מאזן הכוחות בין מצרים לקטאר והסיקור הערבי של פרשת יועצי נתניהו

פרשת "קטארגייט", שמסעירה את הזירה הפוליטית בישראל, מעוררת דיון רחב יותר ברחבי המזרח התיכון – על מאזן הכוחות בין מצרים לקטאר. מאחורי הקלעים של המשא ומתן לעסקת החטופים נחשף מערך מורכב של אינטרסים ומתחים בין המתווכות. כיצד התקשורת הערבית מסקרת את ההתפתחויות?

המאבק השקט בין מצרים לקטאר על מעמדן כמתווכות מרכזיות במזרח התיכון מחדד את התחרות האזורית ביניהן. בעוד מצרים שואפת לשמור על השפעתה ההיסטורית ולגשר בין הצדדים מתוך אינטרס ביטחוני, קטאר – המחזיקה בקשרים הדוקים עם האחים המוסלמים – מנצלת את השפעתה על חמאס כדי לבסס את מעמדה הדיפלומטי. הפערים בין השתיים והאינטרסים המנוגדים שלהן עלולים להקשות על השגת הסכמות, כאשר כל מדינה מנסה להפיק רווחים אסטרטגיים מהמשא ומתן ולחזק את מעמדה בזירה האזורית. כך דיווחה ספיר ליפקין בחדשות 12.

חוקר קטאר באוניברסיטת בר אילן, ד"ר אריאל אדמוני: "פרשת קטארגייט משליכה על המערכת האזורית בשני צירים מרכזיים", "זה סוד גלוי שהמצרים והקטארים אינם בעלי ברית קרובים, אך קטאר אינה מזועזעת מהחשיפה - למעשה, היא מודעת היטב למאמציה לחתור תחת ההשפעה המצרית באזור".

עוד מוסיף, "קטאר מסתמכת על כך שמצרים תימנע מעימות פומבי למרות החשיפות, בשל התלות הכלכלית שלה בהשקעות הקטאריות", "המצרים זקוקים להון הקטארי, ולכן נאלצים לבלוע את הגלולה המרה," הוא מציין. עם זאת, ד"ר אדמוני מדגיש שקטאר חוששת מהיבט אחר של הפרשה: "מה שמטריד את הקטארים הוא שהחשיפות צובעות אותם כמקושרים מדי למחנה הישראלי. מבחינתם, קשר הדוק מדי עם ישראל פוגע בתדמיתם האזורית, במיוחד בעולם האסלאמיסטי שהם מנסים לקדם".

"חשוב להבין שהפרשה היא רק ביטוי למתחים עמוקים ומתמשכים בזירה האזורית", מסביר ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבין-לאומי למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן ומומחה למצרים ולג׳יהאד אסלאמי. "בעוד שהתקשורת הרשמית במצרים נמנעת מלתקוף ישירות את קטאר, ברשתות החברתיות מתחילה להתעורר ביקורת חריפה, המציגה אותה כמדינה דו-פרצופית שמקדמת אי-יציבות במקום לתרום לשקט ולביטחון באזור".

"המצרים ממשיכים לטעון כי קטאר פועלת לערעור היציבות במצרים ולפגיעה במעמדה, תוך תמיכה מתמשכת באחים המוסלמים", מסביר ברק. "בקרב הציבור המצרי רווחת התפיסה כי קטאר נוהגת בצביעות, מכנים אותה 'אחד בפה ואחד בלב' ואף מתייחסים למשפחת המלוכה כ'משפחת השוחד'. במקביל, גם נתניהו זוכה ללעג על כך שאינו בודק כראוי את אנשיו, מה שנתפס בעיניהם כהוכחה לטענות על שוחד". לדבריו, בכל הנוגע למשא ומתן, "המצרים טוענים כי קטאר מחבלת במאמציהם, מחזקת את חמאס ותורמת לחוסר היציבות באזור, מה שמקשה על גיבוש הסדר בעזה". כך דווח בחדשות 12.

בעיתון הלבנוני אל-אח'באר, המזוהה עם חיזבאללה, נכתב: "נתניהו, שעומד לדין באשמת שחיתות נוספת שהוא מכחיש, דחה את ההאשמות הקשורות לעוזריו ולקטאר, וכינה אותן 'פייק ניוז' שנובע ממניעים פוליטיים. משטרת ישראל הודיעה על מעצרם של שניים מיועציו – יונתן אוריך ואלי פלדשטיין".

בערוץ הסעודי א-שרק דווח כי "חקירת פרשת קטארגייט, שמסעירה את המערכת הפוליטית בישראל, נמשכת עם התמקדות גוברת בקשרים לכאורה בין יועצי נתניהו לממשלת קטאר. המשטרה הודיעה על מעצר שניים מיועציו, והיועץ המשפטי לממשלה הורה לזמן את ראש הממשלה למתן עדות, למרות שאינו נחשב לנאשם בשלב זה".