נערכים ליום שאחרי: הסכם עתידי בין ישראל לבריטניה

פחות מתשעה שבועות נותרו עד לתאריך היעד בסוף חודש מרץ, ובלונדון נערכים לכל האפשרויות.

כזכור, מיי נחלה מפלה צורבת בהצבעה על הצעתה לגבי הברקזיט, אך הצליחה להציל את ממשלתה בהצבעת האי אמון שהוגשה מעט לאחר מכן. בריטניה אמורה לצאת מהאיחוד האירופי בתאריך היעד בסוף מרץ, והיא תעשה זאת עם הסכם או בלעדיו.

בינתיים, עולים קולות מתוך מפלגת הלייבור, ליוזמת חקיקה משותפת שתמנע יציאה ללא הסכם, כפי שאמור להיות ב-29 במרץ. חברי הלייבור אמנם יושבים באופוזיציה, אך חלקם הגדול לא מרוצה מהדרך בה מוביל אותה יו"ר המפלגה הנבחר קורבין, שנודע באמירותיו האנטישמיות.

ברקזיט ללא הסכם, עלול לגרום נזק כלכלי אדיר לבריטניה, הכלכלנים מדברים על אפשרות של ירידה בעד 25% מערך הליש"ט, לירידה בערך הנדל"ן בממלכה המאוחדת, ולמיתון כלכלי באופן כללי. זאת, במידה והניתוק של בריטניה מהאיחוד האירופי ייעשה ללא הסכם. בנוסף לכך, יש נקודות בלתי פתורות, כמו מעברי הגבול בצפון אירלנד, ומחלוקות כספיות בין בריטניה לאיחוד האירופי.

משכך, נראה שמיי תעשה הכל על מנת להשיג הסכם ברקזיט, גם אם לא יהיה זה ההסכם הראשוני אותו רצתה. בינתיים, הודיעה ענקית המסחר המקוון אמזון למוכרים בבריטניה כי היא ממליצה להם לאגור מלאי סחורות שמספיק לארבעה שבועות לפחות, כמו גם לשקול אפשרות של הצבת מלאי מסחורותיהם מחוץ לבריטניה, על מנת שיוכלו לתת מענה להזמנות מאירופה.

הברקזיט עצמו אמור לגרום לכל עניין הסחר הבינלאומי מבריטניה לאירופה ולהיפך, להפוך לקשה ומסורבל יותר. שכן כאשר מדובר בסחר בתוך האיחוד האירופי אזי הגבולות פתוחים, אך כעת עם היפרדותה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופי, הדבר יצריך את כל המדינות לקבוע כללים וחוקים בנוגע לסחורות המגיעות לבריטניה או ממנה.

אחת המדינות שכבר סגרה הסכם בנוגע לברקזיט הצפוי היא ישראל. שהכריזה כי השלימה את העקרונות בהסכם הסחר החופשי בין ישראל לבריטניה, שצפוי להיחתם לאחר פרישתה המעשית של בריטניה מהאיחוד ולהיות אחד ההסכמים הראשונים של בריטניה עם מדינה אחרת לאחר שהברקזיט יתבצע.

מי שעומדים מאחורי ההסכם, הם שר הסחר של בריטניה ליאם פוקס, ושר הכלכלה אלי כהן. שניהם נפגשו השבוע בפורום דאבוס העולמי וסיכמו את הפרטים האחרונים בנוגע להסכם העתידי. חשוב לציין שתחילת המגעים בין ישראל לבריטניה בנוגע להסכם הסחר העתידי ביניהן, החל עוד באמצע שנת 2017, אך כעת עם התקרב תאריך היעד, הדבר הופך למעשי יותר ויותר.

ליאם פוקס, שר הסחר בבריטניה, ואלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה הישראלי, נפגשו השבוע בפסגת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, וציינו את השלמת המגעים על גיבוש ההסכם. המגעים התחילו במארס 2017, בקבוצת עבודה משותפת, לאחר שאזרחי בריטניה הצביעו בעד עזיבת האיחוד במשאל עם ביוני 2016.

שר הכלכלה אמר בעקבות בפגישה עם פוקס, כי הסחר המשותף של ישראל ובריטניה עמד ב-2018 לראשונה על יותר מעשרה מיליארד דולר. הוא הוסיף ואמר כי הוא מצפה שבעתיד יוסכם הסכם רחב יותר והוא מחכה לכנס הכלכלי המשותף של ישראל ובריטניה האמור להיערך בחודשים הקרובים בלונדון.

ישנם שני יתרונות משמעותיים לחתימה המוקדמת של ישראל עם בריטניה על הסכם הסחר העתידי: הראשון הוא כלכלי, כיוון שישראל היא אחת המדינות הראשונות שיחתמו על הסכם סחר עם בריטניה, וככל שמדינה מצטרפת מאוחר יותר, כך יש לה פחות להרוויח.

הסיבה השניה היא שהממשל הנוכחי בלונדון בראשות תרזה מיי, אוהב את ישראל ומעריך אותה. זאת, בשונה ממנהיג האופוזיציה האנטישמי ג'רמי קורבין שתומך בחרם כלכלי ואקדמי על ישראל. מן הסתם הדבר תרם לא מעט להודעה המשותפת של ישראל ובריטניה על ההסכם שייחתם ביניהן.

ביזנעס