אחרי שלושה ימים ההפגנות בעזה דעכו, אך המחאה עשויה להתחדש

ב-25 במרץ, החלו הפגנות ספונטניות בבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, בהשתתפות מאות פלסטינים, שקראו להפסיק את המלחמה וגינו את שלטון חמאס. המפגינים צעדו לעבר כיכר זאיד, בקרבת בית החולים האינדונזי, כשהם קוראים בין השאר: “העם רוצה לסלק את חמאס” ו”חמאס החוצה, החוצה”.

המפגינים גם הטילו על חמאס את האחריות להוראה של צה”ל לפנות אזורים בבית לאהיא בעקבות שיגורי רקטות לעבר ישראל, והניפו שלטים עליהם נכתב: “דם ילדינו לא זול, אנחנו רוצים לחיות בשלום ובביטחון עצרו את שפיכות הדמים”, וסיסמאות נוספות הקוראות להפסיק את המלחמה ברצועת עזה ואת הפגיעה באזרחים.

בשעות הבאות, התרחבו ההפגנות גם לאזור מחנה הפליטים ג’באליא בצפון הרצועה וח’אן יונס בדרומה, אם כי הפגנות אלו היו מצומצמות יותר בהיקפן.

יממה אחר כך, ב-26 במרץ, התקיימו הפגנות מחאה נוספות בבית לאהיא, ובאזורים נוספים מעבר ליום הראשון, בהם אזור העיר עזה (שכונות שג’אעיה, אלזיתון ואלצברה), מרכז הרצועה (מחנה הפליטים אלנציראת ודיר אלבלח), וח’אן יונס.

במהלך ההפגנות נשמעו הסיסמאות: “חמאס החוצה” ו“לא נשתוק עוד” ו“די למסחר בדם שלנו” (קריאה להפסקת השימוש בצער ההמונים לצרכים פוליטיים או תעמולתיים); “עזה לא שייכת לאף פלג או תנועה” (זכות הציבור לשליטה עצמאית בגורלו).

ב-27 במרץ, התקיימו הפגנות בהיקף מצומצם יותר. דווח על הפגנות בבית לאהיא, במחנה הפליטים ג’באליא ובכיכר אלסראיא בעיר עזה. ב-29-28 במרץ 2025, לא דווח על הפגנות ברחבי הרצועה.

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ההפגנות מייצגות כאב אמיתי של הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, ולכן הן ספונטניות, בלי הנהגה או הכוונה. עם זאת, החשש ממנגנוני השליטה של חמאס ברצועת עזה, המצליחים עדיין להטיל אימה על התושבים באמצעות שימוש בכוח, עלול להקשות על צמיחת הנהגה חלופית מתוך התנועה העממית של המפגינים. אחרי שלושה ימים, ההפגנות דעכו, אולם אם הלחימה והמשבר ההומניטרי ברצועת עזה יימשכו ללא פריצת דרך דיפלומטית, עשויה המחאה להתחדש. במקרה כזה, חמאס צפויה לנסות ושוב לדכא אותה במהירות.

אחד המפגינים בבית לאהיא, מג’ד אלמצ’יע, אמר: “זה חייב להיפסק. אנחנו דורשים מחמאס להוציא מיד החלטה למסור את השלטון לרשות הלאומית הפלסטינית”. משתתף נוסף בהפגנה צעק: “אף אחד לא הזמין אותי להשתתף בהפגנה הזו. מה שהזמין אותי זה רעב, עוני ומוות. האנשים אומרים את דברם. איבדתי את הבן שלי ללא תמורה. אנחנו רוצים מולדת חדשה”.

עבדאללה אלסלם, שהשתתף אף הוא בהפגנה, אמר: “אני אומר לחמאס, די. אנשים שוכבים באוהלים, וכל יום אנחנו סובלים מעקירה והרג. איבדתי את ביתי ואת משפחתי. אנחנו חוזרים ופונים לחמאס: אנחנו לא רוצים למות. סיימו את המלחמה”.

בתנועת חמאס ניסו להפחית מחשיבות המחאה וטענו כי הקריאות נגד התנועה במהלך ההפגנות אינן משקפות את עמדות הציבור הפלסטיני ברצועת עזה. בחמאס גם האשימו כי “סוכנים ישראלים” הם שעומדים מאחורי המחאה בניסיון לתקוע טריז בין חמאס לבין התושבים.

בהודעה רשמית מטעם חמאס צוין כי ההפגנות משרתות את האינטרסים של ישראל. התנועה קראה לאחדות פנימית מול “הכיבוש פושט הרגל” ונאמר כי “עדיף לסבול מאשר לשתף פעולה עם האויב שידיו מגואלות בדם הפלסטינים”