נדב ארגמן מאיים - והמדינה סוערת: האם ייחקר באזהרה?

נדב ארגמן, ראש השב”כ לשעבר, השמיע בשבוע שעבר איום חסר תקדים כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בראיון לחדשות 12, הוא הצהיר: “אם אני אגיע למסקנה שראש הממשלה החליט שהוא פועל בניגוד לחוק, אז, אם לא תהיה ברירה, אני אומר כל מה שאני יודע". דבריו, שנאמרו בנימה של אולטימטום אישי, נתפסו כניסיון להלך אימים על הדרג המדיני, תוך שימוש ציני במעמדו ובמידע חסוי שהגיע לידיו בתפקידו.

קריאות לחקירה פלילית

עמית סגל, פרשן חדשות 12, כינה את האיום "פיגוע בנשמת אפה של הדמוקרטיה". לדבריו, השימוש האפשרי במידע מסווג ככלי נשק נגד ראש ממשלה מכהן הוא תקדים מסוכן שמערער את יסודות המשטר הדמוקרטי. "מי שם את ארגמן לשופט עליון שמחליט מה חוקי ומה לא?" תהה סגל, והוסיף כי מדובר בהתנהלות פלילית לכל דבר.

המשפטן ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אמר בראיון לגלי צה"ל כי "אין ספק שהצהרה כזו מצד בכיר ביטחוני לשעבר היא עילה לחקירה פלילית בחשד לאיומים". לדבריו, במדינה דמוקרטית, אנשי ביטחון אינם יכולים לנסות לכפות מדיניות או להשפיע על מנהיגות נבחרת באמצעות איומים.

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, התראיין לערוץ 14 ואמר: "אם נתחיל לאפשר לפקידים בכירים, גם אם לשעבר, להשתמש בידיעות ביטחוניות ככלי לניגוח פוליטי – הדמוקרטיה שלנו בסכנה. אסור לעבור על כך בשתיקה".

הפרשן המשפטי אבישי גרינצייג ציין כי מבחינה פלילית, נדב ארגמן ניסח את דבריו בצורה זהירה שאינה עולה לכדי סחיטה פלילית. עם זאת, הוא תהה על עצם המעשה: "לתומי חשבתי שאם ראש ממשלה עובר על החוק – מי שאמור לטפל בכך אלו מערכת האכיפה, פרקליט המדינה, היועצת המשפטית לממשלה ובתי המשפט, ולא ראש שירות הביטחון החשאי לשעבר שיחשוף על ראש הממשלה בתגובה דברים מביכים".

עוד הסביר גרינצייג כי לפי חוק העונשין, סחיטה פלילית מוגדרת כאיום למנוע מאדם לעשות מעשה שהוא רשאי חוקית לעשותו. "ארגמן מאיים על נתניהו שאם הוא יגיע למסקנה שנתניהו החליט לעבור על החוק, הוא יפרסם כך וכך. פלילית, זו לא סחיטה. ציבורית, זה עקום לחלוטין מכל זווית אפשרית שרק מסתכלים עליה".

השב"כ מסתייג – אך האם ארגמן פעל לבדו?

בעקבות סערת ההתבטאויות של נדב ארגמן, ראש השב"כ המכהן, רונן בר, פרסם מכתב רשמי לגמלאי השב"כ בו הביע הסתייגות ברורה מדבריו של קודמו בתפקיד. "זו לא הייתה ולא תהיה דרכנו", כתב בר, והבהיר כי ארגון השב"כ אינו מתנהל באמצעות איומים או השפעה פוליטית על הדרג הנבחר. לדבריו, על אנשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה להימנע מהתבטאויות פוליטיות שעלולות לפגוע באמון הציבור בארגון.

למרות ההתנערות הרשמית של השב"כ, גורמים פוליטיים מעלים תהיות האם ארגמן פעל על דעת עצמו בלבד, או שמא זכה לגיבוי שקט ממקורות בכירים במערכת הביטחון. האפשרות כי איש ביטחון בכיר לשעבר משמיע איום כה חריף כלפי ראש ממשלה ללא תמיכה מסוימת מעוררת שאלות לגבי הלך הרוח בצמרת הביטחונית.

תמיכה מוגבלת משמאל

מעטים בלבד בצד השמאלי של המפה הפוליטית ניסו להצדיק את דברי ארגמן, אך התמיכה בו נותרה מוגבלת ביותר. בהארץ נכתב כי גורמים באופוזיציה ראו בדבריו “אומץ לב” של מי שמזהיר מפני שחיקת הדמוקרטיה, אך נמנעו מלתמוך בו באופן חד משמעי.

