חידוש הלחימה משפיע על ילדים המאובחנים על הרצף

חידוש הלחימה הנוכחי נושא עמו השלכות משמעותיות ופעמים רבות גם שליליות עבור ילדים ומבוגרים המאובחנים על רצף האוטיסטי. מדובר באוכלוסייה שיותר מכל זקוקה לשגרה, ליציבות ולידיעה מבוססת ככל אפשר על מה הולך להיות, ולמה עליהם לצפות. אך במציאות של מלחמה שמשנה את פניה כל הזמן, אי הוודאות, הפאניקה שעשויה לאחוז בכולנו, חוסר הידיעה מה יוליד יום - כל אלו מהווים אתגר גדול עבור משפחות מיוחדות וצוותי טיפול וחינוך.

ליבי בגנו-סימון, מנתחת התנהגות ורכזת גני תקשורת ב'טיפולי' מסבירה, כי ‏ילדים על הרצף האוטיסטי, בעיקר בתפקודים גבוהים, נוטים להיות ערניים במיוחד. הם חשים בדברים שרובנו מפספסים, מבחינים בפרטים הקטנים ביותר, פעמים רבות יהיה להם זיכרון צילומי ושמיעתי מעולה, הם שמים לב לשיחות ולשידורי חדשות גם אם אנחנו חושבים שהם לא באמת מקשיבים. הם שואלים שאלות, מתעניינים, יורדים לרזולוציות מדויקות. ולכן, אנחנו, האנשים שאמונים על רווחתם וביטחונם האישי צריכים להיות אקסטרה מודעים למצב הרגיש ולדעת לנהוג באופן אחראי ואמפתי ולדייק את ההתייחסות לאירועים שסביבנו.

היא כותבת: "בתור אימא לשני ילדים על הרצף, מאז ה-7.10 אני חווה את המשמעויות העמוקות של המצב הבטחוני על נפשם של ילדיי. כל שינוי מערער, כל אזעקה מכניסה לחרדה ולרגרסיות, הפגנות בצמתים מסקרנות, שלטי החטופים מעלים אינספור שאלות, שחרור החטופים העלה אפילו יותר. וכעת, עם החזרה ללחימה, שלא ברור עדיין איזה אופי ועוצמה תקבל, אני מוצאת את עצמי, כאימא מיוחדת וכאשת טיפול, מחליפה בין הכובעים, מהלכת בין הטיפות, ומשתדלת לתת לילדיי את המענה המדויק ביותר עבורם. והנה כמה דברים שאני חיה לפיהם, ויכולים לסייע להורים מיוחדים במצבים דומים".

אין ספק שהאקלים הבטחוני המשתנה תדיר מכניס את כולנו לחרדה. חשוב מאוד מצד אחד לשוחח עם ילדים על הרצף על כך שיש שינויים שעשויים לקרות, אך יש לקחת בחשבון מספר משתנים ולא לרתום את העגלה לפני הסוסים. צריך להתחשב בגורמים כמו: מהי רמת ההבנה של הילד? מה היא מידת החרדה שלו סביב הנושא? האם מקום המגורים שלכם נמצא בקו עימות ומצריך התכוננות לסיטואציה חירומית? כמה מידע אתם מרגישים נוח לחשוף עוד לפני שהתמונה הבטחונית מתבהרת? כל אלו צריכים להיות שיקולי מפתח בכל שיח עם הילדים שלכם. חשוב לא להסתיר אלא לנהל שיח פתוח, כזה שיהיה מותאם לילד, מלווה בעזרים ויזואליים ואפילו בסיוע של איש מקצוע או חינוך במידה ואתם מתקשים לעשות את זה בעצמכם.

