מבזקים +
תל אביב 28°c
באר שבע 31°c
חיפה 22°c
ירושלים 28°c
בית שמש 28°c
בני ברק 28°c
אשדוד 28°c
ח' ניסן התשפ"ה | 06.04.2025
תל אביב 28°c
באר שבע 31°c
חיפה 22°c
ירושלים 28°c
בית שמש 28°c
בני ברק 28°c
אשדוד 28°c
X
מבזקים חמים
לכל המבזקים ←

שורד השבי חשף: אחד החטופים ברח מהמחבלים ונורה למוות

אלי-ה כהן ששוחרר מהשבי אחרי 505 יום סיפר כי קשרו אותו בשרשראות. "קושרים מאוד צמוד, הן חותכות לך את הרגליים. אתה הולך לשירותים וזה לוקח לך עשר דקות. אתה אומר, בוא'נה, אני אשכרה עם שרשראות, אני כמו קוף"

00:00
04:37
האזינו לכתבה 4 דקות
colbass.com
שורד השבי חשף: אחד החטופים ברח מהמחבלים ונורה למוות
שורד השבי אליה כהן צילום: צילום מסך מטה משפחות החטופים

505 ימים הוחזק אלי-ה כהן בשבי חמאס. חודש וחצי מאז שחזר, הוא מנסה לחזק את הגוף שצריך התאוששות ולהעלות את הקילוגרמים הרבים שאיבד. לצד הטיפולים ברגל הפצועה וההתמודדות עם השמיעה שנפגעה, מסע השיקום הנפשי של אלי-ה עוד ארוך ורחוק מסיום. הוא התראיין לחדשות 12 וסיפק עדות מצמררת. כזו שספק אם האוזניים שלנו יהיו מסוגלות לעמוד בה.

"ביום ראשון, אחרי שהוא חזר, ישנו בבית החולים", סיפרה אימו סיגי. "קמתי בבוקר ושאלתי, ורצתי לחדר השני. העפתי מעליו את השמיכה רק כדי לראות שהוא שם". הוא נבהל, אך היא הרגיעה אותו: "רק רציתי לראות שאתה פה".

הוא סיפר על החטיפה: "אני שומע אותם שמחים, משתוללים וצוהלים כאילו הם ניצחו. הם מפוצצים אותנו במכות, קתות לראש ודורכים עלינו ויורקים עלינו". יחד איתם היה חטוף נוסף, שניסה לברוח. לקפוץ מהרכב. "הוא בחר לקחת את הסיטואציה לידיים ואמר: "אני קופץ".

אמרנו לו אל תעשה את זה, אבל תוך כדי נסיעה הוא עשה. הם עוצרים את הטנדר והם יורים בו למוות. אנחנו ממשיכים את הנסיעה לעזה כאילו כלום לא קרה. כאילו לא קפץ עכשיו בחור וירו בו, ואנחנו ממשיכים לנסוע".

הוא ממשיך לספר: אחרי שהגיע לעזה נתנו לו להתקלח. "זה בעצם הפעם הראשונה שאני רואה את עצמי במראה מהאירוע. ראיתי שאני מפורק בדם. כולי חתיכות של עור שרוף על הגוף ועל הפנים. ואני מסתכל על עצמי ואני אומר: אני לא מאמין שיש עליי כרגע חלקי גופות של אנשים".

אלי-ה מספר לחדשות 12 כי הכול קורה לו תוך שניות. "אני אוסף את עצמי ואומר לעצמי: אין סיכוי בעולם שאני לא יוצא מפה הביתה. אני אתן להם את מה שהם רוצים ואני אהיה איתם בסדר". אז הגיע אדם שהגדיר עצמו רופא, הסתכל על פצע הירי שלו ואמר שיוציא לו את הקליע. בלי זריקה. רק עם חתיכת בד טחובה בפה. "אסור לצעוק", הוא מורה לו. "אם האזרחים בחוץ ישמעו אותך, הם ייכנסו לבית ולי אין איך להגן עליך".

"ביום שאנחנו נוחתים במנהרה, אנחנו כבר פוגשים את השרשראות. קושרים מאוד צמוד, הן חותכות לך את הרגליים. אתה הולך לשירותים וזה לוקח לך עשר דקות. אתה אומר, בוא'נה, אני אשכרה עם שרשראות, אני כמו קוף" אמר.

הוא המשיך לתאר: "חודשים שלמים היינו עם השרשראות ברגליים. הסיטואציה היחידה שמורידים לך את השרשראות ברגליים זה נטו כשאתה הולך להתקלח. פעם בחודשיים".

הוא שמע טילים שמפוצצים את המסגד שממנו נכנסו למנהרה, מרגיש את כל המנהרה רועדת ומבין את הסכנה: "אם יש משהו שהם לא הפסיקו להזכיר לנו מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון, זה שברגע שהצבא ינסה לשחרר אותנו, הדבר הראשון שהם יעשו זה להרוג אותנו. ואז ייצאו להילחם בהם. הם הבהירו שצה"ל לא יצא גיבור בסיטואציה הזאת". 

עם התקדמות הכוחות בעזה הם חשבו שהם עומדים להיות מוצאים להורג. "אנחנו מסתכלים אחד על השני ואנחנו אומרים, או-קיי זה הסוף. אני מחבק את אלון ואני אומר לו תעצום עיניים, שתי דקות זה ייגמר. זה לא יכאב" סיפר.

"פתאום נכנס קצין ואומר להם: 'אנחנו לא הורגים אותם. תורידו את השרשראות. אנחנו בורחים מפה'. זה הרגע שבאמת יצאנו מהמנהרה הזאת". הם יצאו מארון חשמל בתוך חדר מורים של בית ספר. "הדבר הראשון שאנחנו רואים זה אפוקליפסה מטורפת. אין בניין אחד עומד בעזה, יש שקט מחריש אוזניים. רק כרזות של צה"ל מפוזרות בכל מקום של לעזוב את המקום וגופות בכל פינה. ריח מזעזע של מוות".

אליה כהן חמאס מלחמת חרבות ברזל עסקת חטופים

 צבע אדום

00:00
00:00
art