האם ארגמן ריכך בעבר את המדיניות מול חמאס?

העיתונאי ינון מגל העלה טענה נוספת כלפי ארגמן, לפיה בתקופת כהונתו כראש השב”כ הוא עצמו התנגד להרחבת הפעולה הצבאית בעזה ותמך במאמצי התיווך של מצרים והאו”ם להפסקת אש. לטענת מגל, בישיבת קבינט ביטחוני שהתקיימה בשנת 2019, המליצו ארגמן והרמטכ”ל דאז אביב כוכבי לעצור את הלחימה, דבר שעומד בסתירה לעמדתו הנוכחית ולדמותו כלוחם למען ביטחון המדינה. אם אכן נכון שארגמן פעל למיתון העימות הצבאי בעבר, הרי שהתבטאויותיו הנוכחיות והאיום המרומז כלפי ראש הממשלה נתניהו מקבלות מימד נוסף של חוסר עקביות ואולי אף ניסיון לשכתב את ההיסטוריה הפוליטית-ביטחונית בהתאם לצרכים הנוכחיים שלו.

חיים רמון: “זכרונו של ארגמן בגד בו”

שר המשפטים לשעבר חיים רמון תקף גם הוא את ארגמן והטיל ספק באמינות דבריו. בציוץ שפרסם, רמון כתב כי ארגמן טען בראיון שהתנגד להעברת הכסף מקטאר לחמאס, אך בפועל פעל אחרת בשנים שלאחר מכן. לדבריו, בינואר 2019, בישיבת הקבינט, תמך ארגמן בהעברת הפעימה השלישית של הכספים הקטאריים לחמאס, בזמן שנתניהו דווקא בלם זאת על רקע אירועים אלימים בגבול הרצועה. בהמשך, ב-2021, במהלך החודשים האחרונים לכהונתו בשב”כ, תמך ארגמן במנגנון החדש להעברת הכספים שאושר על ידי ממשלת בנט, מהלך שבפועל הניב לחמאס הכנסות גבוהות יותר מאשר מזוודות הכסף שהועברו בתקופת נתניהו. רמון ציין כי שר הביטחון בני גנץ אף הודיע כי המנגנון הובל על ידי מערכת הביטחון בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים, כולל השב”כ.

נתניהו מגיב: תלונה במשטרה

מאז פרסום הדברים, תגובתו של נתניהו הייתה נחרצת. הוא הגיש תלונה למשטרה נגד ארגמן בטענה ל”שיטות מאפיה” והפרת חוק השב”כ, האוסר חשיפת מידע מסווג. המפכ”ל הורה לבדוק את התלונה, אך נכון ל-16 במרץ 2025, טרם התקבלה החלטה רשמית. יצוין כי במהלך הסערה הציבורית התקיים חג פורים, מה שגרם לכך שהציבור החרדי פחות עסק בפרשה.

המתיחות בין נתניהו לשב”כ אינה חדשה. לאורך כהונתו, הוא התעמת עם ראשי שב”כ קודמים, כולל רונן בר, סביב ניהול משברים ביטחוניים ופוליטיים. לאחר אירועי אוקטובר 2023, נתניהו האשים את השב”כ במחדלים שהובילו למתקפה על ישראל, בעוד גורמים בשב”כ טענו כי האזהרות שלהם לא נלקחו ברצינות. דברי ארגמן מהווים ביטוי נוסף לקרע זה, וגורמים במערכת הפוליטית מביעים חשש כי התבטאותו מסמנת מגמה של שימוש בכוח ביטחוני ככלי להשגת מטרות פוליטיות.

האם ייפתחו הליכים פליליים?

יוסי מלמן, מומחה לענייני ביטחון, כתב: "ארגמן שלא בחוכמה הרים להנחתה וביבי הנחית. ביקש להחליש את נתניהו וחיזק אותו". כעת, נותר לראות האם ייפתחו נגד ארגמן הליכים פליליים בגין איומים ושימוש בלתי ראוי במעמדו, או שמא הפרשה תיעלם באותה מהירות שבה התפרצה. מה שברור הוא שהשיח הציבורי סביב האיזון בין הדרג הביטחוני לפוליטי הגיע לנקודת רתיחה חסרת תקדים.