רוסיה מחזקת את אויבי ישראל - טראמפ יוכל לשנות את המשוואה?

החזרה של דונלד טראמפ לבית הלבן מטלטלת את העולם ומביאה איתה שינויים גלובליים משמעותיים. אחד התחומים שבהם היא עשויה להשפיע באופן ישיר הוא מערכת היחסים בין רוסיה לישראל. במשך שנים, הקרמלין נקט בגישה כפולה – מצד אחד טיפח יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ירושלים, ומצד שני חיזק את ציר ההתנגדות האנטי-ישראלי הכולל את איראן, חמאס והחות'ים. כעת עולה השאלה: האם בעקבות הניצחון של טראמפ בבחירות 2024 פוטין ישנה כיוון, או שמא שוב ישתמש בישראל ככלי משחק במאבקו מול המערב?  

מדיניות רוסיה כלפי ישראל: משחק כפול ומסוכן  

מאז התפרקות ברית המועצות וחידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בשנת 1991, רוסיה ניסתה להלך בין הטיפות. מצד אחד, היא ראתה בישראל שותפה כלכלית חשובה, במיוחד לאור העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים שהביאה לישראל למעלה ממיליון דוברי רוסית. מצד שני, מוסקבה מעולם לא ויתרה על קשריה ההדוקים עם מדינות ערביות ועם גורמים עוינים לישראל, בראשם איראן, חמאס, חיזבאללה ומשטר אסד.  

למשך שנים, ישראל הצליחה לתחזק הבנה לא רשמית עם הקרמלין, שהתבססה על שמירה על אינטרסים ביטחוניים משותפים בסוריה. התיאום הביטחוני בין המדינות אפשר לצה"ל לפעול נגד התבססות איראנית בסוריה מבלי להיכנס לעימות ישיר עם הכוחות הרוסיים הפרוסים באזור. אך מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, כללי המשחק השתנו.  

השפעת המלחמה באוקראינה: רוסיה מחזקת את אויבי ישראל  

המלחמה באוקראינה אילצה את הקרמלין לשנות את סדרי העדיפויות שלו. כאשר המערב הטיל סנקציות כלכליות קשות על רוסיה, פוטין הבין שהוא זקוק לבעלות ברית חדשות – כאלה שלא כפופות להשפעה מערבית. איראן הפכה לשותפה קריטית שסיפקה לו מל"טים וטילים, ואילו חמאס והחות'ים הפכו לכלים שימושיים במאבק הגלובלי שהוא מנהל מול המערב.  

מאז, רוסיה הגבירה את פעילותה במזרח התיכון במטרה להחליש את מעמדן של ארצות הברית וישראל. הקרמלין בחר לתמוך בגלוי בפלגים הפלסטיניים, אירח משלחות חמאס באופן רשמי, והעניק להם לגיטימציה דיפלומטית. ההודעות הרשמיות ממוסקבה הציגו את ישראל כאחראית למשבר בעזה, בעוד שהדיווחים על כך שרוסיה מאפשרת מעבר אמצעי לחימה מאיראן לחיזבאללה ולחמאס רק חיזקו את התחושה שבקרמלין לא מעוניינים עוד לשמור על מערכת יחסים מאוזנת עם ישראל.  

מלחמת עזה והגישה הרוסית: חיזוק חמאס וניגוח המערב  

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 הייתה מבחן לרוסיה. האם תתייצב לצד ישראל, כפי שעשתה בעבר במקרים של מתקפות טרור, או שתבחר בנרטיב אנטי-מערבי? מהר מאוד התברר שמוסקבה בחרה בדרך השנייה.  

- רוסיה קיבלה משלחות רשמיות של חמאס במוסקבה, כולל ימים ספורים לאחר המתקפה הרצחנית על ישראל.  

- הקרמלין הביע תמיכה בפלסטינים, ובמקביל מנע גינויים רשמיים נגד חמאס במועצת הביטחון של האו"ם.  

- בקמפיין תעמולה רחב היקף, רוסיה הציגה את ישראל כמי שאחראית למשבר ההומניטרי בעזה, תוך ניסיון להשפיע על דעת הקהל במדינות הדרום הגלובלי.  

כל אלה הראו שרוסיה לא רק שאינה נייטרלית, אלא שהיא בחרה לחזק את שותפותיה עם גורמים אנטי-מערביים, גם אם זה בא על חשבון ישראל.  

האם ישראל צריכה להגיב? איך ניתן לפעול נגד האינטרסים הרוסיים?

ישראל כבר לא יכולה להרשות לעצמה להיות שחקן פסיבי במערכה מול רוסיה. מעבר לגינויים רשמיים ולביקורת בינלאומית, ישראל צריכה להתחיל לפעול בעוצמה כדי להבהיר לקרמלין שתמיכתו באויביה תבוא עם מחיר כבד.

צעדים אפשריים נגד האינטרסים הרוסיים באזור:

1. הגברת התקיפות בסוריה – ישראל כבר תקפה עשרות פעמים מטרות איראניות בסוריה, אך כעת היא יכולה להרחיב את הפעולות גם נגד נכסים ומתקנים צבאיים המשמשים את רוסיה ואת בעלי בריתה.

2. פגיעה בהעברות נשק מאיראן – אם רוסיה ממשיכה לתמוך באיראן, ישראל יכולה לפעול באופן אגרסיבי יותר נגד נתיבי האספקה של הנשק האיראני לרוסיה ולגרורותיה במזרח התיכון.

3. תקיפה ממוקדת של אינטרסים רוסיים – בעוד שלא מדובר בעימות ישיר, ישראל יכולה לפגוע בדרכים שונות בפעילות רוסית באזור, למשל באמצעות מבצעי סייבר מתוחכמים שיפגעו בנכסים קריטיים.

4. יצירת לחץ דיפלומטי בינלאומי – ישראל צריכה לפעול עם טראמפ ובעלות בריתה כדי להפעיל לחץ ישיר על הקרמלין, ולדרוש מחיר ברור על תמיכתו בארגוני טרור.

ישראל חייבת להפסיק להיות פראיירית

המאבק בין רוסיה למערב רחוק מלהסתיים, וישראל היא רק שחקן אחד בתוך משחק הכוחות הזה. פוטין ימשיך לתמרן בין תמיכה באויבי ישראל לבין שימור יחסים עם ירושלים, כל עוד זה משרת את האינטרסים שלו. אבל ישראל לא צריכה לשתף פעולה עם המשחק הזה. היא חייבת לנקוט גישה תקיפה יותר – ולהבהיר לרוסיה שתמיכה באויביה תעלה לה ביוקר.

הגיעה העת להפסיק את המדיניות הפסיבית ולפעול בעוצמה מול הקרמלין. רק כך תוכל ישראל לשמור על ביטחונה ולמנוע מרוסיה להפוך לאיום ישיר על האינטרסים שלה במזרח התיכון.

הכתבה מתבססת על מאמרו של גאורגי פורוסקון, חוקר בתוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (inss)