מעל לכל, שיח כזה צריך להיות מלווה בעיקר ברוגע. ילדים בכלל וילדים על הרצף בפרט, לומדים מחיקוי וממודלינג של הוריהם. הילד שלכם מסתכל עליכם ולומד מכם כיצד להגיב. נסו לא להתפרק מולו, לומר לו שלמרות שהמצב מורכב אתם ביחד, אתם דואגים לו, שהוא מוגן ובטוח. כמובן שאם אתם מרגישים שאין לכם את הכלים, היעזרו בבן משפחה, חבר קרוב או איש מקצוע רלוונטי על מנת לתווך את המסרים האלו לילד. טפלו בעצמכם! דאגו ל-Well Being שלכם. אם אתם מרגישים שמפלס החרדה שלכם הולך וגואה, זכרו שאתם יכולים לתפקד כהורים בגרסה הכי טובה שלכם רק כשאתם דואגים לרווחתכם הרגשית והנפשית. אל תזניחו את עצמכם.

שאלה נוספת שעשויה לעלות היא עניין החטופים. השמחה שאחזה בעם כולו עם חזרתם האחרונה של החטופים השפיעה גם היא על ילדים מיוחדים ודרשה תיווך רגיש ומורכב עבורם. כעת לא ברור אם יחזרו עוד חטופים ומתי, וזו שאלה שעשויה לאתגר הורים רבים כשתגיע מילד, בעיקר מילד על הרצף. שוב, אין צורך לייפות את האמת מחד או להסתירה מאידך - אפשר לומר בפשטות שכרגע לא חוזרים עוד חטופים ושאנחנו מקווים שכולם יחזרו בקרוב.

בתקופה כזו של חוסר ודאות, ישנה חשיבות עליונה לשמירה על יציבות בחייו הפרטיים של ילדים. יש לתת לו עוגנים קבועים, ולוודא שהוא ממשיך בשגרת יומו הרגילה ככל שמתאפשר, בין אם זה במסגרת חינוכית, מפגשים משפחתיים, חוגים או פעילויות. ומה עושים במידה והמצב משפיע על השגרה ומערער אותה? מוצאים עוגנים קטנים שניתן לייצר בבית, פעילויות שניתן לעשות על בסיס קבוע, משתמש בלו״ז ויזואלי עם תמונות שמכיל משימות כיפיות שניתן לעשות במסגרת ההגבלות אם תהיינה. הפגת מתח והסחת דעת הן חשובות וחיוניות. העניקו לילד את המקום לדבר על כל מה שהוא רוצה ומרגיש, הפריקה הזו נדרשת ונחוצה.

רק בגלל שיש כאוס בחוץ, לא אומר שאנחנו צריכים להכניס אותו הביתה. להפך. דווקא תקופות מטלטלות כאלו מצריכות מאיתנו, המשפחות המיוחדות, להיות שומרי הסף, לעמוד עם האצבע על הדופק, ולהעניק לילדים שלנו שגרה, יציבות, ויסודות איתנים להמשך למידה והתקדמות.

אסתר קרימר, מנכ"לית טיפולי מציינת: חידוש הלחימה בישראל מייצר אתגרים משמעותיים עבור ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי – קבוצה הזקוקה באופן עמוק ליציבות, שגרה ותחושת שליטה. עבורם, חוסר הוודאות, ריבוי הגירויים והמתח הכללי אינם "רק" מציאות מאתגרת – הם עלולים לייצר מצוקה, רגרסיות והצפה רגשית.

גם נושא החטופים דורש רגישות – לא להסתיר, אך גם לא להציף. שיח פשוט, אמפתי וכנה יוצר תחושת ביטחון. מעבר לכך, יש לשמר שגרות – גם בתוך מציאות משתנה – באמצעות עוגנים יומיומיים, לוחות ויזואליים ופעילויות קבועות.

דווקא בזמנים סוערים, ילדים על הרצף זקוקים לסביבה שמחזירה שליטה ותחזיתיות. האחריות שלנו היא להוות מצפן רגשי, ולשמש עבורם סלע יציב בתוך סערה.