 'מחיר למשתכן' גרמו לירידה יחסית במחיר השוק אך לא לירידה במחירי הדירות הקיימות. בנוסף, גם חוות דעת של משרד המשפטים שפורסמה לאחרונה מתנגדת לתכנית וטוענת כי היא משפיעה לרעה על שוק הדירות בישראל. כך או כך, יש ירידה של כאחוז בנתח ההוצאה על דיור יחסית לסל הקודם.
לעומת זאת, ההוצאה על תחבורה ציבורית ועל פירות וירקות גדלה בכאחוז, עקב עליות מחירים רבות שהיו בשנה האחרונה שגרמו לייקור יחסי של הסל הממוצע.
בסקר הנוכחי, חושבו משקלות המדד על סמך נתוני הוצאת משקי הבית בישראל לשנתיים האחרונות (2016-2017). הנתונים נאספו בעקבות סקר שנערך בקרב כ-9000 משקי בית בכל שנה, האמורים לייצג את ההוצאה הממוצעת של כשניים וחצי מיליון בתי אב הקיימים בישראל.
במדד המלא של הלמ"ס, שכתב בועז בן אהרון, ראש תחום מחירים לצרכן בלמ"ס, מוסבר באופן ארוך על הדרך שבה עדכנו את משקלות המדד לשנה הנוכחית, כאשר בשלב הראשון הוציאו מהסל סעיפי הוצאה אחדים, בהתאם לנתונים שנתקבלו בסקר הוצאות משק הבית.
בשלב השני התאימו את ההוצאות מתקופת הסקר הקודמת לתקופת הבסיס של המדד שהיא למעשה הממוצע של השנה האחרונה, וזאת בהתאם לשינויי המחירים של סעיפי ההוצאה השונים בין התקופות שבהן בוצעו הסקרים.
