הרמטכ"ל הנכנס אייל זמיר: "אויבים מקרוב ומרחוק ניסו להשמידנו, הם טעו לחשוב"

יממה אחרי שנכנס רשמית לתפקידו, הרמטכ"ל החדש אייל זמיר כתב לחיילי ומפקדי צה"ל באיגרת, והתייחס מלחמת "חרבות ברזל".

"חיילי צה"ל ומפקדיו, "עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום". (קהלת ג') גודל השעה מחייב אותנו לעשות את כל אלה, באותה העת. מדינת ישראל מצויה מזה כשנה וחמישה חודשים במערכה ארוכה ומאתגרת. אויבים מקרוב ומרחוק ניסו להשמידנו. הם טעו לחשוב, כי רוחנו חלשה ושורותינו רופפות".

עוד כתב: "צבא ההגנה לישראל לא עמד ב-7 באוקטובר במשימתו. לא נסתיר ולא נכסה. את זעקותיהם של אחינו ואחיותינו, שעמדו על נפשם נישא לעד כצלקת בליבנו. אולם "עם כלביא יקום וכארי יתנשא". מתוך התהומות, חדורי גבורה - קמו אנשינו, קם צבאנו, קמתם אתם והחזרתם מלחמה שערה. מכאן נשואות פנינו לכיוון אחד – ניצחון והכרעת האויב! זוהי משימתנו, זהו ייעודנו. על אויבינו ששאפו להשמידנו, ששחטו, ששרפו וחטפו – ננחית מכת מחץ! "לא נשוב עד כלותם", ולא נשקוט עד שובם של אחינו ממנהרות השבי - זוהי חובתנו המוסרית".

זמיר המשיך: "בספר בראשית נכתב: "על חרבך תחיה"; אחריותנו היא לדאוג לכך שהחרב הזו תהיה מושחזת היטב, כל העת ערוכה להנפה ולשימוש, מול כל אויב ובכל גזרה, כי עם חפץ חיים אנחנו. פקודיי, מאות שמות חדשים נוספו אל לוח הזיכרון של צה"ל: מאחורי כל אות ותו – עולם ומלואו. נחבק בחרדת קודש את המשפחות השכולות ונתמוך בכל דרך בפצועים, בגוף ובנפש, אשר תוצאות המערכה נחרטו בהם".

זמיר התייחס לרמטכ"ל היוצא: "אבקש להביע את הערכתי לרא"ל הרצי הלוי, מפקדו של צבא ההגנה לישראל במלחמתו הארוכה ביותר. מתוך תחושת אחריות עמוקה – עמדת איתן תוך פיקוד מלפנים ומתן דוגמה אישית. חיילי צה"ל ומפקדיו – אציב בפניכם דרישות, אך בה בעת אעמוד נחוש עבור כל אחד ואחת מכם ואעניק לכם את הכלים לנצח. הגעתם להישגים אדירים ואתגרים רבים עוד לפנינו. יהיו לנו ימים קשים ונכונו לנו גם ימים טובים יותר. עם מופלא, שטוף דמע ותקווה, נושא אלינו את עיניו. מעשינו ידברו".

הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי פרסם אגרת פרידה מצה"ל לחיילים

"במשך כארבעים שנות שירותי בצה"ל, מיום גיוסי, חשתי במחויבות עמוקה לביטחון מדינת ישראל. לקחתי חלק במאות משימות מורכבות, זכיתי ללכת אחרי מפקדים מעולים, להוביל לוחמים בקרב ולפעול לצד חיילים ומפקדים משכמם ומעלה – ערכיים, מסורים ונחושים. בשנתיים וחודשיים האחרונות היו לי הכבוד והזכות לעמוד בראש ולפקד על צבא ההגנה לישראל. פיקוד משמעותו בראש ובראשונה אחריות. בשמחת תורה התשפ"ד, השבעה באוקטובר 2023, תחת פיקודי, כשל צה"ל במשימתו. לצד הכאב, היו לי החובה והזכות, כמפקד צבא ההגנה לישראל, לעמוד מול הכישלון ולהפוך אותו למנוף ולא למשקֹולת".

"כעת, לאחר שנה וחצי של לחימה, בה הגענו להישגים משמעותיים וכשידו של צה"ל על העליונה בכל הזירות, אני מסיים את תפקידי כרמטכ"ל העשרים ושלושה של צה"ל. במהלך המלחמה, צה"ל קם מעפר, התאושש ויצא ללחימה חזקה ועוצמתית, במהלכה התגלה לנו את שידענו תמיד – יש כאן דור של לוחמים ומפקדי מופת, בסדיר ובמילואים, כולם חדורי שליחות ואמונה, נחושים ויודעים לשם מה הם נלחמים".

הלוי המשיך: "צה"ל פועל ועושה מלאכה מורכבת ואיכותית מאוד, אך האנשים הם המרשימים ביותר. פגשתי לוחמים ומפקדים רבים, חלקם עוד נלחמים ברגעים אלה ממש למען ההגנה על העם והארץ, וחלקם נלחמו ב גבורה ובמסירות נפש ולא ישובו עוד. אני מצדיע לנופלי המלחמה כולם: את חלקם הכרתי ועל כולם שמעתי, למדתי ועודני מוסיף ללמוד מדי יום. את כל אחת ואחד מהם אני כואב ולעד אשא עימי. אנו מחבקים את המשפחות השכולות, ּומייחלים להחלמתם המלאה של הפצועים בגוף ובנפש; צה"ל מתייצב לצד משפחות החטופים ועושה כל שביכולתו למען השבתם".

הלוי התייחס למפונים: "צה"ל פועל למען השבתם של המפונים אשר טרם שבו לבתיהם. דרך ארוכה עוד לפנינו אך אנו נוכל לה. כמפקד הצבא, אני נושא באחריות על הכשלים, כשם שאני גאה בהישגים הרבים, ובאותם לוחמים ומפקדים אשר הלכו קדימה – להילחם ולהציל. האחריות מחייבת חשבון נפש עמוק. כל קצין בצה"ל חייב ללכת עם הציווי כאילו הוא עצמו היה מפקד בשבעה באוקטובר. זֹו הדרך ללמידה וזֹו גם הדרך לתיקון ולחיזוק הביטחון".

לסיום כתב: "אני מסיים היום את תפקידי מתוך תחושת שליחות ומתוך אמונה עמוקה בצה"ל, באנשיו ובערכיו. פקודיי היקרים, כעת אתם ממשיכים את מסע ההגנה. אני בוטח בכם, סומך עליכם, מעריך אתכם ויודע שתמשיכו לפעול בעוז ובענווה. אתם דור הניצחון. בפעם האחרונה כמפקדכם אני מצדיע לכם ומודה לכם. הייתי גאה בכם יותר משהייתי גאה בתפקידי".