פניה להכיר ברוקחות פולניות כחסידות אומות העולם

ארגון יוצאי קרקוב פנה ליד ושם בבקשה להעניק תואר של "חסידת אומות עולם" לשלוש הרוקחות שפעלו בגטו קרקוב. ולהוכחת הבקשה כי שלושת הרוקחות - אירנה דרוז'דז'יקובסקה, הלנה קריבאניוק ואורליה דאנק-צ'ורטובה, אשר עבדו בבית המרקחת "מתחת לעיט" שפעל בגטו קרקוב, ואשר היה בבעלותו של חסיד אומות העולם, מגיסטר תדאוש פנקייביץ', סייעו לתדאוש פנקייביץ'.

לילי הבר, יו"ר ארגון יוצאי קרקוב, כתבה בחשבון הפייסבוק שלה, כי בתקופת קיומו של גטו קרקוב (3 במרס 1941- 13 במרס 1943) פעל בגטו, בכיכר זגודי (היא כיכר השילוחים, הידועה היום בשם "כיכר גיבורי הגטו), בית מרקחת "מתחת לעיט" והיה זה בית העסק היחיד בגטו בבעלות פולנית שהורשה לפעול באותם ימים.

בית המרקחת היה בבעלותו של מגיסטר תדאוש פנקייביץ', ויחד איתו עבדו בבית המרקחת שלוש רוקחות: אירנה דרוז'דז'יקובסקה, הלנה קריבאניוק ואורליה דאנק-צ'ורטובה. על פי הוראות הכובש הגרמני פעל בית המרקחת במשך כל שבעת ימי השבוע, 24 שעות ביממה, ואוייש על ידי תדאוש פנקייביץ' ושלושת הרוקחות.

הרוקח והעובדות בבית המרקחת פעלו להצלת חיי היהודים שבגטו בכל האמצעים שעמדו לרשותם: אספקת מסמכים מזוייפים, חותמות, תרופות וסמי שינה, צבעי שיער, תכשירים קוסמטיים, מזון והעברת מידע אל מחוץ לגטו ואל הגטו, העברת חפצים אל ומחוץ לגטו, עיתונים וחלוקת חומר מחתרתי ועוד. במקרים אחדים התיידדו עם גרמנים כדי להשתדל אצלם עבור היהודים. במקרים רבים סופקו התרופות וכל שאר הטובין חינם ללא תשלום כלל.

ממיקומו המרכזי המיוחד של בית המרקחת ראו ארבעת העובדים במקום את כל הזוועות שהתרחשו בגטו, והרוקח פנקייביץ' תעד את זכרונותיו בספר Apteka w getcie krakowskim שראה אור בפולין, תורגם לעברית על ידי מרים עקביא ופורסם על ידי "יד ושם" – "בית מרקחת בגטו קראקוב" (מהדורה ראשונה בשנת 1985, שנייה - 1989, שלישית - 1995 ומהדורה רביעית בשנת 2006).

כריכת הספר בהוצאת יד ושם | יד ושם

ביד ושם ציינו פרטים על הספר: מסמך יוצא דופן שכתב פולני לא-יהודי, רוקח במקצועו, שהגרמנים אפשרו לו להמשיך ולהפעיל את בית המרקחת שלו בקרקוב, על-אף שעמד במקום שנכלל בתחום הגטו היהודי. הוא נשאר בבית המרקחת שלו בכיכר שהפכה בתוך זמן קצר לכיכר המשלוחים של גטו קרקוב ונעשה בעל כורחו מעורב בחיי היהודים ובמותם והיה יכול לאחר המלחמה לכתוב את ספרו שהוא עדות מתוך הגיהינום.

עוד נכתב: פאנקייוויץ' מכר תרופות, לפעמים גם חילק בחינם, העביר מכתבים, ידיעות ומסמכים מזויפים, החביא רכוש יהודי עד יעבור זעם, התיידד עם יהודים ועם גרמנים כאחד ובמקרה הצורך השתדל אצל "ידידיו" הגרמנים בעבור היהודים. הספר שבו תיעד תאדאוש פאנקייוויץ' את הזוועות ואת חיסול הגטו הוא תרומה מקורית להיסטוריוגרפיה של שואת יהודי פולין. פאנקייוויץ' הוכר כחסיד אומות העולם.

בפברואר 1983 הוענק לפנקייביץ' תואר חסיד אומות העולם מטעם יד ושם ועץ ניטע על שמו בשדרת חסידי האומות. פעולתן של שלושת הרוקחות לא הובאה אז לידיעת ועדת "חסידי אומות עולם" ולפיכך כלל לא נדונה.

ארגון יוצאי קרקוב מציין בבקשה: "עתה אנו מבקשים לתקן את המעוות על ידי הענקת האות לשלוש הנשים הללו, שבלעדיהן לא יכול היה הרוקח למלא את תפקידו המקצועי ואת פעולות ההצלה שהעניק לרבים מתושבי הגטו".

מאיר בולקה, יו"ר ארגון J-NERATIONS לשימור המורשת היהודית בפולין ועמית מחקר במחלקה לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן אמר ל'בחדרי חרדים': "מדהים ומרגש שאנחנו ממשיכים לגלות חסידי אומות העולם שטרם קיבלו את הכרתם. הגיע הזמן לעשות צדק עם צדיקים אלו, שהלכו כבר לעולמם בלי שזכו להכרה. בימים האחרונים איתרתי כמה מקרובי המשפחה של הרוקחות בפולין. פרטי הקשר עימם יועברו ליד ושם, אם יוחלט לתת את התעודות".