סופר הסת"ם הראשון שבנה ויזם את 'שולחן הסופרים'

קהל רב מבני ירושלים ליוו השבוע למנוחות האי גברא רבה יקירא איש אשר רוח בו הרה"ח רבי מרדכי שמערל מנדלוביץ זצ"ל מחשובי חסידי זוויעהל, ונין ונכד להרה"ק ר' מאיר שווארץ מפודהייץ זצ"ל.

בפטירתו נעקר מעולמינו דמות מופלאה של תלמיד חכם וירא שמים מרבים יושב באהלה של תורה בנסתר ובנגלה ענוותן כהלל וכל כולו מקשה אחת של עבודת ה' לילות כימים.

אבל יחיד עשי לכם אלפים העוסקים במלאכת שמים סופרי סת"ם, שכן ר' מרדכי שכונה אביהם של סופרי סת"ם, זכה להנחיל וללמד במשך עשרות בשנים עבודת קודש זו, הוציא לאור את ספר 'כתיבת סת"ם' שהפך לספר חובה לכל הנוגע בתפקיד רב אחריות זו, וממנו יסוד וממנו פינה לכתיבת סת"ם בהלכה ובהידור.

נולד בירושלים של מעלה ביום י"ז תשרי אושפיזין דיעקב תש"ה לאביו הרה"ח ר' שאול ז"ל. בילדותו למד בת"ת 'עץ חיים', ולאחר –מכן בישיבת פרשבורג, שם עלה ונתעלה במעלות התורה והיראה ונודע כבחור בן עלייה וירא שמים.

בהגיעו לפרקו בנה את ביתו עם רעייתו החשובה שתחי' שעמדה לימינו כל הימים, בת הרה"ח ר' בן ציון כהנא ז"ל מבני ברק, ושם הקימו בית נאמן לתורה ויראה וזכו לראות דור ישרים מבורך.

לאחר נישואיו למד בכולל נדבורנה, ויחד עם זאת החל בלימוד סת"ם וזכה לסייעתא דשמיא מרובה, ואף קיבל סמיכה מיוחדת ממרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר בעל ה'שבט הלוי' זצ"ל. במהלך לימודיו ראה שלימוד סת"ם כהלכה צריך תיקון, ובברכת גדולי הדור החליט להקדיש את כל עתותיו למלאכת שמים גדולה זו, והכשיר אלפי אברכים ירא שמים מכל רחבי הארץ.

כך עמל ללא ליאות והו"ל את ספר 'כתיבת סת"ם' שהפך לספר חובה לסופרי סת"ם, גדולי ישראל העידו שבאמצעות הוצאת ספר זה העלה את רמת כתיבת הסת"ם.

לצד זאת יזם את בניית שולחן הסופרים הראשון, וברוב טובו ורצונו לשם שמים, כתב בספר את כל תהליך בניית השולחן כולל המידות המדויקות, בכדי שיוכלו לעשות כמותו. ואכן כך עשה.

כך נטל חלק ביסוד 'מכון משמרת סת"ם' העולמי והיה מראשיו כשמשקיע כוחות רבות להצלחת מפעל אדירים זה. הפך בעצמו לבר סמכא לשאלות סת"ם הסבוכות ביותר. לאחר שסיים לחתן את ילדיו ביקש לעזוב את מקצוע הסת"ם ושבת באהלה של תורה, אולם האדמו"ר מלעלוב זצ"ל עמו היה בקשר הדוק, הורה לו שלא יעשה כך כי עולם הסת"ם זקוק לו ביותר.

כל ימיו השתוקק לשוב לעיר הקודש ירושלים, ולפני שלושים שנה זכה להגשים את משאלות ליבו ולהתגורר בעיר הקודש, ומאז הקדיש את כל עתותיו ללימוד התורה ולעבודת ה'. כשאף למד שעות רבות בישיבת 'שער שמים' ללימוד תורת הנסתר. מידי יום שישי ערב שבת קודש היו הולך לכותל המערבי שם היה אומר שיר השירים במתיקות ובנעימות שעה ארוכה, לא לפני שהשלים שניים מקרא ואחד תרגום.

תפילותיו היו כמונה מעות, היה מתפלל שעות ארוכות, ובשעה זו הספיק לעבור כמה וכמה מנינים. כל דבר שבקדושה היו נעשה בלהט קודש, כל חפץ של מצווה היה בלהב. היה מוזיל מכיסו מעות רבות עבור אתרוג מהודר, וכן בכל מצווה ומצווה. כך הקפיד על קוצו של יו"ד בדיני ממונות.

כל ימיו היה מקושר ברבותינו לבית זוויעהל. זכה ללמוד בחברותא עם הרה"ק ר' מרדכי זצ"ל ה'יקרא דמלכא', לאחמ"כ התקשר לאדמו"ר ה'אור אברהם' זצ"ל, לאדמו"ר מזוועהיל זצ"ל, וליבלחט"א האדמו"ר מזוועהיל וגאב"ד זוועהיל, כשעוד זכה להשתתף השבוע בעריכת השולחן הטהור לכבוד יום הפורים.

היה מקושר בלב ונפש כל ימיו לאתרא קדישא מירון, ושוהה במקום שבועות וימים ארוכים בחדר של חסידות זוועהיל, ואף חלקים מספרו על סת"ם כתב במירון.

כך התקשר בלו"נ להגה"צ ר' נטע פריינד זצ"ל וקנה ממנו הרבה תורה וחכמה.

היה משכיל אל דל במידה טובה, ואף הקדיש ממעותיו למען צרכי ציבור, והכל שלא ע"מצ לקבל פרס ופרסום.

בתקופה האחרונה הלך ונחלש אך המשיך בסדר יומו במסירות. ביום ראשון האחרון עוד השתתף כאמור בעריכת השולחן בחצר הקודש זוועהיל. וכששב לביתו הידרדר מצבו ואושפז בבית חולים וכעבור יממה השיב את נשמתו הזכה ליוצרו ובוראו.

במסע הלוויה שיצאה מביהמ"ד הגדול זוויעהל, השמיעו דברי הספד האדמו"ר מזוועהיל, הגה"צ גאב"ד זוועהיל, חתנו הרה"ח ר' יואל ויינר ובניו הרה"ח ר' ישראל, הרה"ח ר' שאול, הרה"ח ר' בנימין יצחק, והרה"ח ר' בן ציון, ומשם המשיכו להר המנוחות.  

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בניו: הרה"ח ר' ישראל, הרה"ח ר' שאול, הרה"ח ר' בנימין יצחק, והרה"ח ר' בן ציון. חתניו: הרה"ח ר' אשר זאב לוריא, הרה"ח ר' יואל ויינר, הרה"ח ר' יצחק צבי אברהם, הרה"ח ר' חיים שלמה קליין, והרה"ח ר' יחזקאל קורץ. נכדים ונינים ההולכים כולו בדרכו שהנחיל אחריו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.