"הדרך עוד ארוכה": אחיו של פדוי השבי שחזר בתשובה - "חזרתו של שגיא היא נס גדול"

איתי דקל חן, אחיו של שגיא שחזר מהשבי, מתאר בראיון מרגש אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת את תחושת ההקלה והשמחה לצד ההתמודדות המורכבת עם ביקורת ציבורית וציפיות מהמשפחה. דקל חן, שגדל בקיבוץ ניר עוז, משלב בין זהותו כחוזר בתשובה לבין הערכים עליהם גדל בקיבוץ חילוני ושיתופי.

כשנשאל על תהליך השיקום של אחיו שגיא לאחר השחרור מהשבי אמר איתי: "ברוך השם הולך ומשתפר כל יום". לצד השמחה, דקל חן מתאר את הקושי בהתמודדות עם ההתעניינות הציבורית הרבה: "זה לא כיף בשום צורה, אבל זה מובן. אנשים מרגישים מאוד קרובים לסיפור הזה". לדבריו, המשפחה מבינה את הצורך הציבורי במידע, אך מתמודדת גם עם הציפייה לשיתוף בפרטים אינטימיים.

דקל חן מתאר את מורכבות זהותו האישית. הוא גדל בקיבוץ ניר עוז, אחד הקיבוצים השיתופיים והחילוניים ביותר בתנועה הקיבוצית. "קצה השמאלי והחילוני של הפוליטיקה הקיבוצית", כפי שהוא מתאר. למרות זאת, לפני שנים רבות הוא חזר בתשובה וכיום הוא חלק מהציונות הדתית. "אני עוף מוזר", הוא מודה בחיוך, "זו לא קומה מעל או מתחת, זו קומה נוספת". לדבריו, החזרה בתשובה אינה סותרת את הערכים עליהם גדל בקיבוץ, אלא מוסיפה להם עומק ומשמעות.

במהלך הראיון מביע איתי דקל חן הכרת תודה עמוקה לציבור הציונות הדתית, שלדבריו תמך במשפחות החטופים בכל הרמות – רוחנית, פרקטית ופוליטית. "הציבור של הציונות הדתית נלחם כבר מעל 500 יום בלחימה עזה", הוא מציין, "לי מאוד ברור שהם לא היו חוזרים ללא לחימה מאוד עזה". דקל חן מודה גם לנציגי הציבור של הציונות הדתית בכנסת, שהצביעו בעד העסקה הראשונה ושמרו על יציבות הממשלה בשלב השני, למרות הקושי הפוליטי והביקורת מבית. "הם יכלו לפרק את הממשלה, אבל בחרו להישאר ולאפשר לעסקה לצאת לפועל", הוא מדגיש.

איתי דקל חן מציג עמדה מורכבת בהתמודדות עם הביקורת הציבורית על שחרור המחבלים במסגרת העסקה. "החיים הם לא לכתחילה, החיים הם בדיעבד", הוא מסביר. "אני גם לכתחילה לא רציתי ששגיא יחטף, אבל במצב שאנחנו נמצאים פה, אני שמח שהוא חזר". דקל חן מדגיש כי הוא מבין את הביקורת, אך בוחר לראות את המצב בפרספקטיבה רחבה יותר.

למרות השמחה בשובו של שגיא, איתי דקל חן מזכיר כי המאבק לא הסתיים. "יש לנו לפחות ארבעה חטופים שאנחנו יודעים בוודאות שהם בחיים ואנחנו מחכים לשובם", הוא אומר בכאב. לדבריו, קהילת ניר עוז עדיין מתמודדת עם השלכות החטיפה והאובדן, והמשפחות זקוקות לתמיכה מתמשכת מהציבור.

איתי מתייחס גם למחאות המשפחות ולביקורת על דרכי המחאה. הוא מבקש להבין את תחושת התסכול והייאוש של המשפחות, אך מדגיש את הצורך באחדות. "כולנו פה ביחד, אנחנו ביחד במלחמה, ביחד בחטופים וביחד בהשלכות של כל עסקה שלא תהיה".

למרות ההתמודדות המורכבת, דקל חן מסיים את הראיון בתחושת תקווה לשובם של יתר החטופים ולשיקום משפחתו: "תשועות ונחמת לכולם".