4 אבות שורדי שבי לראש הממשלה: "שכל הילדים יידעו איפה אבא"

שורדי השבי אור לוי, עופר קלדרון, שגיא דקל-חן וטל שהם, אבות לילדים ששהו בשבי במשך 16 חודשים ארוכים, פנו היום במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הממשלה לעשות מאמץ מיוחד לשחרור שאר האבות החטופים שנותרו בעזה.

במכתב כתבו כי את תהליך השיקום שלהם הם לא יכולים להתחיל כל עוד אבות אחרים נותרו מאחור. "פנייה זו נערכת לאחר שהושבנו, ארבעה אבות לילדים קטינים, משבי החמאס, וזאת לאחר תקופה של כ-16 חודשים מייסרים ומייגעים בשבי, אשר לאורכם, כל שייחלנו לו הוא שנשוב לחיק משפחתנו ונתאחד עם ילדינו האהובים", כתבו.

"ועתה, על אף שהוחזרנו והתאחדנו עם משפחותינו, אין באפשרותנו להתחיל בתהליך השיקום ולהמשיך את חיינו בידיעה שעדיין נמצאים חטופים בשבי החמאס, חיים וחללים כאחד, וביניהם אבות לילדים קטינים, אשר לא זכו להיכלל בשלב א' של העסקה. כמי ששהו תקופה כה ארוכה בשבי החמאס, ויודעים גם יודעים כי החטופים עוברים בשבי התעללות, הזנחה וטרור פסיכולוגי, נבחר להזכיר תחילה את המובן מאליו כל זמן שבו כלל חטופינו נמצאים בשבי החמאס, הרי שהסכנה לחייהם עצומה ואין ביטחון שהחי היום ימשיך לחיות גם מחר".

 "נימנע, בשלב זה, במכוון, מלהוסיף תיאורים קשים בקשר לכאב, ההתעללות והטרור הפסיכולוגי אותם חווינו לאורך כל התקופה בה הוחזקנו בשבי החמאס. אלא שלא רק אנו עברנו בתקופה זו תלאות וטלטלות (שלגביהן, כאמור, לא נכביר במילים). משפחותינו וילדינו, גם הם, סבלו ועדיין סובלים מטראומה מתמשכת, ובזמנו – חוסר ודאות וגעגועים אין קץ. הפגיעה בהם, בהיעדרנו, הייתה משמעותית, ונדרש עתה שיקום ארוך טווח וליווי מתמיד, על מנת להחזירם למסלול החיים".

עוד כתבו: "הדברים מקבלים משנה תוקף, מקום בו חלק מבין אותם ילדים קטינים סבלו מפגיעה ראשונית עצמאית, חלקם כמי שהיו חטופים (כמו ילדיהם של דוד קוניו, שטרם הוחזר, וטל שהם) וחלקם כעדים למקרה החטיפה ולאירועי הזוועה, וכעת – נאלצים לעבור פגיעה נוספת בדמות השיהוי בהחזרת אביהם החטופים ארצה. כל זמן שבו הוחזקנו בשבי החמאס טובת משפחותינו וילדינו נפגעה, וכעת – נפגעת טובת המשפחות והילדים הקטינים אשר אבותיהם עדיין מוחזקים בשבי. למותר לציין כי הפגיעות הללו מתעצמות ככל שהשיהוי בהחזרת האבות החטופים נמשך".

"חובה על מדינת ישראל לשים במרכז את טובת הילדים הקטינים וכן את טובת המשפחות, ולעשות כל אשר לאל ידה, כדי שהאבות החטופים, אשר חלקם חללים, ושמוחזקים בשבי החמאס, ואשר להם ילדים קטינים, יושבו במהרה, כדי שלכל ילדי החטופים תהיה ודאות בשאלה הבסיסית 'איפה אבא?'. זה המעט שניתן לעשות, עבורנו, האבות השבים, ועבור המשפחות והילדים הקטינים אשר אבותיהם חטופים, ושעברו, כולם, תלאות שקצרה היריעה מלהכיל. זו מהותה של סולידריות, של דאגה לזולת, ושל מחשבה על הדור הבא - דור העתיד של ילדינו", הם כתבו.