האסטרטגיה של נתניהו: איך עימות עם השב"כ הפך להזדמנות פוליטית

העימות החריג בין ראש השב"כ רונן בר לראש הממשלה בנימין נתניהו מסעיר את המדינה, אך האם מדובר במשבר ביטחוני אמיתי או במהלך פוליטי מחושב? היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט פרסם ברשתות החברתיות את פרשנותו לאירועים – ולדבריו, נתניהו שוב שולט במשחק.  

לנתניהו יש יכולת ייחודית לשלוט בסדר היום הציבורי. קלוגהפט מסביר שנתניהו בחר את העיתוי לעימות הזה בקפידה – מיד לאחר העברת התקציב, כשהביקורת על ההשתמטות החרדית מהגיוס גוברת. במקום להתמקד בנושא בעייתי עבורו, הוא מעדיף לעורר סערה אחרת – מאבק עם מערכת הביטחון. כך הוא מסיט את הדיון למקום שנוח לו.  

עוד טוען קלוגהפט כי נדב ארגמן (ראש השב"כ לשעבר) ביצע "אוברקיל" (תגובה מוגזמת ומיותרת) כשבחר לתקוף את נתניהו בפומבי. "נתניהו לא מחמיץ הזדמנויות. אם היה יכול, אולי היה שולח לו פרחים, אבל הוא לא הטיפוס", הוא אומר בציניות. נתניהו מזהה מתי יריביו חורגים מהנורמות – והופך זאת לכלי פוליטי.  

החקירה סביב קשרי ישראל-קטאר ממשיכה להתנהל, אך נתניהו רגיל לכך שראשי מערכת הביטחון אינם מינוייו האישיים, ולעיתים אף פועלים נגדו. קלוגהפט מזכיר שראשי מערכת הביטחון שמינה בעבר נטו להתנגד לו – מאלשייך במשטרה ועד מנדלבליט בפרקליטות. האם גם במקרה הזה מדובר במינוי שהתברר כאויב? ואם כן, האם ראש השב"כ יחשוף מידע מביך לפני פיטוריו, כדי להבטיח שהבא אחריו ימשיך את דרכו?  

במקביל, מחאות סוערות הן בדיוק מה שנתניהו מחפש. "אם תהיה מחאה קיצונית ואפילו תחושה של אנרכיה (כאוס מוחלט) – זה בדיוק מה שהוא רוצה", הוא כותב. "זה יסיט את הדיון הציבורי מכשליו ויחזק את מעמדו כקורבן של המערכת". 

לפי קלוגהפט, נתניהו משחק על כל התרחישים. אם בג"ץ יאשר את פיטוריו של ראש השב"כ, הפרשה תיגמר מהר. אך אם בג"ץ ימנע את המהלך, נתניהו יקבל תירוץ מושלם לצאת לבחירות בטענה ש"לא נותנים לי לשלוט". במקום להתמודד עם כשלי הביטחון והכלכלה, הוא יוכל להפוך את הבחירות למשאל עם על המשילות – נושא שבו יש לו יתרון ברור.  

אם בר יודח, נתניהו עלול להיות הדמות הבכירה האחרונה שאפשר להאשים בכשלי הביטחון ב-7 באוקטובר. הדבר עלול להגביר את הביקורת כלפיו, אך באותה מידה הוא יכול להפוך זאת לתועלתו ולהציג את עצמו כמי שנרדף על ידי "המערכת". תדמית זו כבר הוכיחה את עצמה כנשק אפקטיבי עבורו בעבר.  

מעבר למשמעות הפוליטית, קלוגהפט מזהיר כי המאבק הזה עלול להשפיע גם על הביטחון. "כשיש קרע פנימי כזה, האויבים שלנו רואים זאת כהזדמנות לפעול", הוא כותב. גם אם מערכת הביטחון חזקה, עימותים פוליטיים מחלישים את ישראל ומעודדים מתקפות מצד גורמים עוינים.  

לגבי הפוליטיקה הישראלית, הוא טוען כי הציבור רוצה יציבות, אך הפוליטיקאים עסוקים במשחקי כוח. "העם רוצה אחדות. זה לא מייצר כותרות, אבל שם נמצאים הקולות שיכריעו את הבחירות הבאות," כותב קלוגהפט. "הלוואי שגם נבחרי הציבור יבינו זאת – אם לא בשבילנו, אז לפחות בשביל עצמם".

קלוגהפט מסכם את פרשנותו במסר חד: "נתניהו קטף את כל הלימונים ומחכה שמישהו יסחט אותם בשבילו. אולי הפעם, הגיע הזמן להשאיר אותם חמוצים".